פרויקט החץ

פרויקט החץ: התאמת אופנוע לימי מסלול – חלק 2

תיאור פרויקט החץ הפרטי של הכרובלוג ממשיך. אחרי הצלילה אל האספלט שתועדה בסרטון הפרק הקודם, נצלול אל מעמקי הארנק. נדלה משם שאריות אחרונות של פרוטות שנותרו לאחר רכישת האופנוע, לטובת שיקום והתאמת אופנוע לימי מסלול מזדמנים.

תקציר האירועים האחרונים מהטור הקודם: גיליתי שימי המסלול עושים לי ממש נעים בלב ואני מפיק מהם הנאה רבה. בזכות הרכיבה מדי חודש במסלולים השונים, מצאתי שאני רוצה באופנוע משלי. החלקה במוטורסיטי, "סגרה את הפינה" בשבילי וקבעה איזה אופנוע יועמד לטובת המשימה. פרויקט החץ יצא לדרכו.

בקרת נזקים

לא נפצעתי מההחלקה, למרות המהירות הגבוהה יחסית בו התרחשה. גם לאופנוע כמעט ולא נגרם נזק מבחינה מכאנית, מלבד משאבת הבלם הקדמי שחדלה מלתפקד. אך הנזק הקוסמטי היה כואב. לו ולי כאחד.

החלקת האופנוע מהאספלט אל החצץ שבשוליים, גרמה לכך שרבים מחלקי המעטפת נשרטו וחורצו. מאחר ומדובר היה על אופנוע מבחן, הדרישה (הלגיטימית לחלוטין של היבואנית) הייתה להחזירו למצב מושלם. זה הפך את החשבון בעבור התיקון ליקר מאוד. מאוד.

חלק מהמכלולים שנשרטו:

הצעה שלא ניתן לסרב לה

חשבונית תיקון ענקית מחד, והצעה לקניית האופנוע כולו מאידך, סגרו עבורי את הפינות. החלטתי לרכוש אותו לעצמי. זה המקום להודות לקובי גילון מעופר אבניר על ההבנה והתמיכה שהובילו לרכישה.

עבורי, הסיבות לרכישה דווקא של ה-701 הזה, היו קלות וברורות. רוב הקילומטרים שצבר הכלי נעשו על ידי, כך שאני מכיר אותו היטב. האופנוע טופל בצורה אינטנסיבית, במוסך היבואן ועם חלקים מקוריים בלבד. כמו כן, ממילא פינטזתי על העמדת אופנוע לטובת שעשועי מסלול והויטפילן האהוב, היה מועמד בולט ברשימה שיצרתי. ההחלקה, ולא פחות ממנה גם החשבון לתשלום שהגיע מצורף אליה, "עזרו לי" להחליט.

אין תשובות ברורות

איך צריך להראות ולהיות אופנוע שמיועד לשעשועי מסלול כשאני לא רוצה, או לא יכול, להגיע עם נגרר צמוד לרכב? איך הוא צריך להבנות אם אני רוצה שהוא יהיה מתאים לי גם מבחינת המראה ולא רק מבחינת המכלולים? איך צריך לתכנן את ההשקעה בו, אם אני לא רוצה לוותר על ביקור בכביש ציבורי מפותל פעם בכמה שבועות או חודשים?

אין לכך תשובות ברורות. אבל עיצבתי רשימה כללית של קווים מנחים שהרגישו לי הכי נכונים עבורי:

  1. שיפור ביצועים קליל תוך הורדת משקל עצמי, גם אם מינימלית, של האופנוע.
  2.  מיגון – כדי למזער נזקים לפעם הבאה.
  3.  שייראה טוב. לפחות כמו שהיה לפני ההחלקה. הווה אומר: פסל אומנותי שאפשר להעמיד בסלון מבלי לרכוב עליו כלל.

חשוב לזכור ולציין את שנאמר כבר בחלק ה-1 של טור זה: מדובר על אופנוע "לא פראייר" מבחינת מכלולים. הוא קל משקל, המתלים מתכווננים, יש מערכת הסליפר קלאץ', מנגנון קוויקשיפטר וגם מערכת בקרת האחיזה, יחד עם מערכת בלימה אכזרית ומשקל נמוך במיוחד, האופנוע הופך לבסיס מגניב בעבור אופנוע המיועד לשעשועי מסלול. גם עם הספק המנוע הצנוע.

ובכל זאת, מצאתי מה לשנות: האם יצרתי סופר-סינגל מודרני או סופרמונו ערום?

פרויקט החץ – דיאטה וביצועים

מערכת הפליטה המקורית, המורכבת מ-3 חלקים, הוחלפה באחת מתוצרת Arrow מדגם Pro Race בגרסת ה-Nichrom Black. היא מחליפה כשני שליש מסך המערכת, כולל את הממיר הקטליטי, חרב המתכת המקיפה אותו לטובת הסתרתו, ואת דוד הפליטה. בהסרת המשתיק הפנימי של הדוד, ה-DB Killer, הופכת המערכת לייעודית למסלול בלבד. לא הסרתי. איך הוא נשמע לאחר ההחלפה? כמו אופנוע שטח או סופרמוטו קרבי במיוחד. הקליקו כאן כדי לשמוע: בראאאפפ!

מערכת הפליטה – מימין: משקל החלקים שהוסרו (9,684 גרם) ומשמאל, חלקי ה-Arrow שהותקנו במקומם (1,989 גר'). סה"כ חיסכון: 7.695 ק"ג.

בלי מערכות מסרסות

קיט הסרה של מערכת ה-SAS\Canister נרכש בהתייעצות עם Rottweiler הקנדית כדי להוריד מהאופנוע מערכות "ירוקות" ומיותרות בעבור שימוש מסלול. יחד עם המערכת, ירדה גם לא מעט צנרת פלסטיק וגומי שנמשכה לאורכו, לרוחבו ולגובהו של האופנוע וכללה צינורות שייעודם הוא ניקוז נוזלים ולכידת אדי דלק. עוד כמה מאות גרמים שעברו לגור בבוידעם במקום על האופנוע.

בתצורתו המקורית מחשב המנוע מתוכנן לתערובת ענייה בסלד נמוך על מנת  לייעל את השריפה בממיר, לחסוך בדלק ובזיהום אוויר. לכן, הותקן על מערכת הדלק דונגל שנרכש גם הוא מ-Rottweiller. הדונגל מחייב את המחשב להעשיר יותר את התערובת בסל"ד בינוני לעומת המקור. התוצאה בפועל: תגובה מדוייקת יותר בהאצות ביניים, עד כ-5,000 סל"ד.

בלי רוכבת על המושב האחורי בבקשה

מהאופנוע הוסר מושב המורכב האחורי ובמקומו הוצב כיסוי פלסטיק (One Seat) מקורי של הוסקוורנה. במקביל, הוסרו תושבות רגליות המורכב הכבדות להפליא.

עבור תמיכת האגזוז והחזקתו במקומו, נרכש קיט ייעודי לויטפילן 701 מ- R&G Racing הבריטית. הקיט הוא בסך הכל תושבת דקיקה לתמיכה באגזוז בצד ימין וכיסוי תואם מהצד השני, לחורים שנותרו בזנב עם הסרת רגלית המורכב השמאלית.

בשמאל ובמרכז: משקל הרגליות שהוסרו (1,283 גרם ביחד) ומימין, מחזיק האגזוז של R&G שהותקן במקום הרגלית הימנית (213 גרם). סה"כ חיסכון משקל: 1.07 ק"ג.

יוצא עם כך, שלמרות שהויטפילן שוקל במקור מעט יחסית (158 ק"ג "רטובים" בלבד), הרי שהורדת המשקל התקבלה גם היא בברכה. כל החלקים שהוחלפו, כולל סעפת הפליטה, המושב ורגליות המורכב, חסכו מהאופנוע כ-9 קילוגרמים. אולי קצת יותר.

 Thanks to David Hoganson & Denver Syphers for all weight comparison pictures

תאוצה, בלימה ואחיזה

משאבת הבלם המקורית, Brembo ראדיאלית, סיפקה תמיד עוצמת בלימה מצוינת ועמוסה ברגש. זאת בשילוב עם הקאליפר הראדיאלי בעל 4 בוכנות, שאוחז בדיסק היחיד מלפנים.

אך מיקומה של הידית ומרחקה מהכידון, היה נמוך מדי לטעמי. רציתי יותר חדות, עוד יותר רגש ובעיקר מיקום גבוה ורחוק יותר מהקליפ-און. לאחר ניסויים שונים עם האפשרויות הקיימות שמעניקה המשאבה המקורית, החלטתי על החלפתה באחרת.

הוזמנה משאבת Brembo ראדיאלית בקוטר גדול יותר, של 15 מ"מ (במקום 13 מ"מ) ממשפחת ה-RCS של היצרנית. זו משאבה המציעה 2 מצבי רכיבה הניתנים לשינוי באמצעות בורג יחיד בחזיתה: לרכיבת יומיום ולמסלול. כל זאת כמובן בנוסף לכיווני הרגישות שיש לכל משאבה מסוגה. על הדרך, רפידות הבלם הוחלפו ל-EBC Sinter ונוזל הבלם חודש ל-Dot 4 של Slikolen.

צמיגי האופנוע הוחלפו לקרביים יותר. יותר דביקים ובעלי אורך חיים קצרצר. צמיגי סדרת ה-Super Corsa של פירלי, מציעים חירוץ מינימלי במרכז בלבד ומותירים את חלקם נכבד בצידי הצמיג, כשהוא נקי מחריצים. "סליקס".

עוד בתכנון לעתיד הקרוב מאוד: קיצור יחס העברה ע"י הורדת שן בגלג"ש הקדמי והגדלת 2 שיניים בגלג"ש האחורי. המטרה מאחורי מהלך זה היא עבור כוח מתפרץ רב יותר בין הפניות בפצאל ולטובת השימוש בכל הילוכי התיבה במוטורסיטי. זאת, כמובן על חשבון המהירות הסופית שתרד וצריכת הדלק שתעלה. גלגלי השיניים כבר נרכשו אך עדיין לא הורכבו ונוסו.

מיגונים

בצירי הגלגלים מלפנים ומאחור הותקנו סליידרים ייעודיים לדגם של  Evotech Performance לצמצום נזק בהחלקה.

ידית הבלם הקדמי זכתה להגנה מפני רוכבים אחרים שאולי יתקרבו אליה יותר מדי במסלול, באמצעות מגן מקורי שמונע את לחיצתה פנימה בזמן רכיבה. ידית זו נרכשה מקטלוג התוספות המקוריות של היצרנית.

למכסה המצמד ומכסה ההצתה הוצמדו מגני קרבון מלאים של Carbonadi.de. החיבור נעשתה באמצעות סיליקון ייעודי העמיד בטמפ' של עד 250 מעלות.

על מיכל הדלק הותקנו סליידרים שטוחים ממתכת עבה להגנה עליו במקרה שיגיע למגע, לא עלינו, עם האספלט. הסליידרים, גם הם מקוריים מקטלוג הוסקוורנה, כוללים את הכיתוב "701" באותו הפונט של הצביעה המקורית.

את המראות המקוריות, החלטתי להשאיר מטעמים פרקטיים בלבד. קל יותר לפרק אותן כשמגיעים למסלול, ממראות המותקנות בקצה משקולות הכידון.

הוסקוורנה 701 AERO אב טיפוס
ההוסקוורנה אב-טיפוס מדגם ה-Aero 701. להמחשה בלבד

צביעת פרויקט החץ הכחול

כאמור, הייעוד למסלול אינו חד משמעי. חשוב היה לי שהאופנוע ייראה טוב עבור רכיבת יומיום, גם אם לא תיעשה בתדירות גבוהה. נאמן לאהבתי למראה הרטרו הנקי והמיוחד (ראו דגמי אופנועים קודמים), היה לי חשוב לצבוע את הויטפילן ולא להשאירו עם שריטות המסלול על גביו.

הצביעה שנבחרה הייתה על בסיס גרסת ה-Aero. אותו אופנוע אב טיפוס שהוצג על ידי הוסקוורנה לפני כשנתיים, ומעולם לא הגיע לייצור (בתמונה המצורפת).

לפיכך, הצביעה שבחרתי ל-701 במקום האפור-מט המקורי, הייתה בגוון כחול עמוק שנראה מדהים כשהשמש מאירה עליו, עם זנב שכולו לבן.

א-סימטרי

את הצביעה ביצע יוסי מ-"פייברטק" בתל אביב, שהצליח לעמוד על השריטה הפרטית שלי בעניין. יוסי זרם עם ההתעקשות שלי להוסיף פס צהוב וא-סימטרי, ברווח המקורי שקיים בין חלקי מיכל הדלק. הוא נפרס לאורכו של המיכל, מהמשולש העליו ועד למסגרת הפלסטיק (הצהובה) של מושב הרוכב. לטעמי, יצא נהדר.

מדבקות "701" צהובות ומקוריות על חישוקי הגלגלים שהודבקו לצידי פתחי מילוי האוויר (כדי למצוא אותם בנוחות), השלימו את המראה הכללי.

אוי ואבוי

אנקדוטה קטנה מהתהליך: 3 שבועות לאחר שסיימתי את צביעת האופנוע, הציגה הוסקוורנה את דגם 2020 של הויטפילן 701 בתערוכת EICMA 2019. הבחירה שלהם לצבוע אותו כחול עם זנב לבן ומושב יחיד, נעשתה ע"פ ההודעה הרשמית כ-"מחווה לגרסת ה-Aero". אוי ואבוי.

כשחזרתי ארצה מהתערוכה, רצתי לפייברטק כדי לצבוע את הכנף הקדמית ואת מגני הראדיאטורים בלבן. רק כדי שלא ייראה בדיוק כמו הדגם החדש…

סרטון המתעד את שלב הרכבת החלקים הראשון, לאחר הצביעה

והיו שינויים שבוצעו אך הוסרו תוך זמן קצר

רגליות חליפיות ומוגבהות יותר ב-1.5 ס"מ הורכבו על האופנוע ושיפרו את נוחות הרכיבה. הן הוסרו מאחר ולא היו מותאמות לדגם באופן מושלם. הן לא נותרו מקבילות לקרקע אלא היו שמוטות מעט כלפי חוץ והדבר יצר זוית מכאיבה לכפות הרגליים ברכיבה במסלול.

מכסה תיבת האוויר הוסר לאחר שההמלצות בקבוצות הרלוונטיות בפייסבוק טענו לתוספת הספק משמעותית. אך לאחר מס' בדיקות, התברר כי תוספת ההספק שבהחלט מורגשת בסל"ד תחתון, גורמת לפגיעה במהירות הסופית. לעת עתה, הוחזר המכסה למקומו.

גלריית תמונות עדכנית

 

לסיכום:

רוב השינויים בהם רציתי, כבר נעשו. העלות המשוקללת של התיקונים והשיפורים שהותקנו על האופנוע חצתה כבר את גבול ה-10,000 שקלים שתיכננתי כגבול עליון להוצאה בתחילה. ולא, זה עוד לא נגמר. למעשה, אופנועי פרויקט הם תמיד סוג של בור ללא תחתית. על הפרק נשקלים שינויים נוספים:

  1.  החלפת הדיסק הקדמי לאחד פרפרי מקטלוג החלקים החליפיים של היצרנית, מתוצרת Galfer.
  2.  החלפת תושבת הלוחית רישוי המקורית (המחרשה): אני אוהב את מראה הזנב הנקי, אבל החליפית שתשב על הזנב במקום מאחורי הגלגל האחורי, אמורה להיות קלה יותר מבחינת המשקל, ומבחינת האפשרות לפרק אותה לפני העלייה למסלול.
  3.  ויש גם פנטזיות מופרעות באמת שכנראה כבר לא ימומשו: הרכבת מחשב של Coober המייצר עליית הספק משמעותית במנוע. שהרי כל הדרישות להתקנת מחשב זה, כבר קיימות ומותקנות על האופנוע. עוד פנטזיה היא החלפת המתלים ייעודיים יותר לרכיבה ספורטיבית עם מתלים שמותאמים למשקלי באופן מדויק ומתכווננים באופן מלא. העלות של הסעיף הזה, כולל המחשב והמתלים, היא יותר מעשרת אלפים שקלים. בקלות. וזה מעבר לעשירייה שכבר הושקעה בכלי, כן?

ניפגש במסלול!

תודות:

לשי שמר – על התמיכה הנפשית, הרוחנית והטכנית לאורך כל התהליך ואפילו על העזרה בכתיבה הטכנית. תודה גם על האקשן המשותף במסלול. כנראה שלא הייתי בוחר להכנס לפרויקט הזה מלכתחילה, אם לא היית איתי בעניין.

תודה גם לזיו אנגלוב ממוסך עופר אבניר, לשרון שרעבי וצוות מחסן עופר אבניר, ליוסי מוגרבי מפייברטק, לאמיר אינדצקי ולאוהד ברעם על העזרה עם הבלדרות לחלקים השונים.

סרטון: השתתפות עם פרויקט החץ הכחול בקורס אופנוען מאומן

 

מודעות פרסומת

2 תגובות

  1. Yoav Bosmi

    לדעתי, השקעה בשיפור המתלים הייתה מניבה תוצאות מרשימות, גם במסלול וגם ביומיום כבונוס. אפילו לפני קוסמטיקה ושיפורי מנוע שברור שהיו הכרחיים בגלל ההחלקה אבל לטעמי שיפור בהתנהגות הכלי תורם לך כרוכב, הרבה יותר. זה גם יותר בטוח ומהנה ומאפשר לך יותר ביטוי כשסוף סוף יש מענה ראוי מהכלי תחתיך. שקול סט קארטרידג'ים ובולם אחורי.

  2. כRובי

    אתה צודק באופן חד משמעי. אבל: 1. הויטפילן הוא דגם חדש יחסית והלקוח הממוצע שלו לא מתעניין מספיק (וכנראה) בשיפורי מתלים. כמה שלא חפרתי את הרשת, לא מצאתי בולם אחורי (אפילו לא קיט שיפור עבורו) או סט קארטרידג' למתלה הקדמי. פשוט אין. כל החברות שפניתי אליהם, אומרות שאין להם או שאולי יהיה להם במהלך 2020… יש דיבור בפורומים ובקבוצות השונות שמתמחות בדגם, על כך שבולם אחורי של R6 יכול להתאים, אבל הוא מצריך "גילוח" של מתכת מהזרוע האחורית כדי להתאים, וזה פחות בא לי. בטח אם לא נוגעים במקביל במתלה הקדמי. 2. והאמת היא, שהמתלים הם די טובים ב-90% מהזמן. בטח בעבור פצאל. קצת פחות עבור מוטורסיטי. אבל אפשר עוד לרכב ולהנות מהם. בכל אופן, אני לא מתחרה איתו. אז זה עוד בסדר 🙂

השאר תגובה