זה אנדורו ישראלי

אני אוהב את האנדורו שלי מגוון. כזה שכולל באותו טיול ובאותה הרכיבה, הכל מהכל.

נתחיל בפרטים הפשוטים שעושים את כל ההבדל: חברים טובים לרכיבה, עם רמת רכיבה שהיא פחות או יותר הומוגנית ובעלי כושר סביר. בלי לחץ של זמן מהבית, עם מזג אוויר שאינו מצמית מחום.

כשכל הפרטים האלו סגורים ופתורים, אפשר להתעסק בתמהיל תוואי הרכיבה: כאמור – אני אוהב שיש הכל מהכל – שבילים פתוחים לגז מהיר, עם כורכר\סלעים\חולות עמוקים ועד סינגלים זורמים, טכניים, עם שינויי גובה, קשים וקלים כאחד וכלה בקטעי אקסטרים (שצריכים להיות קצרים יחסית – יש גבול לכושר הפרטי שלי), בהם האופנועים נעים קדימה ולמעלה יותר בזכות כוח הזרוע של הרוכב ופחות בזכות המנוע.

כשכל זה ארוז לתוך רכיבה אחת ולטיול בודד, מצב הרוח שלי בשמיים ואני מרוצה. ולא משנה כמה מאמץ הושקע, כמה שרירים נתפסו וכמה זיעה נשפכה.

כזו הייתה הרכיבה בשישי האחרון בהרי ירושלים. וכך גם יצא הסרטון, עם המוזיקה הדרמטית משהו…

זה אגב, אחד מהסרטונים האחרונים שאפרסם בתקופה הקרובה. נותן לכם קצת הפסקה מסרטונים שצולמו מגובה הקסדה (בשביל זה יש לי כבר בלוג יעודי). קצת מיצינו זאת בחודשים האחרונים. מצד שני, יצא מזה משהו טוב: השקעתי בסרטון הזה הרבה יותר מהרגיל, ואני מקווה שתהנו 🙂

ועוד באותו נושא:

8 תובנות לאחר צפייה במרוץ אנדורו ברמה בינלאומית

מודעות פרסומת