לא רק שהפך לבעלים של אופנוע, כי אם לרוכב אופנוע. אופנוען! ויש בכך עולם שלם של רצונות, תשוקות, חלומות. אבל גם קשיים לא מעטים שמייצרים חוויות. בטור אורח מעמיד נריה מראה מול החברה שלא מבינה את מהות האופנוען מבחוץ
כתב: נריה מזעקי
צילום: רונן טופלברג
בזמן שאתה מתלהב מחולצה של בוס ונעליים של גוצ'י, אני מתלהב מחליפת רכיבה של דיינזה ומגפיים של אלפינסטארס.
כשעשית לייזר בכל הגוף, אני התלהבתי כמו ילד קטן שהצלחתי למצוא את הבעיה באופנוע עם ידיים מלאות גריז.
בזמן שאתה הולך עם נעלי אלגנט, אני הולך עם בלנסטון מלוכלך משמן.
איך הפכתי לרוכב אופנוע ?
שבזמן שהיית בסנוקר והרמת צייסרים של וואן גוך, אני ישבתי להחליף פילטר שמן ושמן מנוע באופנוע שלי.
בזמן שאתה קנית אייפון X, אני נשארתי עם הגלקסי 3 שלי כדי לחסוך עוד שקל למכונה הבאה או לצמיגים חדשים.
שואלים אותי מאיפה יש לך 50 אלף לאופנוע? אני מסביר להם שבזמן שקנית עוד פאקט של מרלברו, אני הפסקתי לעשן.
בזמן שהתלהבת ממבצעי הבלאק פריידי, וכל זארה הייתה ב50% הנחה, אני חיכיתי להשקה של הדוקאטי V4R – בחנתי את כוחות הסוס, המתלים, ההספק והסל"ד.
כשהיית בבר והזמנת בקבוק גריי גוס, אני העדפתי את הבירה שלי במרפסת.
בזמן שטסת לאמסטרדם ותפרת את בוקרשט, אני הסתפקתי ב3 ימים אילת.
בזמן שישנת עד 12 בצהריים, אני כבר הייתי ער ב-5 בבוקר, כדי לנקות בניינים ולעשות עוד הכנסה מהצד למכונה שלי.
שום דבר לא משתווה להרגשה הזאת של לשים את הקסדה ולהרגיש מרקז, להכנס לפנייה ולהרגיש רוסי, להתלהב מעוד שניה שהורדת בהקפה להרגיש את הדם שלך זורם ואת האנדרנלין רודף אחריו.
תודה אלוהים שאני רוכב אופנוע!
אומנם לא וותיק, ולא מספיק מנוסה – אבל רוכב אופנוע מכור!
ובאותו עניין:
להיות אופנוען זו מחלה שכיף להיות חולה בה, והיא לכל החיים
אופנוען – המסע חשוב יותר מהיעד שבסוף הדרך
להיות אופנוען זה לדעת שאתה קם בבוקר ולא בטוח חוזר.
זה לצאת ב04:00 בבוקר לרכיבה בקור של 4 מעלות ולהספיק להיות בבית ב10:00 כדי להפוך את השקשוקה לילדים.
זה להיות יצירתי מספיק כדי לרכוש חלפים בחו"ל כי בארץ עושקים אותך.
זה לחיות בדה ליגיטמציה של החברה ולקבל הערות מטומטמות כמו למה אין לך קעקועים.
זה לדעת להכיל את ההטפות של הסביבה עד כמה זה מסוכן.
זה לדעת לאבד חברים או ללוות אותם בשעות הקשות.
להיות אופנוען זה להרגיש את הרוח על הפנים.
קצת פאטאליסטי, לא?