בד"כ הוא רגיל לרכוב עם מוזיקה אך הפעם משהו אמר לו להקשיב למנוע במקום. והנה הם – רק הוא, האופנוע מדגם GS500 (עם השם "לייסי") וכבישי השפלה. שום דבר, גם לא מרפי, לא יהרוס לן את הרכיבה הזאת.
כתב: נוי אליניקוב
הכירו את לייסי – GS500 שלא נח
המנוע מפמפם בנועם בקצב של 100 קמ"ש, השדות פתוחים מסביב. תמיד אהבתי את הכביש הזה, אותה דרך ישנה מימים לפני כביש 4 הסמוך.
לייסי לא מתלוננת, ולמה שתתלונן? הרי רק לפני כמה ימים קיבלה מנה חדשה של שמן מנוע ומיטב הפילטרים האיכותיים. מגיעים לעיר – והפלא ופלא יש עוד 9 ק"מ עד לרגע הגדול, אז אני מחליט לשנות את הנתיב ולעבור בשכונה בה גדלתי. לראות את המרכזון הישן, הכבישים הצרים, אותם הרחובות המעלים נשכחות אשר הובילו אותי אל קו החוף הארוך.
הרכיבה האיטית לאורך החוף הזכירה לי שוב מדוע אני רוכב: לא בשביל המהירות או פרץ האדרנלין שזורם בדם, אלא בשביל החוויה, הרוח והנוף. מעין דרך חיים שנשכחה על ידי רבים מבני הגיל שלי לצערי.
מגיעים לחוף הרחוק ביותר, וכמו שעון בעודנו נכנסים לחניה, שעון האופנוע מראה 99999.9 ק"מ. אני עוצר את האופנוע ומתכונן לרגע האמת. בנסיעה איטית צפיתי איך השעון התאפס לו וחזר לאותם 00000 ק"מ בתוליים שלא נראו כבר 16 שנה.
מלא בגאווה בזקנה הקטנה שלי שהגיעה עד הלום, שיבחתי את היפנים על עבודתם הנפלאה ובניית האופנוע הזה, אשר הביא לי כל כך הרבה אושר וחוויות וחברים בשנתיים האחרונות, וזו רק ההתחלה.
וקצת לתוך הפן הטכני – GS500
100 אלף ק"מ על הכביש, 34 מתוכם עברו אצלי בשנתיים האחרונות. המנוע – מקורי. ב-90K נדרשה החלפה של שרשרת הטיימינג והמותחן. מעבר לזה – כיוון שסתומים כל 10K, טיפול קטן כל 5K וגדול כל 10K (כמו שמומלץ בדגמים הישנים. מדגמי 2001 ומעלה ממליצים לטפל כל 6K אך היות ושום דבר לא השתנה במנוע אני נשאר עם ההמלצה המקורית, מה גם – יותר נוח כשהמספרים עגולים משום מה).
מיסבי גלגל והיגוי הוחלפו. הסלילים עברו שיפוץ, הקלאץ' יכל להמשיך לעבוד אך כחלק מהתחזוקה המונעת הוחלף ב-95K. קויל אחד שרוף הוחלף בחלופי. בקרוב – גם הבולם האחורי (שזוועתי מיום יציאתו מהמפעל) יוחלף, כנ"ל גם הקפיצים הקדמיים (שעברו החלפת שמן לא מזמן).
ולסיכום?
אופנוע מאוד אמין, אגזוז שקט אך עם נוכחות. נוח בהרכבה, נוח בטיולים ארוכים, צריכת דלק של 1 ל-20, טווח של כ-400 ק"מ למיכל מלא (20 ליטר). גימור ברמה סבירהּ+ ושלדה מצוינת שתשרוד את האפוקליפסה. קרבורטורים רגישים לכיוון, מנוע שלא אוהב סל"ד גבוהה ובינינו גם לא תמצאו שום דבר אם תחפשו שם: זה לא אופנוע ספורטיבי, למרות הצביעה שמנסה לרמוז אחרת.
מצוין בתנועה עירונית ופקקים, לא מתלונן בכביש מהיר בשיוט נוח של 120-130 קמ"ש ועם רזרבות עקיפה ל-150-160 בלי שום בעיה. סוס עבודה, באמת ובאמת שסוס עבודה. המראה גדל עליי ולטעמי נראה פי כמה וכמה מרוב האופנועים מכוסי הפלסטיקות וצבעי הנאון המודרניים.
יש הרבה אופנועים שם בחוץ. יש גדולים וקטנים, מהירים וחזקים, יקרים וזולים, נוצצים ומבריקים. ולי? יש את האופנוע שלי, פשוט אופנוע. 2 גלגלים, מנוע, פיוז אחד וחיוך גדול, ובשבילי זה עובד מ-עו-ל-ה!
טורים נוספים של נוי:
פעם חיינו באמת – על הקשר בין אופנועים לאדם הקדמון