אני קורא את הדברים שכתב ערן טננבאום בערוץ הרכב של וואלה! לגבי הסופר דיוק 990 של KTM, ומופתע:
… מי שאינו חמוש בניסיון הולם, יגלה שהכלי מדרבן אותו לעשות דברים שהוא לא באמת יודע איך לצאת מהם. זה כלי ספורטיבי מקצועי למהדרין…
…הדיוק הזה הוא בפרוש אחד הכלים המהנים לרכיבה, הטובים והמקצועיים בהם נתקלתי. בשביל לרכוש אותו, לדעת לנצל אותו ולהפיק ממנו את כל מה שהוא מסוגל להציע, צריך לדעת לדבר בשפה שלו. ולמרות שזה נאמר בצורה הכי חיובית שאפשר, זה עדיין מחייב את הקונה להיות סוג של – פסיכי.
נכון, אכן מדובר על כלי מהנה לרכיבה (הי! אני עובד בלמכור כאלו כלים, לא חשבתם שאכתוב אחרת, כן?), אבל הגדרתו כ"פסיכי", היא ההגדרה שמוזרה לי. אני רואה בפוסט זה כהזדמנות לאזן מעט את ההרגשה של "כלי קיצוני" המתקבלת מן הכתבה.
רכבתי על הכלי הזה לא מעט, כולל סשן של 20 דקות במסלול המרוצים שבהונגריה במהלך הפסטיבל של שנה שעברה, והדבר האחרון שעובר לי בראש לגבי הכלי הנ"ל, היא הגדרתו כלא שפוי. נכון, הוא חד ויכול להיות מאוד מהיר, אבל לעומת כלים קלילים לא פחות עם הספקי מנוע גבוהים בהרבה, הוא דווקא נשלט ודי שפוי בקטגורית אופנועי הליטר. הכידון הרחב, המוזכר בכתבה כמקור אפשרי להיגוי חד מדי, התגלה עבורי כפתרון מעולה לתנוחת רכיבה נוחה מאוד, ושליטה כמעט אבסולוטית בגלגל הקדמי. טננבאום כנראה מהיר ממני על הכביש הציבורי ובעל רזומה רחב משלי בכל הקשור לרכיבה על אופנועי מבחן. אז מאין מגיעה הגישה הכה שונה של שנינו? קשה לי להאמין שמדובר על "חוסר ניסיון מצידי" או על חוסר אובייקטיביות שלי כשאני כותב דבר שכזה בבלוג הפרטי שלי.
ושלא יהיה ספק – הכתבה "בגדול", מפרגנת וייתכן שאף מועילה מכיוון מסוים לתחום יחסי הציבור שלנו בארץ ולתפיסה של KTM כיצרנית מכובדת של אופנועי הכביש. אך מצד שני, היא יוצרת רתיעה כשהיא מגדירה את הכלי למבינים\מקצוענים ומנוסים בלבד. זו לא ההתרשמות האישית שלי (וכאמור, האובייקטיבית) מהכלי או של עיתונאים אחרים שרכבו על הכלי וחשבו באופן דומה לי.
לדוגמה:
אלי פאנגס מסקר את פסטיבל KTM וכותב על ההתנסות עם הסופר דיוק 990 (נכון, עם החרגה של נושא הרכיבה על הכביש הציבורי):
לגבי הסופר-דיוק 990 עליו רכבתי – אופנוע הכביש הטהור הראשון של KTM – ובכן, אין לי הרבה מה לספר. וזו דווקא אחת המחמאות הכי גדולות שאפשר לתת לאופנוע. הוא היה שם מתחתיי בפעם הראשונה שלי על מסלול, כלי אזרחי שלא מיועד למטרה הזו, ופשוט עשה את העבודה ללא דופי. שייטתי אתו כמו ילדה, השכבתי אותו נמוך כמו מישהו שחושב שהוא גבר, וטעיתי אתו בגסות כמו מישהו שמגלה פתאום שהוא לא כזה גבר, והוא פשוט נשאר אדיש. חתיכת מכונה תומכת גז, אופנוע ספורט כמו כל כל ה-KTM’ים, אבל על אספלט. יציאה מגניבה בטירוף. מעניין איך הוא יתפקד על הכביש הציבורי.
שי נווה מבקר באוסטריה, רוכב על ה-990 וכותב:
…את ה-990 סופר-דיוק אתם בוודאי מכירים. אם לא מלראות את האחד או שניים שמסתובבים פה בארץ על הכביש, אז בטח מתמונות. סטריט-פייטר ליטר עם מנוע וי, ומעוצב בהתאם. לא רק זה, אפילו נוסע ממש ממש טוב…
כפיר לוין בוחן במוטובייק וכותב:
ההנאה האמיתית היא כצפוי בכבישים הצדדיים, החד-נתיביים שיכולים לספק חווית רכיבה שאין שנייה לה. אותם כבישים צדדיים המשלבים פניות וסוויפרים במגוון רדיוסים, נשמע כמו תיאור של קטע הררי באירופה אבל בעצם מדובר בעמק האלה, הם אלו שיגרמו לך לחייך באמת…”
מקווה שהתמונה התאזנה מעט…