אנחנו אופנוענים ולכן אנו ישות אחרת כשאנו על הדו גלגלי שלנו. אנחנו אופנוענים ואוהבים ללכת על הקצה. הדרך שלנו שונה. עמוס בהגיג על ענייני בטיחות שעל 2 גלגלים.
כתב: עמוס ברעם
אין לי ספק שאנחנו יותר חדים, מהירים, מסתכנים ומסוכנים. לנו ולציבור. הרכיבה על כלי דו גלגלי הופכת אותנו כאחת ליישות אחרת, כזו שמרחפת על פני האספלט וסביבה הילה מיוחדת. בדרך כלל רשום שם ״לי זה לא יקרה״.
אנחנו אופנוענים. רוכבים בין התנועה
מציאות הדרך שלנו שונה מזו של נהג רכב. הראייה שלנו רחבה. אנחנו מחפשים כל הזמן את המפגע הבא. אנחנו תזזיתיים יותר ולוקחים סיכונים שלפי דעתי, אם היינו רואים אצל אחר עושה אותם, היינו ממליצים לוותר עליהם. אבל גמל ודבשת וכלב עם ביצים..
צורת הרכיבה שלנו, בניגוד למיני מדינות מעבר לים שם אופנוע נחשב כלי רכב לכל דבר, היא בין התנועה. אנחנו מזדחלים במהירות בינות לכלי הרכב הרבים ומרווח הטעויות שלנו מצטמצם מאוד. כך גם שיקולי העקיפה והסטייה שלנו.
שמתי לב לא אחת, שכשאני רוכב בתוך תנועת כלי רכב פקוקה או מתנהלת באיטיות, איכות העקיפה והסטייה שלי, איננה כפי שראיתי ותכננתי אך לפני שבריר שנייה, והסתכנתי בצורה מיותרת.
אנחנו אופנוענים. אנחנו צריכים לשקול יותר
למרות שאני מחובר היטב לחמודי, יודע מעלותיו ומגבלותיו, הרי שככל הנראה, ישנם משתנים רבים ואחרים שאינם בשליטתי. ולמרות החיבה היתרה ללכת על הקצה, יש לתת לו לקצה, מרווח גדול יותר.
במהלך רכיבה אנחנו לוקחים אלפי החלטות ומבצעים בעקבותיהם פעולות תחת ״שיקול דעת״. אני קורא לנו לשקול יותר. לדבר עם עצמנו ולחפש את המקרה הבא. לשאול כל הזמן ״מה יקרה כרגע אם …״ ולהתנהג בהתאם. לנשום עמוק יותר ולהוריד 10 קמ״ש במצערת.
החופש הנלווה לרכיבה הוא החופש לחשוב, להרגיש, ולשיקול דעת מפוכח. החוזק המנטלי שלנו חשוב לא פחות מהבריאות הטכנית של האופנוע שלנו. בנוסף לכל, ״דני דין הרואה ואינו נראה ״ מלווה אותי כל אימת שאני מניע את חמודי, כי משום מה כך גיליתי לא אחת, שלא רואים אותנו. לא משנה באיזו שעה ביממה.
עד העונג הבא…
נסיעות טובות ובטוחות.
עוד טורים של עמוס ברעם:
לפעמים הדרכים חשובות יותר מהיעד