ציטוט מתוך פוסט שפרסמתי על ה-NW200 בדיוק לפני 4 שנים, במאי 2010:
בניגוד למרוצים דומים כדוגמת מרוץ האי מאן המפורסם, כאן לא מדובר על מרוץ כנגד השעון. כאן – וזו המופרעות של המרוץ – מדובר על תחרות של ממש בין רוכבים, הנאבקים זה בזה בכניסה לפניות, כשכל טעות באיזורים היותר מיושבים של המסלול, יכולה לעלות ביוקר: פגיעה באבני השפה של המדרכות היא אחת מהתאונות השכיחות אבל גם שאר התוואי אינו מרחם על רוכבי האופנועים שיוצאים מהמסלול: איי תנועה, עמודי שלטים ורמזורים וכמובן גדרות הבתים הפרטיים ששוכנים לאורך המסלול המאולתר.
וזה בדיוק מה שקרה לפני כשלושה ימים לרוכב הסופרבייק העולמי, סיימון אנדריוז (Simon Andrews) כשהלה החליק עם אופנועו במהלך המרוץ השנתי ופגע באבני המדרכה המוגבהות. סיימון, שהתחרה באליפות האנדורנס, בסופרבייק הבריטי (51 מרוצים) ואפילו התחרה ב-4 מרוצים במסגרת אליפות הסופרבייק העולמי (קאוואסקי), פונה במסוק והוטס כשהוא מונשם ובמצב קשה מאוד לבית החולים. אתמול, ה-19 למאי 2014, הוא נפטר.
המרוץ של 2010:
לקבלת עדכונים בכל פעם שבלוג זה מתעדכן, מלאו את כתובת האי מייל שלכם בצד שמאל של דף זה, תחת הכותרת "הרשמה לעדכוני הבלוג"
השאר תגובה