רכיבת שטח לרוכב אופנוע הכביש

5 סיבות למה רכיבה על אופנוע שטח טובה לרוכב אופנוע הכביש

למה שרוכב אופנוע הכביש בכלל יחשוב על רכיבת שטח כאמצעי לשיפור? הסיבות רבות אבל החשובה שביניהן היא הבטיחות. אח"כ גם נכנס נושא הקצב והמהירות. בוא ונבין אחת ולתמיד את האימרה הגורסת ש-"כדי לרכוב טוב בכביש, צריך לדעת לרכוב בשטח" שהרי מהי קלישאה אם לא אמת שחוקה היטב?

1. עניין של ממדים

אופנוע שטח בנוי בצורה מינימליסטית. אין מעטפת פיירינג "שמנפחת" את גודל הכלי, אין משקף קדמי גבוה או פאנל של לוח שעונים ואורות מול העיניים. המינימום שבמינימום. רק אתה ומה שקורה מסביב.

בזכות היות האופנוע צר וקטן ממדים, הוא שוקל פחות ועל כן הוא קל יותר לשליטה. הוא מגיב לפעולות שהרוכב מבצע כמו העברות משקל או שינוי תנוחה של הרוכב, האצות, בלימות, ולפקודות היגוי בצורה מהירה מאוד. מה שמוביל אותנו, להבנה של הסעיף הבא:

2. עניין של משוב

המשוב והפידבק המתקבלים בזמן רכיבה בשטח, מרגישים לרוכבי כביש בפעמים הראשונות כמו "הצפה של מידע". כמות האינפורמציה שעוברת לרוכב השטח בזמן הרכיבה היא עצומה והיא מגיעה ממקורות שונים: מהישבן על המושב, מכפות הרגליים של הרגליות, מתנועת הכידון, מהתגובה המיידית לשימוש בבלמים, במצערת ואפילו מידית המצמד (קלאץ') – כל אלו משדרים מידע ללא הפסקה שרוכב כביש בד"כ מתעלם ממנו.

תוך מס' חודשי רכיבה מועטים, גם רוכב שעושה את צעדיו הראשונים בתחום, מתחיל להבין את המידע ואת הדרגות השונות שלו, ברזולוציה שנדיר מאוד להגיע אליה בכביש ציבורי. זיהוי מצבי אחיזה, זיהוי השלב שבו הגלגל האחורי מתחיל להחליק תחת גז, או שהקדמי מתחיל להחליק תחת בלימה. זיהוי האחיזה בזמן פנייה עם הפרדה בין הקורה בגלגל האחורי לבין הקדמי. זיהוי הנקודה בה יש להחליף הילוך, זיהוי ההשפעה של תנוחת הגוף על האחיזה, ועוד. כל החושים עובדים ברכיבת שטח ללא הפסקה.

הפעולות שמסיטות אותו משם

ובכלל, רכיבת אופנוע, מכל סוג או סגנון שהוא, קמה ונופלת (תרתי משמע), על 2 הפעולות הדראסטית ביותר שרוכב יכול להפעיל על הכלי בתנועה. בעוד אופנוע בנוי קודם כל ולפני הכל כדי לנוע בקו ישר לפנים, הרי שהפעולות שמסיטות אותו ממטרה זו, הן אלו שמצריכות את רמת השליטה הגבוהה ביותר. מדובר על ביצוע בלימה ופקודות היגוי.

כדי ללמוד כיצד מרגיש אופנוע תחת עוצמות בלימה קיצוניות, או כדי ללמוד כיצד לבצע פקודות היגוי חריפות וכיצד אופנוע מתנהג כשהוא מוטה על הצד בזוויות חריגות, צריך להבין היכן הוא הסף ואיפה נמצא הגבול. מהי הנקודה בה הצמיגים והקרקע נפרדים לשלום והגומי מאבד אחיזה. מסוג הדברים שעדיף, כדאי ואפשר ללמוד במהירויות נמוכות על פני קרקע שאינה סלולה. מציאת הגבולות הללו בשטח, היא בטוחה יותר, זולה יותר ונכונה יותר בכל זווית שתבחן אותה.

מה זה נותן לי?

רוכבי כביש ציבורי ורוכבי מסלולי אספלט עם ניסיון שטח בעברם, לא נבהלים כשהצמיגים מאבדים אחיזה רגעית מאחר וההרגשה מוכרת להם ולגופם. התחושה של החלקה, לא משנה של איזה מהצמיגים, לא זרה להם והתגובות במקרים שכאלו, הן כמעט טבעיות ולא כוללות (לרוב) דופק מוגבר, הזעה או בתגובות קיצוניות כמו פקודות היגוי\בלימה, שניתן למצוא אצל רוכבים שחסרים את הניסיון בשטח.

באמצעות המשוב המיידי שמתקבל מהאופנוע בזמן הרכיבה, יכול הרוכב ללמוד טוב יותר ומהר יותר, את אופן ביצוע הפעולות הנכון. כמה מהר? מה שתלמד בכמה חודשי רכיבת שטח מאומצת והניסיון שתצבור, לא יתקבלו גם ב-3 שנים של רכיבה בכביש הציבורי.

המסקנה כאן ברורה: רכיבת שטח עושה אותך בהכרח רוכב כביש טוב יותר. מבחינת הבטיחות שלך, היכולת שלך להגיב למקרים בכביש ומבחינת הקצב שלך. כן, זה עד כדי כך החלטי וברור. אבל זה לא עובד לכיוון ההפוך: רכיבה בכביש במשך כמה וכמה שנים, לא מבטיחה שתהיה רוכב שטח טוב.

3. עניין של מהירות

בסרט האגדי "מבצע סבתא" נאמר טיפ של אלופים: "אתה מתחיל הכי מהר שלך ולאט לאט אתה מגביר". אבל מה שטוב לקרמבו ולמשפחתו, הוא ממש לא נכון לחיים על האופנוע. כאן דווקא עדיף ובטוח יותר להתחיל בקצב איטי לפני שמגבירים.

רוכבי כביש בד"כ מתקשים להאמין לכך, אבל רכיבת שטח במהירות שעולה על 100 קמ"ש, היא אירוע נדיר למדי. לא כי האופנוע לא יכול, אלא שכמות המידע שזורמת אל חושי הרוכב היא אדירה ושונה מאוד מרכיבת כביש. תרחישים רבים ומגוונים נובעים מתוואי הקרקע, ומהירות נמוכה נדרשת כדי שהרוכב יוכל להגיב אליהם. בכך, רוכב שמתרכז ברכיבת שטח במהירויות איטיות יותר, בונה אט אט את השליטה שלו בתרחישים ובתגובות ומחדד את ההבנה שלו לגבי המידע על האחיזה שהאופנוע מייצר. ככל שתשתפר השליטה שלו, בטחונו יעלה וכך גם קצב הרכיבה. בסופו של דבר, הוא יהיה רוכב שטח מהיר וכתוצאה מכך, גם רוכב כביש מהיר.

הדבר כמובן משפר גם את ההתנהלות שלך כרוכב כביש. חול? מים? אבנים או שמן על הכביש הציבורי – עם כולם תדע להתמודד ברמה כזו או אחרת, ולהגיב בלי פאניקה. רכיבת השטח לא בהכרח תציל אותך מהחלקה בכביש, אבל היא תעניק לך את הכלים לצמצם את הסיכויים לכך ולהגיב בצורה שקולה, הגיונית ומהירה לכל אתגר שהכביש יזרוק בפנייך.

4. עניין של נזקים

כפי שכתבתי בסעיף ה-1, אופנועי שטח הם מינימליסטיים. וככאלה, אין בהם הרבה שיכול להישבר. נוסיף לכך את העובדה שרוב המכלולים שלהם הם די קשוחים ולכן יכולים לספוג הרבה התעללות לפני שהם קורסים. כמה הרבה? קשה לנקוב במספר ולכמת זאת, אבל בוא נגיד שאם לא תעיף את האופנוע לתהום עמוקה, אין סיכוי שתשבית אופנוע שטח באופן מוחלט (טוטאל לוסט) מרכיבה בשטח.

לפיכך, אפשר להבין שאופנוע שטח מאפשר לך לבחון את הגבולות. גבולות האחיזה, גבולות ההטייה, גבולות הבלימה ולא פחות חשוב: הגבולות שלך כרוכב. רכיבת שטח מלמדת אותך, לפעמים בדרך הפחות נעימה, שאסור לפחד מנפילה פה ושם. לא מפחדים מפציעה (אם מתמגנים כראוי) וכמובן לא מפחדים מנזק לאופנוע. מה שתפחד לנסות עם אופנוע כביש, תהנה לחקור עם אופנוע שטח.

5. עניין של אחיזה

רכיבה על אופנוע שטח מלמדת אותך איך להתערב יותר ברכיבה על האופנוע מאשר לשבת עליו (כמעט) כמו שק תפוחי אדמה. אתה לומד, אם תרצה או לא, איך לעזור לאופנוע לייצר אחיזה.

אתה מבין מהר מאוד את ההשפעה של עמידה על הרגליות, של ישיבה במרכז המושב לעומת תנועה אחורית לקצב הזנב או הצמדת אגן הירכיים לפתח מיכל הדלק. אתה לומד את ההשפעה של לחץ על הרגליות, לחץ על הכידון ובכלל כיצד משפיעה תנועת פלג הגוף העליון על תנועת האופנוע והאחיזה שהצמיגים מייצרים. כל זה קורה בצורה קיצונית הרבה יותר מהנדרש באופנוע כביש. עם הזמן, תגיע למיומנות שתאפשר לך להבחין כיצד קצב הרכיבה שלך עולה בזכות הבנת הדרך לייצר אחיזה.

וכשתעבור לאופנוע כביש, הכל ירגיש טבעי, נכון ובלתי מתאמץ.

עוד טיפים

העונג הבא? להחליף אופנוע כביש לאופנוע שטח

יום מסלול – המדריך המלא

 

 

השאר תגובה