כל עוד תמשיך מדינת ישראל להכשיר "מפעילי רכבים" כגלמים שלא מבינים איך להתנהל בכביש, אז אותם מפעילי הרכבים לא יכשירו את ילדיהם להתנהל בכביש.
נער בן 15 נהרג וחברו נפצע אנושות בתאונה, כשמכונית פרטית פגעה באופניים החשמליים עליהם רכבו. הדיון שהתפתח בפייסבוק בסכנה המתמשכת בכבישים לרוכבים ברישול על הכלי הנ"ל, הציף מחדש את הטור "התשובה דווקא כן נמצאת מתחת לפנס" שפורסם בחודש מאי 2016 (וקודם לכן, בפברואר, בדו"גיגים).
הטור טוען בין השאר כי האשם תלוי בהורים אשר מאפשרים לילדיהם לרכוב על אופניים שכאלו, מבלי להבין את הסכנה הגלומה בהם. הם לא נתפשים ככלי תחבורה שמסוגל לנוע מהר אלא כאופניים רגילים, לא מאיימים ולא מסוכנים, כפי שההורים זוכרים מילדותם שלהם.
יונתן קרא את הטור, ובעיקר קרא את התגובות בפייסבוק בשעות שלאחר התאונה הקשה בה כונו האופניים כ"כלים לערס המצוי". הוא חושב שכרגע לפחות – לצעירים המתניידים על האופניים החשמליים אין את הידע, ההבנה ובעצם אין שום ברירה אחרת מלבד לרכוב כך.
כתב: יונתן יעקובי
יש מכלול שלם של בעיות שיצרו את השתוללות האופניים החשמליים בישראל. גם מבחינת הכמויות שנמכרו כאן וגם מבחינת ההתנהגות בפועל של הרוכבים עליהם, בעיקר הצעירים, בכבישים. יש מספר משתנים שהובילו לכך שהתופעה הזו (אין דרך אחרת לתאר זאת), הכתה גלים בצורה חמורה כל כך. להלן הסיבות לדעתי:
- ביטול חד צדדי של חובת המדינה לתחבורה ציבורית הולמת ונגישה לכלל אזרחי המדינה. לאורך השנים מדינת ישראל קיצצה את השקעתה בתשתיות התחבורה הציבורית. היום צורת התחבורה הזו היא מטרד של רעש וצפיפות, פעילות בלוח זמנים לא מדויקים ובעיקר קוים ארוכים ומסורבלים. משתמשי התחבורה הציבורית כיום הם אוכלוסייה חלשה ומוחלשת שידה לא משגת לרכוש כלי תחבורה פרטי.מדיניות זו מגובה במספרים ברורים בתקציב השנתי של מדינת ישראל. בשביל מה להשקיע? ההכנסות ממיסים שמדינת ישראל מרוויחה על רכישת רכבים, מיסוי של דלקים מהווה חלק עצום מתקציב המדינה. המדינה נהנית מכך ומתקשה להגמל מההכנסה הזו. תחבורה ציבורית מושקעת ומשופרת תפגע מהותית באפיק הכנסה ממכר שהמדינה נהנית ממנו כל כך.
- בנייה פרברית מפוזרת שלא מאפשרת ניידות אלא רק באמצעות רכב פרטי. מה שמייצר כמות בלתי נסבלת של פקקים בכבישים.שהרי אם אין תחבורה ציבורית וכל דבר דורש נסיעה, אז הפתרון הוא רכב פרטי שגודש את הכבישים, מזהם ומכתיב נסיעה במהירות נמוכה. למעשה כבר היום אזרחי המדינה "מבלים" בפקק מעל לעשה וחצי בממוצע ביום, מה שלא הולך להשתנות אלא רק להיות גרוע יותר. הציפיות בשנים הקרובות שנפח הרכבים הפרטיים בכבישים רק יעלה, וכך גם תתווסף כנראה עוד שעה לכל אחד מאתנו על הכביש.
- התבהמות כללית של האוכלוסייה שמתנערת מהחוזה הלא קיים של המדינה מול האזרח. בבחינת "לא תספקו לנו ביטחון בסיסי בכבישים" (תנועה זורמת עם מינימום פקקים, אכיפה ונוכחות משטרתית, חוקי תנועה ברורים וכו'), אז אנחנו מצידנו "לא ננהג כחוק וכל דאלים גבר".
- הכשרת "מפעילי רכבים" ע"י מבחני רישוי נהיגה.זוגתי ואני מתלוצצים בזמן נסיעה בכבישי ישראל שמרבית הנהגים ברכבים לא זכאים לתואר "נהגים", שהרי הם עושים זאת כ"כ גרוע ובאופן כ"כ לא הגיוני למסתכל מהצד. לכן החלטנו לקרוא לתת להם כינוי "מפעילי רכבים", ככינוי לאדם שיושב על ההגה, מתפעל את מכלוליו, אך מתנהג באופן ברור כמי שאינו מבין את הדרך, את תפעול הרכב ואת האינטראקציה הבסיסית בין המשתמשים בכביש.התופעה הזו מגיעה בעקבות הכשרת הנהגים הלא קיימת בישראל. אדם אשר למד נהיגה נדרש לשלוט במיומנות בסיסית בלבד בכדי לעבור מבחן רישוי. לאחר מכן אין שום דרישה לריענון מעשי של יכולות אלו, שיפור או בקרה על הנהיגה.
- חוסר אכיפה אפקטיבית בכבישים.משטרת ישראל סובלת מייבוש ארוך שנים של מקורות תקציביים, חוסר בניידות וחוסר בנוכחות פיזית על הכבישים. נוכחות זו אמורה לייצר הרתעה אפקטיבית שלא מבוססת על מלכודות או ניסיון "להפיל בפח" נהגים.לצערנו הרב משטרת ישראל מתרכזת בניסיון כושל לאכוף מהירות ועבירות פעוטות על חשבון עבירות מסכנות חיים ורכוש. כשאין אכיפה אז התוצאה היא השתוללות פרועה וחסרת פחד על הכבישים.
כל הסיבות שתיארתי לעיל, מייצרים את תופעת האופניים החשמליים. כלים אלו נותנים מענה לצורך של הציבור להיות נייד ובתנועה, וזאת על חשבון המודעות לחיים של רוכבי האופניים הללו.
כל עוד תמשיך מדינת ישראל להכשיר "מפעילי רכבים" כגלמים שלא מבינים איך להתנהל בכביש, אז אותם מפעילי הרכבים לא יכשירו את ילדיהם להתנהל בכביש.
וזה לא יסתיים שם. במוקדם או במאוחר אותם הילדים יסיימו את פרק הרכיבה על האופניים ויהפכו לנהגים בעצמם. חסרי כל אפשרות לעשות את ההבחנה בין רכיבת אופניים לבין נהיגה שקולה.
ואז? אז יהיה ממש שמח פה…
אם יש לכם הערות, הארות, תלונות ומענות יתקבלו בברכה:
yoniyakobi@gmail.com