אופנוע מרוצים ראשון: בסוף שנת 1984, בתערוכת קלן בגרמניה, הוטלה הפצצה ששינתה את עולם אופנועי הספורט בפרט ואת עולם האופנועים בכלל. סוזוקי גילתה לכולם מה העתיד צופן והציגה את האופנוע הראשון שהיה, נראה, נשמע והתנהג כמו אופנוע מרוצים שיצא מהמסלול אל הכביש הציבורי. GSX-R750 היה שמו של הדגם. הוא היה לפריצת דרך ועליית מדרגה משמעותית לתעשיית האופנועים הבינלאומית.
אופנוע מרוצים ראשון
ה-GSX-R750, "ג'יקסר" באמריקאית מדוברת, "R750" בעגה הישראלית או רק "R" בקיצור, היה אופנוע מהפכני לאותה תקופה, לא פחות. היו לו 106 כוחות סוס, הוא שקל 179 ק"ג שהיו מאוד נמוכים במונחים של אז ועדיין לא רעים גם כיום. הוא התגאה בזווית הטיה פוטנציאלית של 55 מעלות, זוג דיסקי בלימה מלפנים ושלדת עריסה עם קורות אלומיניום – הראשון בייצור סדרתי עם שלדה שכזו מאז מלחמת העולם השנייה. לצד האופנוע, הציעה סוזוקי גם קיטים למרוצים שהעלו את ההספק ל-130 כ"ס ובכך חשפו את פוטנציאל השיפורים של הכלי והיכולת להתאמתו בקלות יחסית, למרוצים.
ישירות מאופנועי המפעל
ה-R צויד בגלגלי 18 אינץ' ומעטפת אווירודינאמית שנראתה כאילו נלקחה ישירות מאופנועי המפעל של סוזוקי בפורמולה 1 (אופנועי 750 סמ"ק) ובעיקר מה-GS1000R עמו התחרתה היצרנית באליפות העולם בסיבולת (אנדורנס). למעשה, עליו התבסס דגם ה-GSX-R750 שנשלח לכבישים הציבוריים ברחבי העולם כשיצא מקו הייצור סדרתי. טטסומי אישיי (Tetsumi Ishii), המעצב הראשי של הסוזוקי GSX-R750 הראשון אמר זאת במפורש "התבקשתי לקחת כמה שיותר מאפיינים עיצוביים מה-GS1000R ששימש את סוזוקי במרוצים, ולהתאימם לדגם החדש שיועד לכביש הציבורי".
הירושי פוג'יווארה (Hiroshi Fujiwara), שהיה אחראי בסוזוקי על המתווה הבסיסי של הדגם הראשון מספר שהמחלקה כולה הייתה אחוזה בהתרגשות כשיצאו לדרך. "זה היה אופנוע סופר ספורט טהור, הראשון של החברה בנפח 750 סמ"ק, והוא אמור היה להיות שלדת אלומיניום שתבטיח לו משקל קל באופן קיצוני וחסר תקדים, עם עמידות גבוהה לכוחות פיתול. לא היו לנו באמת מתחרים שם בחוץ, מלבד מכונות המרוצים של המפעלים". במבט לאחור, ה-R750 הגיע כשהוא קל באופן מהותי מהמתחרים, והיה עם משקל של אופנועי קטגורית ה-400 סמ"ק.
אתגר של ממש
איסאמו אוקאמוטו (Isamu Okamoto), המהנדס הראשי שאחראי היה על עיצוב המנוע אמר: "ידענו שהמטרה ששמנו לעצמנו, ליצור את האופנוע בעל יחס ההספק-משקל הטוב ביותר, יגרום לכך שנגיע להספק שהתמודדות עמו בבניית שאר האופנוע, תהיה לאתגר של ממש".
יחלפו לפחות עוד 7 שנים עד שיצרנית יפנית אחרת תצליח לשחזר את עוצמת השינוי שהביא איתו ה-GSX-R750 של סוזוקי, והיא תעשה זאת באותו הפורמט שנקבע ב-1986: מנוע חזק בתוך אופנוע קל. (על סיפורו של ההונדה CBR900RR, קראו כאן).
אופנוע מרוצים ראשון – מגיע לכביש הציבורי
מי שידע לקרוא את דפי הנתונים שחילקה סוזוקי במהלך ההשקה, הבין את פוטנציאל הטירוף שמגולם בכלי. קרבורטורים מסוג מגופה שטוחה? 2 גלי זיזים עליונים (DOHC)? קו אדום ב-11,000 סל"ד עם אגזוז 4 ל-1 שלבטח יפיק יללה מצמררת? מד סל"ד שמתחיל ב-3,000? משקל נמוך והספק גבוה? אלו נתונים שהיו, יותר מכל, קרובים לנתוני אופנועי מסלול, מאשר לדינוזאורים הכבדים והמסורבלים ששיווקו שאר היצרנים בקטגורית ה"ספורט" כביכול. האופנוע הזה יכול היה לשגע כל רוכב עם יד שקלה על הגז, כל רוכב שחובב וויליז וכל חובב מהירות על שני גלגלים. אופנוע שהוא עצמו חוליגן אמיתי.
ידע רב הוטמן בתוך ה-R ולא מעט טכנולוגיה, אבל המחיר שלו, למרות שלא היה זול, עדיין היה מושג ואפשרי, ולכן כינתה אותו בחיבה עיתונאות הרכב הדו גלגלי: The People Sport bike. "אופנוע הספורט העממי" וזה ככל הנראה היה הייחוד העיקרי שלו על פני המתחרים מיפן ומאירופה. הוא היה הראשון שהביא ביצועים של אופנוע מסלול לציבור: חזק, מהיר, עם מינימום אלקטרוניקה, מנוע מעולה ובעיקר אמין שהיה נתון בתוך שלדה טובה. אופנוע שאיפשר לראשונה להרגיש כמו כוכב גראנד פרי. רפליקה אמיתית עם ספוג סביב לוחות השעונים במקום פלסטיק, לחיסכון במשקל ולוק שהגיע מסדנת מרוצים מקצועית.
הספק מנוע ראוי לשמו
זה לא שלא היו בעשורים שקדמו ל-GSX-R750, אופנועים בעלי מעטפת פיברגלס או פלסטיק (פיירינג), וזה לא שלא היו אופנועים בעלי הספק גבוה או אופנועים בעלי יכולות ספורטיביות מכובדות. זה השילוב, לראשונה באופנוע סדרתי, שבא לידי ביטוי במשקל נמוך במיוחד ומכאן יכולות דינאמיות שלא נודעו מחוץ למסלול, הספק מנוע ראוי לשמו שהופק מ-750 סמ"ק בלבד, ו"לוק" של אופנוע מרוצים לכל דבר, כולל 2 הפנסים המזוהים כל כך עם מרוצי הסיבולת, שהיו החשובים והבולטים דאז, במקביל למרוצי הגראנד פרי וטרום ימי אליפות הסופרבייק שעוד לא הוקמה.
הצלחה לא מיידית
הצלחתו של ה-R על המסלול, למרות היותו אופנוע מרוצים ראשון בייצור סדרתי לכביש הציבורי, דווקא לא הייתה כה מידית וההישגים במרוצים לא תאמו את ההצלחה הרבה לה זכה בשווקים ברחבי העולם. הוא אומנם ניצח את מרוץ הסיבולת בלה מאנס בו השתתף בפעם הראשונה ב-1985, את הבול ד'ור – 24 שעות, את קטגורית הפרודקשן 750 באי מאן, וקווין שוואנץ סיים במקום השני בסבב הדייטונה 200 בסופרבייק האמריקאי בפעם הראשונה בו התחרה עמו, אבל הצלחה של ממש בדמות תארי אליפות, הגיעה רק כשזכתה סוזוקי בתואר אליפות העולם באנדורנס בשנת 1987 ואח"כ גם ב-1988.
מגיע לישראל
ב-1985 נכנס הדגם ליצור סדרתי ושווקו החל ממרץ באותה שנה, ביפן ובאירופה בלבד תחת הקוד GSX-R750F. רוב הישראלים (מלבד 3 שהצליחו לבצע יבוא אישי לדגם 85'), נאלצו לחכות יחד עם האמריקאים לשנת 1986, עד שיזכו לרכוב ולהבין על מה כל הרעש והמאומה. האמריקאים יקבלו אותו ואת אחיו החדש שהושק באותה השנה, ה-GSX-R1100, בזרועות פתוחות. בארץ הקודש הסתפקנו בגרסת ה-750 סמ"ק.
דגם ה-GSX-R750G היה זה שיובא ארצה באופן רשמי על ידי יבואנית סוזוקי לישראל, "עופר אבניר". היה מעט משודרג לעומת דגם 85', עם זרוע אחורית ארוכה יותר ב-2.5 ס"מ לטובת יציבות ועם חרב פיירינג תחתונה שמשתפלת קדימה במקום זו הקודמת שנמתחה לאחור. עם בואו ארצה של ה-R הוקמה, הלכה למעשה, אופנוענות הכביש הישראלית.
אופנוע מרוצים ראשון בכביש הישראלי
בטורו של טל שביט ז"ל ב-2005 במסגרת פרויקט "20 שנה ל-R" שפורסם בפול גז, הוא מספר על הגעת הדגם לארץ הקודש:
"…כל אופנועי הספורט האחרים הפכו להיות נחלת העבר מהרגע בו נחת כאן ה-R. בדיוק כפי
שהכבישים האחרים הפכו להיות נחלת העבר מהרגע בו גילינו את כביש ערד, שתפקידו בהתפתחות רכיבת הספורט הישראלית שזור וצמוד לתהליך ההשתלטות של ה-R על פלח השוק שלמעשה יצר במו גלגליו. ערד וה-R, הכביש והאופנוע: כנופיות-כנופיות הם היו יורדים לשם, על טהרת ה-Rים, כל שבת כמו שעון, חוזרים בדרך כלל עם נוכחות פחותה מ-100%…
אין עוד אופנוע ששינה כל כך הרבה אצלנו, לטוב ולרע; אין עוד אופנוע שהשפיע עלינו בצורה כל-כך עמוקה. אפילו האות R בשם הפכה להיות נחלת הכלל, והיום אין אופנוע ספורט יפני שאינו משתמש בה – לפעמים, יותר מפעם אחת. הגנים שלו נמצאים כיום בכל מקום, גם כאשר אין קשר משפחתי ישיר. ה-R הוליד את ה-R1000, אבל גם את ה-R1, ואת ה-CBR1000RR ואת ה-ZX10R…"
מגיע לכרובי
כשהגיע לארץ ה-R בשנת 1986 הייתי ילד פתח תקוואי, שעיקר עניינו נסב סביב רכיבת אופניים וגלישת סקייטבורד. אך כשדוד שלי החליף את הסוזוקי 550ES שלו ב-GSX-R750 חדש לחלוטין בצבעי אדום שחור, והגיע מתל אביב להשוויץ באופנועו החדש, ההתלהבות שלי הייתה בשיאה.
עם מכנסיים קצרים וסנדלים הוא לקח אותי לסיבוב בכביש המוביל לבריכת הספורטן בפתח
תקווה, בין השדות והפרדסים (היום זהו כביש הגישה העמוס בכניסה לשכונת "אם המושבות"). זאת, מבלי לדעת שהותקנה שם אחת ממצלמות המהירות הראשונות שתתעד אותנו ואת ה-R, בתמונת הרכיבה הראשונה עבורו על האופנוע החדש, סוגר 120 קמ"שים מרגשים ומלאי אדרנלין. בין הילדים שהתקבצו אחוזי קנאה סביבנו בשכונה, ירדתי כשאני רועד מהתרגשות מהאופנוע.
זרע הפורענות
במבט לאחור, זו הייתה ככל הנראה הנקודה בה הוטמן בי זרע הפורענות. שנה לאחר מכן כבר התחפשתי בפורים לאופנוען. בגיל 16 כבר הייתי שותף עם עוד 3 חברים, בקטנוע שרכשנו ב-500 שקלים לרכיבה בשבילי הפרדסים שמסביב, עמו התרסקתי והתגרדתי קשות על שביל כורכר לבן כשאני לובש גופיה.
בגיל 22, 12 שנים מאז אותה רכיבה מפוצצת חושים על ה-R של דוד שלי, הבשיל אותו זרע פורענות לכדי הוצאת רישיון וקניית אופנוע משל עצמי. התחלתי במספר אופנועי 500 סמ"ק, עליתי ל-600 ו-1200, עברתי לסופרמוטו ולשטח, התחריתי במרוצים ב-2 התחומים, אבל כפי שכתבתי בטור "אני קפה רייסר", תמיד נותרה לי פינה חמה לאופנועי ספורט ישנים.
אחרי 30 שנים
יחלפו 30 שנים מאותו "סיבוב" על מושב ה-R, עד שאסגור את המעגל בנובמבר 2016, וארכוש לעצמי GSX-R750 מודל 1986. אופנוע שעלה לכביש ב… נובמבר 1986. קלאסיקה אמיתית. אופנוע מהשנתון שהוא הכי חשוב לאופנוענות הספורט-כביש הישראלית אבל גם מהווה גם נקודת ציון הסטורית בעולם האופנועים הבינלאומי.
ולמי שתהיה, אז התשובה היא ״כן״. זהו האופנוע הפרטי שלי שניבט אליכם בצבעי כחול-לבן מהתמונות הפזורות לאורך הטור.
על רכישת הדגם משנתון זה שכבר נחשב לאספנות, החזרת הרישוי שלו, הכנתו לרכיבת כביש פעילה ועוד, ניתן לקרוא כאן בקישור: שיפוץ אופנוע ספורט אספנות בן 31 שנים
ובינתיים, עוד קישורים מעניינים בנושא:
לקריאת סיפורו הנדיר של GSX-R750 בגרסת לימיטד אדישן שנמצא בבעלות ישראלי תושב ארה"ב, הקליקו כאן
ה-GSX-R750R – הנדיר בסדרת אופנועי המשפחה
לקבוצת ה-GSX-R-ים הישראלים משנות ה-80' בפייסבוק, הקליקו כאן.
טיפ: רישום אופנוע אספנות במשרד הרישוי ולמה כדאי לעשות זאת
וואו איזה נוסטלגיה גם אני ילד פתח תקוואי ,ומה שזכור לי הכי הרבה מבעלי הכלים הללו היה רכיבה עם מכנסיים קצרים כפכפים וגופיה , אבל הצליל היה צליל שלא שמענו לפני כן משום אופנוע שהסתובב על הכבישים בארץ , גם אני הייתי חולה אופנועים מגיל ינקות את הראשון שלי קניתי בגיל 14 לפני 32 שנים ומאז אני על אופנועים , היו זמנים .
כן.הסיבוב הראשון על מכונת סמקים במושב האחורי.מזריקה לך לביצים את הרעל. יא ג'אנקי.