רכיבה על אופנוע זירו חשמלי מול אופנוע מונע בנזין ישן וטוב. האם העתיד כבר כאן או שזה פשוט עדיין לא "זה"?
זירו נגד אנפילד
יכלתי למכור לכם סיפורון נחמד על איך מערכת דו"גיגים הבריקה ביציאה חכמה והצליחה להעמיד בתכנון לוגיסטי חד ומושחז, את שני האופנועים הכל כך שונים זה מזה, ישן מול חדש, אחד ליד השני לרכיבה של "ראש בראש". יכולתי לספר לכם אנקדוטה מגניבה שתוציא אותנו חריפים שכאלו, מהסוג שחושב קדימה ומתכנן רכיבות התרשמות שגורמות לקוראים לעשות "וואו" ולפרגן על המחשבה הנאה.
אבל זו לא תהיה האמת. 'סתם' ירד גשם בתאריך המקורי בו תכננתי למשוך את הרויאל אנפילד בולט 500, והעניין נדחה בשבוע. רענן כבר היה עם האופנוע של זירו יומיים רצופים, וזו הייתה הזדמנות לקפוץ אליו ולעשות סיבוב. על קטנוע חשמלי כבר רכבתי בעבר, במלגזה חשמלית נהגתי, ואפילו עשיתי סיבוב על ריינג'ר חשמלי (יחיד מסוגו בארץ). אבל על אופנוע חשמלי? – זה עוד לא הספקתי.
חלק בלתי נפרד מהרכיבה על האופנוע
המעבר מהאנפילד לזירו, לא היה יכול להיות קיצוני יותר. מצד אחד, אופנוע סופר מיושן, אולי הישן ביותר שעדיין מיוצר בייצור סדרתי (75 שנים מלאו לשם הדגם). לאנפילד יש מנוע בעירה פנימית בעל צילינדר יחיד בנפח 500 סמ"ק, הוא מסוגל לייצר 120 קמ"ש עם הרבה סבלנות, ואולי אפילו 130 קמ"ש אם יש ירידה והרוח בגבכם. אבל התפעול שלו כבד ומעט מסורבל. כל זמן הרכיבה נדרשת מעורבות של הרוכב כדי להזיז את הכלי. לתפעל את מנופיו, להפעיל מעט מאמץ כדי להטות את האופנוע אל תוך הפנייה ואל מחוצה לה. אבל זו מעורבות שכולנו למדנו עם השנים לאהוב ולהעריך כחלק בלתי נפרד מרכיבה על אופנוע, ולא משנה מאיזה דגם, סוג, יצרן או שנתון הוא.
מנוע הבנזין מחשב קיצו לאחור
מהצד השני, מה שככל הנראה יהיה לדבר הבא של עולם האופנועים בעתיד הלא באמת רחוק. האבולוציה הכמעט מתבקשת למנוע הבעירה הפנימית שמאבד ים של הספק בשל החום הרב שמתפזר ממנו במהלך הכנת כוחות הסוס. אולי אלו לא יהיו סוללות חשמליות שיניעו את אופנועי הדור הבא ודווקא נמצא שם תאי דלק או תאי מימן (או אולי מנועים גרעיניים זערוריים? חובבי Fallout 4 יודעים על מה מדובר).
מה שזה לא יהיה, ברור לכל שמנוע הבעירה הפנימית כבר מחשב את קיצו לאחור. זה ייקח עוד כמה מאות שנים (ומזל של כולנו שלא נזכה לראות זאת), אבל בסוף זה יקרה. הזירו כל כך מייצג על כתפיו החסונות את 'הדבר הבא', שאפילו יש לו אפליקציה משלו לטלפונים הסלולאריים, כזו שמאפשרת לרוכב ליצור לעצמו פרופיל משלו במחשב האופנוע, כדי לא להסתמך רק על ברירות המחדל של היצרן, ה"אקו" וה"ספורט". חכמולוג אמיתי.
לבעוט את ההבדלים למעלה
מאוד רציתי לכתוב לכם עכשיו על כמה טוב האופנוע של זירו, וכמה זה הדבר הנכון ביותר לבחור בו, להישמע מתקדם שכזה, ליברלי, שלא תקוע בעבר. להיות לאופנוען שמסוגל להתחבר גם לדברים חדשניים בעולם האופנועים, להישמע חכם שכזה, כשאני מקדש את חשיבות איכות הסביבה והשמירה על העולם שנשאיר לילדינו בעתיד הקרוב לבוא. המעבר בין מושב האנפילד הקשיח עם הצורה המוזרה למושב הג'ל הארגונומי של הזירו, היה אמור לבעוט את ההבדלים מעלה, ולהוציא את הזירו כשידו על העליונה, עם רגלית ההילוכים קשורה לו מאחורי הגב. הנוחות של תפעול אופנוע ללא רגלית הילוכים וללא קלאץ' הופכת את הרכיבה לכמעט חסרת מאמץ. משהו שהוא כל כך נכון לאמץ בקול רם וברור.
אבל לא. הרכיבה רק קיבעה את שחששתי. או שאני רומנטיקן שרואה את תצורת האופנוע המקורית ותפעולה הישן בעיניים מצועפות, או שהזירו פשוט לא "פוגע". או שאני אחד כזה מנוון שזקוק עדיין לתפעול המכאני של ידית קלאץ' ורגלית הילוכים, או שהזירו, שהרכיבה עליו מרגישה כמעט קלה מדי, פשוט מרגיש לי מסורס. כמעט כמו קטנוע, אבל בלי הוויברציות המרגיעות של מנוע שפועם מתחת לפלסטיקה.
נקי ומפונפן מדי
עבורי בכל אופן, הזירו עדיין לא "שם". הוא עדיין לא התחליף לו כולם מצפים. נכון, יימצאו ביניכם כאלו שלא רוצים לרכוב לאורך קילומטרים רבים, או שלא יוצאים הרבה מהכרך העירוני, ושאין להם שום בעיה להטעין את הכלי במשך מס' שעות במקום העבודה, על מנת שיחכה עם מספיק אחוזים בלוח השעונים כדי לעשות את החזרה הביתה. עבורם אולי זה יתאים. אבל לדעתי האישית והפרטית בלבד, שבמפתיע – לא זכתה להסכמה גורפת מקיר לקיר בין חברי המערכת – רוב האופנוענים לא יימצאו עצמם על כלי שכזה. הוא סטרילי מדי, מנותק מדי, לא פורט ולא נוגע בשום נים בנשמת האופנוען שלכם. הוא מרגיש נקי ומפונפן מדי, מטופח ומטרו סקסואלי מדי.
לא ברור לי איך אופנוען יכול לאהוב רכיבה על כלי שמכריח אותך לווסת את אופן סיבוב המצערת, כדי שלא תבזבז יותר מדי וואטים ואחר כך לא תוכל לחזור הביתה. אישית, הוטרדתי מאוד מהמבטים החוזרים והנשנים שזרקתי אל לוח השעונים, נחרד מכל אחוז סוללה שיורד, ככל שאני מתרחק ממקום המבטחים בו נמצא מטען האופנוע.
קראו לי זקן, קראו לי מיושן, קראו לי עגלה עם סוסה, אבל הכי חשוב, תקראו לי כשהדבר הבא בעולם האופנועים יהיה כאן. הזירו, הוא לא האחד.
ובאותו נושא:
נתפס ברשת: אופנוע חשמלי אינדונזי עטוף קרבון