כיצד יש לנהוג במקרה של ידיעה על רוכב אופנוע שנפגע בתאונה על מנת לא לפגוע במשפחה.
ההודעה המפחידה מכולן
קיבלת הודעה בוואטסאפ או שקראת באחד הפורומים על מותו של רוכב אופנוע (או פצוע, זה לא באמת משנה), השמועה רצה בין החברים כמו אש בשדה קוצים יבש. "X נהרג בתאונה עם האופנוע!". הכאב עצום, משתק ולוחץ על הריאות עד שבקושי אפשר לנשום. הנטייה הראשונית של חלק מאתנו היא פשוט להתפרק ולבכות. של אחרים, לבכות על כתף של חבר קרוב. אבל חלק מאתנו, מוצאים את הפורקן בהעלאת הודעה מתאבלת בפייסבוק ו…בום! הידיעה על מותו של הרוכב מגיעה למאות אנשים נוספים שעדיין לא שמעו על כך.
רוכב אופנוע שנפגע בתאונת דרכים
מקרה שקרה: 07:30 בבוקר, ידיעה על רוכב אופנוע שנפגע ונהרג. ב-10:00, שעתיים וחצי בלבד לאחר מותו, מציפים
חברים את דף הפייסבוק שלו בהודעות אבל עצובות, תמונות שלו והוספת הכיתוב "זכרונו לברכה" לצד שמו. מה עם לחכות ששאר בני המשפחה, רחוקה וקרובה כאחד, ישמעו זאת בעצמם? מה עם קצת התחשבות בקרובים אליו שצריכים לשמוע זאת באופן עדין ומחושב ולא יקראו זאת כ"בדרך אגב" כעדכון בפיד שלהם?
רשימה
הנה רשימה קצרה שכולנו יכולים ליישם, מנוסחת כטיפים של "עשה ואל תעשה". הרשימה הקצרה הזו נכתבה יחד עם גלבוע דקר מ-"חי בספר" והיא מיועדת לכל מי ששמע, לא עלינו, על מותו של אופנוען/רוכב קרוב. למעשה, היא מתאימה לצערנו גם למקרים כלליים יותר כמו הרוגי פיגועים, תאונות דרכים, מוות פתאומי ממחלה אבל גם לגבי פציעות וכדומה.
עשה ואל תעשה – שלח ואל תשלח
1. עשה: התקשר לחבר קרוב אם עצוב לך באבלך, דבר עם מישהו ופרוק את מה שאתה מרגיש. אל תתעסק באופן פומבי בתאונה ואל תשאיר עקבות, רמזים למה שקרה. אל תנתח, אל תחרוץ גורלות ותכריז על אשמים. בטח לבטח אל תזכיר את שמו/ה של ההרוג/ה.
אל תעשה: אל תשתמש בפייסבוק ככתף לבכות עליה בשעות הראשונות אחרי התאונה. אתה לא יודע מי רואה את שכתבת ואולי הקורא עוד לא עודכן בצורה מסודרת. יהיה זמן גם לזה בעתיד. בינתיים, שמור את הכאב שלך לעצמך ותחלוק עם חברים ומשפחה קרובה. אל תעשה זאת באמצעות הפייסבוק.
חבר על אופנוע שנפגע – המשפחה עוד לא יודעת
עקוב אחר המתפרסם ברשת והמתן להודעה מגורם רשמי בלבד. תן לאתרים הגדולים להיות אלו שמפרסמים לראשונה את שם ההרוג. תהיה בטוח שהם קיבלו לכך אישור מסודר לפרסום. וגם אם לא, אז בני המשפחה יוכלו להתמודד איתם משפטית אם יבחרו. אתה בטח לא רוצה להיתקע בניהם בדיון הזה.
2. עשה: דבר עם חברייך ומנע מהם להעלות תמונות ממקום התאונה לרשת. לא פייסבוק, לא וואטסאפ, לא פורומים ולא אי-מיילים. מהרגע שזה יהיה ברשת, לא תוכל למנוע מהם מלהגיע למשפחת ההרוג ולזעזע אותה.
אל תעשה: אל תחשוף פרטים רגישים שיכולים לפגוע במשפחה. אל תתייג את שם ההרוג בתמונות ואל תתייג את דף הפייסבוק שלו בהודעותיך. אתה לא יודע מי ממשפחתו עוקב אחרי הדף אך עדיין לא עודכן בדבר מותו. זכור: מה שתעלה ברגעים קריטים אלו יכול לפגוע עכשיו ולא פחות גרוע מזה, יישאר שם לנצח. אם ראית שהשם מוזכר אך אתה יודע שהמשפחה עדיין לא שמעה על כך, עדיין לא פרסמו את השם, פנה למנהל האתר/הקבוצה/הפורום בבקשה לשים לב לכך. בהודעות וואטסאפ אין מנהלים, לכן גלה אחריות אישית ואל תעביר הודעות ושמועות לא מבוססות, או הודעות מבוססות אך בטרם זמנן. אל תהיה זה שיודיע למשפחה.
אין תחרות מי יותר מתאבל
3. עשה: גלה אחריות בפעילותך ברשת. חשוב על בני המשפחה שלך וחברייך בחיים האמתיים. האם היית רוצה שהם יגלו על תאונה שעברת דרך הפייסבוק?!?
אל תעשה: אין תחרות ב"מי יותר מתאבל על מותו בטרם עת של הרוכב" ואין תחרות ב"מי מתאבל עליו ראשון". אל תנסה להקדים את האחרים בפרסום ראשון של הודעת אבל – אצלך או בדף הפייסבוק של ההרוג. וגם אם מישהו אחר טעה ופרסם שם לפניך, אל תקפוץ על העגלה ואל תצטרף "כי זה כבר פורסם ממילא שם". אולי דווקא ההודעה שאתה תעלה, תהיה זו "שתקפוץ" בפיד הפייסבוק של בן משפחה שעדיין לא עודכן? דבר עם חברייך ומנע זאת (סעיף 2).
לא רק המשפחה הקרובה יכולה להתקל בפוסט שלך
זכור! משפחה זה לא רק אבא ואימא, אלא גם ילדים של ההרוג, אחיינים, דודים וחברים קרובים בנפש.
עשה: תפיץ את רשימת הטיפים הקצרה הזו בין חבריך כדי שלכולנו תהיה קצת יותר התחשבות ואחריות לגבי התנהלותם ברשת.
להרחבה בנושא, מומלץ לקרוא בבלוג "אבק דיגיטאלי" של ורד שביט, אחותו של טל שביט ז"ל.