איך לרכוב בגשם

heavy-rain-screenshot-motor1

מסובך לרכוב על קטנוע או אופנוע? קל וחומר כשהכביש רטוב – הנחיות שחובה לשנן לרגל תחילת החורף

כתב: גידי פרדר – "אופנוען מאומן"

נכון שהחורף הישראלי לא נורא. לא נכון שצריך לזלזל בו. כי מי שלא לוקח את החורף ברצינות משלם בדרך-כלל את המחיר. התעלמות מתנאי החורף עלולה לעלות ביוקר רב, וכדי להיות מכוסים מכל הכיוונים צריך לגעת בארבעה תחומים עיקריים:

הכנת האופנוע

בואו נפריך מיתוס רווח: לאופנועים וקטנועים אין בעיה לנסוע בגשם, אפילו גשם שוטף. לא צריך לחשוש מהמים שנשאבים יחד עם האוויר למנוע. זה נכון, כל עוד לא נכנסים לשלוליות או מעברי מים שמגיעים לגובה המאיידים (המצבר נמצא בדרך-כלל מעל גובה המאיידים). כדי להיות בטוחים, רצוי לסרוק בעין מקצועית את כל מערכת החשמל, ולוודא את מצב המחברים הרגישים לרטיבות. כידון, לוח שעונים, גשם, מזג אוויר, כביש, ציוד, מיגון, טיפות

שימון וגירוז כל המערכות הנעות הם חובה בתקופת החורף. המכלולים החשובים הם מנגנון המצערת, הכבלים למיניהם, צירי הגלגלים, שרשרת ההינע, בהתאם לדגם וסוג האופנוע.

לצורך שמירה על תפקוד המכלולים האלה צריך לחזור על השימון יותר מפעם אחת במהלך החורף. אי שימון השרשרת, גם שרשראות O-רינג שלכאורה אינן צריכות שימון, יוביל להחלדה ולקיצור חייה.

הגורם האחרון והקריטי הוא הצמיגים.

מובן מאליו שצריך להקפיד על צמיגים תקינים, עם עומק חריצים של לא פחות מ-50% מחדש. זה הרצוי. רוב הרוכבים, בעיקר מסיבות תקציביות, אינם מקפידים על הכלל. לכל אלה כדאי לזכור כי צמיגים שחוקים מדי גורמים נזק כספי גבוה בהרבה מרכישת צמד צמיגים חדש. צמיג תקין צריך לחץ אוויר נכון כדי לתפקד. לשיפור האחיזה ניתן להוריד את לחץ האוויר ב-3 עד PSI 4. לחץ אוויר נמוך יותר יוצר שטח מגע גדול יותר עם הכביש, ומזרז את התחממות הצמיג.

יחד עם זאת צריך להיזהר מהורדה מוגזמת של לחץ האוויר, אשר תתרום לציפה של הצמיגים במהירויות גבוהות. באותו עניין צריך לציין כי צמיגים רחבים, בשל נטייתם לצוף על המים מוקדם בהשוואה לצמיגים צרים, דווקא פחות מומלצים לחורף. צמיגים צרים "חותכים" את המים טוב יותר, ובמקרים בהם המידה תואמת למפרט האופנוע, לא יהיה לצמיגים רחבים שום יתרון.

הכנת הרוכב

החוכמה היא לדעת גם להישאר יבש תמיד, גם לא לסבול מקור, גם לא לבעור מחום בחליפה אלפיניסטית, ובנוסף, לתפעל את האופנוע באופן משוחרר.

החורף הישראלי מספק תנאים לא קשים להתמודדות. הפתרון השימושי ביותר הוא מעיל רכיבה מאריג עמיד בגשם, הכולל בטנת חימום מתפרקת. מכנסי סערה משלימים את ההגנה על הגוף, מגפיים ייעודיים, או נעליים עמידות במים, ישלימו את ההגנה על הרגליים. השימוש בכפפות חיוני ביותר, כדי למנוע קיפאון של מפרקי האצבעות מול הרוח.

rain.jpgחשוב לעשות הפרדה בין מי שרוכב מרחקים ארוכים כל יום, לבין מי שחי ונייד בסביבת העיר. הרוכב העירוני יכול לוותר על מעיל חורף משוכלל ולהסתפק בחליפת גשם דקה, אשר מספקת גם הגנה טובה מהרוח. בהרבה מימות החורף לאורך החוף אפשר להסתפק בחליפת גשם ומעיל דק, או אפילו אימונית, מתחת. חשוב לרוכב העירוני לרכוש חליפת שני חלקים, כדי ללבוש רק חלק אחד בנסיבות מסוימות. חשוב שתהיה גישה חופשית לכיסים ולכל הפיצ'יפקעס שמתעסקים איתם במהלך היום. מי שרוכב בעיר יכול פחות להקפיד על סוג הכפפות, ואפילו כפפות שטח מבד, שאינן אטימות אך מתייבשות במהירות, יעשו את העבודה.

הרוכב הבינעירוני זקוק להגנה טובה יותר. מעיל חורף הכולל כיסים אטומים, הוא הפתרון הנוח ביותר. בשילוב עם מכנסי סערה, מגפי רכיבה וכפפות חורף, מכוסה הרוכב מפגעי מזג האוויר. מי שלא יכול להרשות לעצמו ציוד ייעודי, או, נאלץ לרכוב עם מעיל עור גם בחורף, יכול לבחור באופציה זולה יותר של חליפת סערה וערדליים. במקרה כזה צריך להקפיד על מידה גדולה של חליפת הסערה – לפחות מספר אחד מעל מידת המעיל – כדי לאפשר לרוכב חופש תנועה בזמן הרכיבה. אופציית הערדליים והחליפה הגדולה מתאימה לאנשי עסקים, ובעלי מקצועות מסוימים, הנדרשים להופעה מהוגנת במקום העבודה. הערה חשובה לגבי הכפפות: כפפות חורף עבות אינן שמישות בתנועה עירונית, ואף מסוכנות. שווה להצטייד בזוג נוסף, לצורך רכיבה עירונית.

תשומת לב מיוחדת צריך להקדיש לקסדה. זו אמורה להיות במצב טוב, כמובן, ועם משקף נקי משריטות או סדקים. רצוי למרוח את המשקף בחומר מונע אדים, משני צידיו. את החלק החיצוני של המשקף כדאי גם למרוח בשכבה עבה של וקס. משקף מרוח בווקס דוחה מים ולכלוך טוב יותר. איטום יתר של איזור הצוואר מיותר, ועלול לתרום להיווצרות אדים בתוך הקסדה.

תנאי הדרך

אספלט באיכות טובה, כלומר, מחוספס ככל האפשר, מספק אחיזה מצוינת גם כאשר הוא רטוב. אפשר לבלום חזק, להאיץ, ואפילו להגיע להטיות מכובדות על אספלט רטוב, בתנאי שהוא נקי. וזהו תנאי הכרחי. במהלך עונת הקיץ, או כל הפוגה ארוכה בין מטר למטר, צובר הכביש שפע של זבל תעשייתי: נוזלים ממכוניות, אבק, פסולת שנזרקת ממכוניות, ועוד כיד הדמיון הטובה.
לכן הגשם הראשון הוא תמיד הבעייתי ביותר. כל המשקעים שעל האספלט צפים על פני השטח ומורידים את תנאי האחיזה לרמות מגוחכות במקרים מסוימים. על אספלט בעל שטח פנים חלק, המצב גרוע שבעתיים. אלה הופכים למשטחי החלקה בגשם הראשון.

ההפוגות הארוכות בגשמים, במיוחד במכורתנו המאובקת, יוצרות תנאים של "גשם ראשון" יותר מפעם אחת במהלך החורף. זו נקודה חשובה שצריך להביא בחשבון.

כל זה לא אמור להרתיע אותנו מרכיבה בחורף.
גשם שוטף במשך מספר שעות, דואג לנקות את פני הכביש באופן יסודי למדי. אין כמו יום שבת שטוף שמש, לאחר שבוע רצוף של גשם, להתענג על רכיבה כדת וכדין. צריך רק להיזהר באותם ימים גבוליים, בהם ממטרים מקומיים מלחלחים את הכביש במחלף יבנה, בעוד שבאשדוד יבש, והשמש זורחת.

בסופו של דבר צריך הרוכב לגלות עירנות גבוהה, ולדעת לזהות מרחוק אספלט עם אחיזה טובה. הסממן הבולט ביותר הוא כמובן החספוס, אשר מתבטא בחוסר ברק, ואי הצטברות מים על פני הכביש.

אסטרטגיית רכיבה

בתחום הרכיבה אפשר לתת עצות לרוב. נסתפק בעיקריות והחשובות ביותר:
הסבלנות משתלמת. הגשם הראשון תופס אותנו תמיד בהפתעה. אפשר לעצור מתחת למחסה ולחכות עד יעבור זעם, וגם אם אנחנו מצוידים, כדאי להניח למטר הראשון לשטוף את הכביש.

בחירת קו תנועה. רצוי תמיד לנוע אל אספלט עם אחיזה טובה, עם כמה שפחות סימונים וצבע על הכביש, וכמה שפחות שלוליות. המדד העיקרי: אספלט מחוספס, עם ניקוז ברור לעין. בנוסף יש לפקוח עין על רמת הניקוז. בכבישים רבים נוצרות שלוליות גדולות דווקא במסלול הפנימי.

בפניות עיוורות רצוי לשמור על הקו החיצוני, גם כדי לראות מוקדם יותר כל בעיה. מי שרוכב בתל-אביב בתחילת עונת הגשמים חייב להימנע בכל מחיר מתנועה בשדרות הפיקוסים.

רכיבה חלקה. הירידה ברמת האחיזה מחייבת ביצוע מתון יותר של פעולות הבלימה, ההאצה והפנייה. התמתנות הפעולות מחייבת מירווחי ביטחון גדולים יותר, ומכאן גם מהירות נמוכה יותר. אין מהירות מוגדרת במספרים, המדד הוא רכיבה חלקה, נטולת דרמות, ושימוש מינימלי בבלמים.

בלימה בקו ישר, ומוקדם.
על כביש רטוב כדאי להקפיד על בלימה כאשר האופנוע זקוף לחלוטין. התניה זו תשפיע על בחירת קו 7-reasons-motorcycle-riders-are-better-car-drivers-3.jpgהתנועה, ובעיקר על המהירות. בקטעי רכיבה בהם האופנוע נוסע ניצב, ואינו נוטה, ניתן לרכוב מהר יותר. רצוי לצמצם את רגעי ההטיה למינימום, ולהשאיר את ההשכבות ליום שמש חורפי.
בכל מצב תנועה בו מתחייבת בלימה, או אפילו קיים רק חשד, כדאי להפעיל את הבלמים, מוקדם, ולא להשאיר את הבלימה החריפה לרגע האחרון. בלימה נכונה מחייבת שימוש בשני הבלמים, ועל כביש רטוב במיוחד. רצוי להבין היטב את עקרונות הבלימה, על-מנת לדעת לנצל כל בלם בדרך היעילה ביותר.

שמירה על האגף האחורי.
הראות הלקויה בגשם משפיעה לא רק על הרוכב, אלא גם על הנהגים שמאחוריו. את מרחקי הביטחון לפנים ישמור הרוכב בהתאם לקצב הנסיעה, אך במשך כל זמן הרכיבה עליו להיות מוטרד מהנעשה מאחור, כמעט באותה מידה.
בכל מצב בו חל שינוי לרעה בתנאי הראות כדאי להיצמד לימין. אם נדרשת בלימה חריפה, רצוי לברוח תוך כדי כך לשוליים, ולא להיקלע לסנדביץ' בין שתי מכוניות.
ממכוניות שנצמדות מאחור כדאי לחמוק בהקדם האפשרי, ולעולם לא לריב עם הנהגים, לא כשרטוב.

מודעות פרסומת