טיול עם אופנוע

טיול עם אופנוע: לעשות עונג שבת בשישי

טיול עם אופנוע ועם חבר שהיה פנוי ובכך סגר את נושא ההתלבטות. יוצאים או לא יוצאים? עמוס עשה טיול ביום שישי שהפך לעונג שבת.

כתב: עמוס ברעם

כשהוא עדכן שהוא פנוי ההתלבטויות נגמרו. 08:00 צומת יקום ויאללה צפונה. הולכים לאיבוד יחד.

צריך לצאת כ-60 ק"מ מאזור המרכז כדי להתחיל לנשום וזה בדיוק מה שיצא לנו. יציאה מכביש 2 במחלף עתלית והנה אנחנו כבר מרקדים במעלה אחד הכבישים הכי יפים באזור, 721 לבית-אורן. מזג האוויר מושלם והוא יישאר ככה לעוד פרק זמן קצר. עננים מכסים את השמש המפציעה לה מפעם לפעם.

אנחנו נעצרים בחניון אנדרטת הנספים באסון הכרמל, שהתרחש אך לפני 9 שנים. ההרגשה היא כאילו זה איתנו זמן רב. התרמוס נשלף והקפה כבר בתוך הכוס. עוגת הגבינה המושלמת של גילה. תזמון מדויק.
כשמתבוננים סביב אי אפשר שלא להצטמרר מהמחשבה על הנורא מכל, בתוך יער הכרמל המופלא.

טיול עם אופנוע זה לחקור כבישים

הכביש לגבעת וולפסון הניבט אלינו קורץ ואנחנו מחליטים לחקור אותו. חוזרים קמעה אחורה ופונים לכיוון מלון "יערות הכרמל". השלטים מורים לכיוון היעד שלנו "דאליית אל-כרמל". אך  הפעם כוונה שלנו להגיע אליה מכיוון אחר.

הכביש בתוך השמורה מזכיר את כביש "מעלה העקרבים" רק הצבע של הנוף טיפה שונה. הכביש נגמר בשביל קורץ והאפריקה עולצת בשמחה ומתחילה תכל'ס, את הטיול. לפתע אני נזכר שהשארתי מאחור חבר עם אופנוע ששבילים לא מתאימים לסוג האופנוע עליו הוא רוכב ואני חוזר עם חיוך חזרה.

כשאתה רכוב, ללכת לאיבוד זו מתנה

הדרך לנשר בכביש 705 הינה אירוע צרוב וכל פעם מחדש הלב נמלא התרגשות אל מול הנוף המרהיב הפרוס מולך על כף היד. הצבעים הנופים הטבע והבטון מתערבבים זה בזה לכדי פאזל עצום והטמפ' מתחילה לעלות ככל שאנחנו יורדים.

מחלף סוללים, נצרת, עפולה, דרך נוף גלבוע. כשאתה רכוב, ללכת לאיבוד זו מתנה. הר שאול הוא אחת הפינות הקסומות בדרך הנוף. האזור מטונף משאריות אוכל ושתייה שהושארו כנראה מלילה שקשה להסביר. מלא פחי אשפה סביב ובכל זאת, יש בקרבנו מי שהציבור, לא מעניין לו קצה של כלום. איש הרשות עומל במשך שהותנו ומנקה את הכל מכל וכל כאילו לא היה.

דרך אלון ולא בדרך המלך

הנוף הניבט לנו מההר אין סופי. הגבעות סביב שאך אתמול היו ירוקות, מתחילות להצהיב.  הצהוב והחום מעניקים גוון משובח לאזור כולו. מקנחים בקלחי תירס מעשי ידי אמא אדמה להתפאר ומתלבטים מהיכן לחזור. וכשיש התלבטות אין התלבטות. ואיזה החלטה טובה זו הייתה לחזור הבייתה דרך "אלון" ולא בדרך המלך שהגענו.

מזג האוויר קשוח ואנחנו מודדים 39 מעלות

לפעמים, כשאתה רוכב, אתה נכנס ל"מוד" אחר. מאומה לא מפריע לך ואתה כולך בתוך התמונה שצוירה עבורנו אך לפני רגע. הרגשת הריחוף הזו, היא זו שעושה את ההבדל בין לנסוע בתוך טלוויזיה עם מזגן לבין לרכוב חשוף למראות, ריחות ורעשים, בכל רגע נתון. כל הזמן. אי אפשר כלל להשוות בין החוויות.

אם יש דבר כזה מקום מושלם

כביש 90 הידוע לשמצה חותך את אחד מתוואי הנוף היפים ביותר במדינה. הפעם אנחנו רוכבים בו עד צומת "מחולה" ועולים על כביש 578, דרך "אלון", שזה בכלל עונג שקשה להסביר.

כמעט, רק כמעט פספסנו את "הקפה ברותם", היושב בתוך יישוב המשקיף על הכביש, שכדי לראותו אתה צריך להרים את הצוואר מהכידון. הנקודה מושלמת. גבוהה. ממוקמת בתוך נוף עוצר נשימה. בריזה נעימה למרות עומס החום. אם שאלתם את עצמכם, אם יש דבר כזה מקום מושלם, אז הריני מבשר לכם. יש.

הכביש מתחיל לסגור עלינו

קשה להסביר את חוויית הרכיבה חזרה למרכז. הנוף מתחלף אחרי כל סיבוב בתמונה יפה יותר. הכביש פנוי. הטכנולוגיה מותחת איברים. "שלא ייגמר לעולם" משפט שגור במחשבותינו.

אבל, כמו כל דבר טוב וכמו כל טיול עם אופנוע, הכביש מתחיל לסגור עלינו. צומת בקעות, צומת תפוח, אריאל, כביש 5 ויאללה , לעבר הלחות המטורפת של אזור א'.

עד העונג הבא. נעמת לי מאוד יקירי. שהכוח יהיה עמנו.

עוד טורים של עמוס:

הקסם שברכיבת אופנוע בלילה

כביש 10 זה כמו מגנט

לפעמים הדרכים חשובות יותר מהיעד

אם לא היו מנותקים, היו הורגים אותנו קצת פחות

קל לא לאהוב אותנו

ההחלטה נפלה מזמן: אפריקה טווין

מסע אופנועים לתמיכה בעוטף\חוטף עזה

מודעות פרסומת

2 תגובות

  1. צחי

    האם הכניסה לכביש 578 בוצעה מצפון או מדרום?

השאר תגובה