התאמת אופנוע כביש חסר יומרות ספורטיביות למראה, לטובת שימוש ייעודי בימי מסלול לא תחרותיים. הפעם לא מדובר על טיפים להכנה קלילה של הכלי לכבוד השתתפות אקראית באירוע חד פעמי. הפעם נעקוב אחרי פרויקט אישי, על אופנוע פרטי. כזה שעלותו מבוססת כולה על כיסו הרדוד של כותב שורות אלו.
צילום: רונן טופלברג
רקע – כיצד "נבחר" האופנוע המיועד?
קיומם של מסלולי האספלט בארץ הפך לעובדה מוגמרת. התבססותם של אירועי ימי מסלול כדבר שבשגרה הנערך מדי שבוע, הפכו את הפרויקט שלפניכם ל-"סוג של הגיוני". כמעט בכל יום שתחפוץ וכמעט בכל מזג אוויר, מתקיים יום מסלול שפתוח לרוכבים חובבים ומתחרי מרוצים כאחד. לא משנה אם מדובר על פצאל שבבקעה או מוטורסיטי שליד באר שבע, מישהו, מתישהו בשבוע הקרוב, רוכב שם. ובעלות סבירה למדי, אתה מוזמן לרכוב יחד אתו.
אישית, התאהבתי ברעיון ימי המסלול והקפדתי בשנתיים האחרונות לבקר בתדירות של אחת לחודש (ויותר) באחד מאותם משני המסלולים. למרות שעמד לרשותי מגוון רחב מאוד של כלי הדגמה איתם אפשר לרכוב אל ובתוך המסלול, וזאת מתוקף תפקידי במקום עבודתי, בחרתי בדרך כלל ב-701 ויטפילן של הוסוקוורנה.
701 ויטפילן – ה-Weapon of Choice שלי
מדוע דווקא הוא? יש לכך מגוון סיבות: בעיקר כי חיפשתי אופנוע שפשוט "יהיה שם מתחתיי". כזה שלא יטריד אותי עם יותר מדי כוח ושלא יהיה עם יותר מדי משקל להתעמת כנגדו. אחרי ניסיונות עם דגמי כביש שונים בעלי מנועי וי טווין או 4 צילינדרים בשורה, הפנמתי שדווקא הויטפילן בעל מנוע הסינגל (!) הוא בדיוק כזה.
הוא בעל תנוחת רכיבה ספורטיבית למדי (קליפ-אונים, פרופיל צר) אבל עם רגליות נמוכות יחסית שלא מכווצות את כל ה-183 ס"מ שלי, לתנוחה עוברית מכאיבה. האופנוע מצויד במנוע שמייצר 75 כ"ס, שלא מרגישים מאיימים או גדולים מדי, בעבור אף מסלול ישראלי כיום.
היה לי חשוב שיהיה כמה שיותר קל וכמה שיותר חסר מאמץ להעביר על גביו משקל מצד לצד וקדימה-אחורה. ובזכות המיכל המעוצב שלו, והמשקל הנמוך (158 ק"ג רטוב עם דלק), הוא בדיוק כזה. בנוסף, הוא היה אמור להיות מסוגל לקחת אותי בצורה מרווחת ונוחה יחסית, מביתי שבמרכז למסלולים השונים.
זאב בעור של כבש
וכאילו להבטיח שהבחירה דווקא בו תהיה נכונה, מציע הויטפילן מכלולים איכותיים שקצת קשה לראות שהוא מסתיר מתחת למעיל המעוצב העוטף אותו. קצת כמו זאב בעור של כבש. מערכת הבלימה הקדמית מורכבת מקליפר ראדיאלי של ברמבו על הדיסק היחיד ומשאבה ראדיאלית, גם היא של ברמבו, על ידית הכידון. המתלים, מתוצרת WP, מאפשרים כיוון של עומס הקפיץ ושיכוך ההחזרה, יש מערכת ABS של BOSCH, מערכת SLIPPER CLUTCH ואפילו קוויקשיפטר (ובליפר), שמפתיע למצוא על אופנוע בתג מחיר של פחות מ-70,000 שקלים.
בקיצור, הויטפילן הפך להיות עבורי ל-Weapon of Choice לימי המסלול. הבנתי שאני מאוד נהנה מהאווירה הלא לחוצה והלא מלחיצה של ימי המסלול. העדפתי אותה על פני האווירה התחרותית שמקיפה את חיי הרוכב, שמחליט לקחת חלק בליגת מרוצים.
שימוש באופנוע הדגמה למסלול – לא פתרון מושלם
זמני ההקפה השתפרו ככל שעשיתי עוד ועוד קורסי רכיבת מסלול בארץ ובחו"ל (ב-2018 וב-2019). התחלתי להפנים ולהבין, שהשימוש באופנוע הדגמות של היבואנית, אינו "מושלם". זהו שימוש שכולל בחובו לא מעט פשרות. הסיבות העיקריות נבעו מזמינות, התאמה ועלויות במקרה תאונה.
האופנוע מוזמן לעיתים לסניפים ברחבי הארץ בעבור לקוחות ולכן לא תמיד זמין עבורי לרכיבה. כמו כן, לא ניתן להתאים את האופנוע לצורכי המסלול מבחינת שינויי צמיגים, הרכבת תוספות, כיול מתלים ושינויים בשאר המכלולים, מזאת אחר וצריך להשאיר אותו בתצורה מקורית, לטובת התרשמות הלקוחות. ולא פחות חשוב: במקרה של נזק בתאונה\החלקה התיקון צפוי להיות יקר יחסית, בשל הצורך להחזיר את האופנוע למצב מושלם תוך שימוש בחלקים מקוריים בלבד.
פוזל לצדדים
אז התחלתי לפזול לצדדים. חיפשתי בלוחות אופנועי ספורט משומשים מתוצרת אפריליה וסוזוקי, המותגים הספורטיביים המשווקים על ידי מקום עבודתי. בין האפשרויות, חשבתי גם על רכישת ויטפילן 701 משומש והפיכתו לסוג של "אופנוע לשעשועי מסלול" או Fun Bike. תזכרו את זה. הנקודה הזו הולכת להיות חשובה בהמשך.
הקפדתי שלא לשכוח ולהזכיר לעצמי ללא הפסקה: התאמת אופנוע ספורט "אמיתי" למסלול תהיה קלה למדי, אך עלות הרכישה והאחזקה תהיה גבוהה יחסית. במקרה של תאונה או החלקה, הנזק יהיה די כואב מבחינה כלכלית.
התקציב המוגבל והסירוב שלי לוותר על אחזקת אופנוע השטח במקביל, הצרו מאוד את צעדיי ואת האפשרויות. במקביל, המשך זמינות אופנוע ההדגמות עבורי, לא דחפה אותי לכדי החלטה. נוח היה להשתעשע ברעיון מבלי לעשות פעולה של ממש עבורו.
אבל החיים הם מה שקורה בינתיים, כשאנו עושים תוכניות.
הרגע בו נלקחה ההחלטה בדבר האופנוע הבא
ב-17.9, יום הבחירות השני של 2019, התקיים יום מסלול במוטורסיטי. מעל 60 רוכבים, ואני ביניהם, ניצלו את יום השבתון כדי לחגוג עם גז במסלול הדרומי. הגעתי מרוגש למסלול. ההגבלה לרישיון A1 הוסרה מכלי המבחן וכל הכוח שלו עמד לרשותי. רכבתי איתו בפצאל כך, וגילחתי 2 שניות מזמן ההקפה המהיר שלי, לאחר שהתרגלתי אליו. הציפיות ממני עבורו במסלול היו אם כך, גבוהות.
האווירה הייתה מעולה, הרגשתי ממש טוב על המסלול, ובאמצע היום כבר לא רכבתי אלא פשוט הרגשתי שאני טס נמוך. בערך בהקפה החמישית באותו הסשן, שברתי את שיא המסלול האישי שלי. הקפה לאחר מכן, קיצצתי מאית שנייה נוספת. הרגשתי שאני מהיר. ידעתי זאת בכל איבר מגופי. הייתי ב-Zone. הייתי בפוקוס מעולה. הרגשתי חד ללא עייפות, פיזית או מנטאלית. המשכתי לתת גז. לסרטון ההקפות המהירות, הקליקו כאן.
לקראת קיצוץ שניות מזמן ההקפה… וקיצוץ התקציב
ביציאה מהפנייה האחרונה לפני גריד הישורת ומול הפיטס, בדיוק כשאני לקראת קיצוץ כמה מאיות שנייה נוספות מהשיא האישי שלי, זה קרה.
שילוב רע בין צמיג קדמי גמור למדי, למתלה אחורי מכויל להחזרה מהירה מדי, ופתיחת גז מעט מוקדמת מדי כשהאופנוע עוד בהטיה. כל אלו הביאו למצב בו הצמיג הקדמי איבד אחיזה למאית שנייה, תפס אותה בחזרה ואז איבד אותה שוב. ואז שוב אחיזה ושוב איבוד. כך, במשך שנייה שלמה שהרגישה כמו נצח. בסלנג מסלול ובעולם המתלים בכלל, מכנים זאת Chattering. מעין "התקשקשות והתברברות של הצמיג עם האחיזה".
במהירות של 94 קמ"ש ע"פ ה-GPS, האופנוע נשכב ימינה על האספלט והשליך אותי מעליו כשהקדמי איבד אחיזה. אני החלקתי והתגלגלתי לצידו. תחילה על האספלט ואז אל תוך החצץ שבשוליים הרחבים.
בדיעבד, זה היה ברגע בו נלקחה עבורי ובעזרתי, ההחלטה בדבר האופנוע הנבחר למסלול.
סרטון ההחלקה
לא אשאיר אתכם עם תאוותכם בידכם – הנה לכם הסרטון המתעד את כל ההקפה האחרונה מרגע המעבר בישורת הגריד. את ההחלקה עצמה ניתן לראות בסרטון החל מנקודת הזמן של דקה (1:00). במרכז התמונה, אני מצולם על ידי מצלמה המתוקנת על קסדתו של שי שמר הרוכב על KTM 990SMT. בפינת התמונה השמאלית תחתונה, מסונכרן הסרטון ממצלמת הקסדה שלי.
בפרק הבא, נעסוק בשיקום ה-701 ותהליך התאמת אופנוע לימי מסלול לא תחרותיים. הקליקו כאן על פרויקט החץ
עוד על נושא ימי המסלול:
טיפ: מהו האופנוע המתאים ביותר לרכיבה ביום מסלול?
איזה ניסיון צריך לפני הרשמה ליום מסלול?
אתה תקעת לסוניה הוסאברג, הוא לחץ אותך מאחורה ותקע לך ויטפילן. הנקמה המושלמת… 😉