עוזב את דו"גיגים וחוצה את הקווים

פוסט זה פורסם ב-27.7.2016 בדו"גיגים עם ההקדמה של מערכת האתר הפותחת ומקדימה לטקסט שלי:

בניגוד למנהגנו להתעלם באופן מופגן מהודעות לעיתונות המפגיזות את תיבתנו חדשות לבקרים, הרי שהפעם מדובר על משהו שקשור אלינו ישירות. ההודעה הבאה אומנם מסבירה היטב את הסיבה לכותרת שלמעלה, אך מילים ספורות ואישיות מפי הכרוב, מופיעות בהמשך.

"לפני כשנתיים החלה עופר אבניר בייבוא אופנועי הוסקוורנה במטרה לחזק את תחום האופנועים בחברה. כחלק מהמהלך הרחיבה לאחרונה את שדירת הצוות הניהולי שכלל עד כה את טל בן גל, מנהל המכירות הארצי של התחום הדו גלגלי, ואת שחר עמרמי, מנהל תחום השטח של הדו גלגלי.

בימים אלו ממשיכה עופר אבניר במהלך ומשיקה את תחום אופנועי הכביש בחברה, אותו ינהל  תומר ברעם וכן טיפול בחוויות הלקוח בו יטפל ערן חן ציון כמנהל שיווק ערוצי מכירה. בן גל, עמרמי, ברעם וחן ציון יהיו כפופים ישירות לסמנכ"ל השיווק והמכירות הדו גלגלי של עופר אבניר, קובי גילון.

  • טל בן גל משמש כמנהל מכירות ארצי של כלל מערכי המכירות וההזמנות של הדו-גלגלי כולל טיפול בלקוחות אסטרטגיים.
  • שחר עמרמי משמש כמנהל תחום אופנועי שטח, אחריות על המכירות בסגמנט זה לרבות שימור ונאמנות של הלקוחות.
  • תומר ברעם נכנס לתפקידו כמנהל תחום אופנועי כביש, אחריות על המכירות בסגמנט זה לרבות שימור ונאמנות של הלקוחות.
  • ערן חן ציון, מנהל בכיר וותיק בעופר אבניר, עובר לתפקיד מנהל שיווק ערוצי מכירה, אחריות לניהול חווית הלקוח, מוקד המכירות הטלפוני, מכירה בדיגיטל ויתר ערוצי השיווק והמכירה.
  • ברעם, בן 39, מוכר היטב בענף בכינוי "כרובי" וב-15 השנים האחרונות פעל רבות בתחומים שונים בענף הדו גלגלי. בין הפעילויות נזכיר את עבודתו כמנהל מותג KTM,  ואת הקמת מגזין הרשת פולגז בו תפקד כעורך ראשי בששת שנות הפעילות הראשונות של האתר. מאוחר יותר, היה שותף גם להקמת המגזין "דו"גיגים". בתחום הספורט המוטורי ברעם היה שותף להקמת עמותת וליגת הסופרמוטו בה התחרה באופן פעיל. כמו כן התחרה במספר מרוצי ראלי ואנדורו וליווה רוכבים ישראלים במרוצים בינלאומיים. אל התפקיד בעופר אבניר ואל ענף האופנועים, מגיע ברעם לאחר 4 שנות עבודה כמנכ"ל לחברת יבוא כלי בית.

    חן ציון, בן 51, מנהל בכיר בעופר אבניר שעסק בשנים האחרונות בניהול מרכזי השירות של הקבוצה בתל אביב ובחיפה. לפני כן ניהל את מכירות הדו גלגלי של  עופר אבניר במשך 12 שנה. במהלך הקריירה עסק ערן גם בייעוץ לחברות בארה"ב בתחום השיווק והמכירות כולל הקמה והדרכת מערכי מכירה."       

    "שלום, אני נוסעת"

    כתב: תומר "כRובי" ברעם

    עם כל ההתרגשות לקראת מקום העבודה החדש, ועם כל הציפייה לאתגרים הצפויים בעבודה על מותגי אופנועי הכביש של עופר אבניר, יש צל אחד, לא ממש קטנטן, שקצת מבעס את המהלך.

    אני מדבר כמובן על העובדה שכבר בשבוע הקרוב, אצטרך לעזוב את דו"גיגים. זה לא שאני מוותר כאן על איזו הכנסה כספית (ואם כן, היא מאוד וירטואלית) ואפילו לא מוותר על איזו אופציה לאקזיט מטורף בעתיד כשצוקרברג יחליט לשפוך הונו דווקא על דוגיג"ים. זה גם לא הסיכוי להפסיד השתתפות באיזו השקה נוצצת בחו"ל של אופנוע מגניב על כביש מפותל אירופאי או ויתור על הסיכוי לקבל קסדה חצי מתנה מיבואן שמאוד ירצה שהיא תופיע במבחן של האתר. הוווו… לא. ממש לא. דוגיגים עדיין לא שלח ידיו באף אחד מהדברים הרשומים לעיל.

    בינתיים, אני מוותר על החופש לכתוב בבמה היחידה שקיימת ברשת הישראלית לדברי הגות דו גלגליים. אין ספק שהשיזוף שזכיתי לו מאורם של הכותבים האחרים, עשה לי טוב לעור הפנים ועשה גם עשה נעים בנשמה. כיף להיות חלק ממיזם מגניב שכזה, ולא כיף בכלל לעזוב אותו, בשל התנגשות האינטרסים עם מקום העבודה החדש.

    אז כן, יש עוד 3-4 טקסטים שכתבתי וממתינים בסבלנות באדמין האתר עד שינוקא יואיל לשחררם לאוויר הרשת. ויש עוד סיכוי שירשו לי החברים מהאתר, לכתוב על "דג לשבת", בתנאי כמובן שלא יהיה קשור במאומה למותגים שבאחריותי (שהרי המדור כולו נחשב לבייבי שלי ובנוי למעשה על טקסטים שלי). וכבר הבנתי שינצלו את הבנתי הבסיסית בעריכת וידאו כדי לתמוך מאחורי הקלעים, אבל נראה שזה לא יהיה "זה" ועל כך אני מצר. לכתוב לבלוג הפרטי שלי, לא יהיה אותו הדבר.

    אז היו שלום חברים-כותבים-אחים-טובים שלי. היו שלום קוראים-מפרגנים-נאמנים-מבקרים-מקללים-תומכים שהפכתם את כל החוויה הזו לראויה במיוחד. אמשיך להיפגש עם כולכם באולמות התצוגה אבל גם ברכיבות משותפות, אירועים מוטוריים, מרוצים וכמובן ברשת. היה נהדר!

 

הדיזלגייט של עולם האופנועים?

ההסתבכות של הארלי דוידסון עם הרשות להגנת הסביבה האמריקאית (EPA) יכולה בקלות להפוך לסוג של "דיזלגייט" דו גלגלי. הארלי דוידסון הגיעו לפשרה עם הארגון לפיו הם יקחו על עצמם תשלום של 12 מיליון דולר כקנס, על שהם מציעים לכל דכיפין את המערכת המוכרת כ-Power Commander בעבור האופנועים מתוצרתה. המוצר, של חברת Screaming Eagle, מוצע גם באתר החברה (כאן. צילום מסך מצורף למטה למקרה והוא יוסר משם בקרוב), מיועד לשנות את מפות ההצתה וההזרקה לצורך שיפור ביצועי המנוע. הבעיה היא, ע"פ ה-EPA, שעל הדרך עוקפים גם את מגבלות זיהום האוויר. כחלק מהדרך של הארלי דוידסון לעמוד בדרישות המחמירות של הגנת הסביבה, מתוכננים מחשבי ניהול המנוע המקוריים באופן בו מפות ההצתה הן חלק אינטגרלי מהמאמץ לרסן את זיהום האוויר. החלפת המפה המקורית אם כך (בין השאר, על ידי החלפת ה-ECU באופנוע), בשימוש המוצר שאותו מוכרת הארלי בעצמה, מגדילה בהכרח את זיהום האוויר שמייצר האופנוע. מן הסתם, מעבר למגבלה הנדרשת ע"פ חוק.

ע"פ ההסכם בין הארלי ל-EPA, החברה גם נדרשת לאסוף מהלקוחות את המערכת ולהשמיד את כל הסחורה שחוזרת מהשוק ואת המלאי שברשותה. מאחר ומחירו ההתחלתי של הפריט הוא 250 דולרים, ומאחר והארלי מכרה, לטענת EPA, כ-340,000 ערכות שכאלו, הרי שסך הנזק להארלי הוא עצום. שהרי, אם תחזיר כל אחד ואחד מהפריטים מכל רוכב שרכש כזה, ותצטרך לשלם לו את שווי הפריט בחזרה, מדובר פה על נזק של מעל 85 מיליון דולרים. לא כולל 12 המיליונים של הקנס…

אין ספק שהארלי דוידסון הועלתה במקרה הנ"ל כקורבן בולט, כדי לשמש דוגמה, בעבור שאר היצרניות. סוג של "למען יראו וייראו". שכן כל יצרנית, גם הקטנה והאקזוטית ביותר, מציעה באופן רשמי וגלוי אמצעים שונים לעקיפת מגבלות זיהום האוויר.

מה יהיה בשלב הבא? קנס ליצרנית שמוכרת דודי פליטה חליפיים לאופנועים מתוצרתה? עונש ליצרנית שמוכרת אופנועים בהם קל להסיר את כיסויי מסנן האוויר (המותקנים רק כדי לעמוד בתקן, אך למעשה חונקים את המנוע מלהגיע להספק המקסימלי)? קריסה של חברות שמוכרות אופנועים שניתן לבצע בהם שינויים בהם המחוקק לא מכיר? איפה הסוף?

 

EAGLE

 

ה"קפה רייסר" שלי למכירה

 

אני מוכר את ה-Moto Guzzi V7 Racer שנת 2015 שלי (עלייה לכביש ביולי 2015). האופנוע הינו יד 1, בעל 10,600 ק"מ, עדיין באחריות לשנה נוספת, אחרי טיפול גדול, ועם טסט לשנה. האופנוע מתאים גם לבעלי רישיון A1.לאופנוע מערכת ABS וכן מערכת Traction Control.

האופנוע טופל אך ורק אצל זיו במוסך היבואן הראשי. לא נפל מעולם (גם לא בעמידה\מרגלית הצד) ניתן להתרשם ולראות את האופנוע בסניף "עופר אבניר" אשר ברח' בגין 19 בתל אביב.

ההבדלים בין גרסת ה-V7 Stone הנמכרת בארץ לבין גרסת ה-Racer:

חישוקים (שפיצים לעומת יצוקים), סט רגליות מרוצים מתכוונן, בולמי Bitubo מתכווננים מאחור, זווית שונה וגבוהה יותר לדודי הפליטה, מושב מגובנן לרוכב יחיד, שילדה ונאבות בצבע אדום מטאלי ייחודי, מיכל דלק בצביעת מראה (Mirror Finish), ידיות קליפ-און (לעומת כידון רגיל)

אופנוע זה הינו מס' 400 בסדרת הייצור המוגבלת ל-1000 יחידות. ממנו הגיעו לארץ רק 3 יחידות.

באופנוע בוצעו שינויים נוספים כדי להתאים לקונספט ה"קפה רייסר" – מראה מינימליסטי ופרופיל אופנוע נמוך ככל האפשר, דבר ההופך אותו מאופנוע נדיר בישראל לאחד מהמיוחדים שבהם:

הוסרו המשקף הקדמי (לוחית מספר מרוצים) וכיסוי המושב האחורי העשויים פלסטיק. הכנף האחורית, אור הבלם והמאותתים האחוריים הוחלפו בקיט "קפה רייסר" חליפי מאיטליה. דודי הפליטה המקוריים הוחלפו בקיט אגזוזי Arrow מקטלוג השיפורים הרשמי של Moto Guzzi והם היחידים מסוגם בישראל. זוג המאותתים הקדמיים קוצרו ב-4 ס"מ כל אחד. תושבות הפנס הקדמי ולוח השעונים הוחלפו באחרת הממקמת את הפנס 3 ס"מ נמוך יותר מהמקורי וממקמת את השעונים מחדש ונמוך יותר, בדומה לאופנועי היצרנית משנות ה-70'. פאנל לוח השעונים יוצר מחדש ע"י רמי לוי מבית הלוי, כדי להתאים למיקום השעונים החדש. ידיות הקליפ און של הכידון הונמכו ב-3 ס"מ. ידית הקלאץ' והבלם הוחלפו למתכווננות והמראות המקוריות הוחלפו במראות הממוקמות בקצה ידיות הקליפ-און.

שווי התוספות: כ-16,000 ש"ח.

כל החלקים המקוריים שהוסרו מהאופנוע, יסופקו עם האופנוע והם ניתנים להרכבה מחדש.

מחיר המחירון של לוי יצחק לאופנוע: 56,500 ש"ח. מחיר מבוקש על אופנוע זה: 60,000 ש"ח.

צרו קשר בשעות העבודה המקובלות בלבד: 0545-220104

 

קליפ וידאו שצילמתי וערכתי מטיול עם האופנוע (לפני החלפת האגזוזים והשינויים בלוח השעונים,הכנף האחורית ובמראות)

ראלי אנדורה 500: מרוץ הקלאסיקות

Anodra-500-1-620x413במדינת אנדורה הפצפונת, שתקועה בין ספרד לצרפת ובין ההרים הפירנאים, מתגורר לו אחד בשם סיריל דפרה. מי שקצת קורא כאן בדו"גיגים, יודע שהבחור לא פראייר, בלשון המעטה, בתחום הרכיבה: 5 פעמים מנצח ראלי הדקאר, 3 פעמים ניצח את הרומניאקס ופעמיים את הארזברג המפרכים. בשנים האחרונות, פינה הבחור את גריד המסלול הדו גלגלי לטובת רוכבים צעירים יותר, ועבר ב-2015  להתחרות בדקאר בתחום הרכבים (בקבוצת פיג'ו).

אבל החיידק הדו גלגלי והתחרותיות, לא נעלמו ממנו. כאחד שחובב אופנועי אספנות מעניינים (מחזיק ב-DT125, אופנוע Ural עם סירה ומתנייד ביומיום על XSR700), החליט דפרה שהנופים סביבו יכולים להוות יופי של תפאורה למרוץ ראלי ארוך, בדיוק כמו שהוא אוהב, על אופנועים קלאסיים, בדיוק כמו שהוא אוהב.

דפרה משך קצת בחוטים, דיבר עם חברים, והפיק בשנה שעברה את הסבב הראשון של ראלי אנדורה 500. האירוע נפרש על פני שלושה ימים וכולל, כפי שכבר הבנתם משמו, רכיבה לאורך של כמעט 500 קילומטרים בנופים המדהימים של אנדורה. ההצלחה הייתה רבה ולא מעט לקחים הופקו, ובתחילת חודש יוני האחרון, כשאנחנו היינו עסוקים בהתמודדות עם גלי חום וזיעה, יצאה לדרכה בגשם קליל, המהדורה השנייה של המרוץ בהפקתו של אלוף הראלי.

ככה זה עובד: הרוכבים מתחלקים ל-3 קטגוריות ע"פ האופנוע שברשותם: "קלאסיק" בעבור אופנועים משנות ה-80 ואחורה, "נאו-קלאסיק" בעבור קלאסיקות חדשות ו"קאסטום" בעבור כל האופנועים שנכנסים לקטגוריה בין בוברים, סקרמבלרים וקפה רייסרים. אם הרוכב לא יודע להיכן הוא מתאים, הוא מתבקש לשלוח מייל טרום התחרות עם תמונת האופנוע והמארגנים כבר יעזרו לו להחליט. אגב, קיימת גם קטגוריית "טוריסט" שיכולה לעניין ישראלים השוכרים אופנוע באירופה (שהוא כמעט אף פעם לא יתאים לקטגוריות המרוץ), בה רוכבים אחרי המתחרים על גבי מסלול המרוץ, עם כל אופנוע אחר.

Anodra-500-2

האירוע מתחיל בפרולוג ביום שישי בבוקר, בתחרויות משעשעות ונושאות פרסים שבסופן נקבע סדר הזינוק. בימים שבת וראשון מתקיים המרוץ עצמו, כשבכל יום נדרשים הרוכבים לרכוב כ-210-220 קילומטרים. חלקים מסוימים מהמסלול היומי, מחולקים למקטעים מדודים – סטייג'ים (ממש כמו בדקאר!) בני 10-15 ק"מ כל אחד, בהם מתבצעת המדידה שלפיה נקבע הזוכה במרוץ. מאחר וזהו ראלי המתקיים על כביש ציבורי, אין משמעות כאן למהירות סופית או להגעה במקום הראשון אחרי קרבות מרפקים בתוך הפניות. כאן נדרשים הרוכבים לשמור על מהירות ממוצעת קבועה, עם מינימום חריגות, בתוך כל סטייג', וכמובן – להגיע בכל יום לקו הסיום. לא פשוט כשמדובר לעיתים באופנועים ישנים.

Anodra-500-3

מדידת המהירות הממוצעת נעשית ע"י GPS  בו מצוידים כל האופנועים. בסוף כל יום רכיבה המכשירים נמסרים למארגנים, שם המידע מוצא מהם ומחושב אוטומטית למציאת המהירות הממוצעת של כל רוכב בכל סטייג'. בנוסף, מסלול היום הבא מוזן לתוך המכשירים. זה המקום לציין, כי הרוכבים יוצאים למסלול מבלי להכיר או לדעת אותו קודם לכן. כמו בספרי הדרך של הדקאר במתכונתו המקורית, המסלול נחשף בפני הרוכב ככל שהוא מתקדם בו. השנה, התווסף סטייג' אחד מיוחד שעשה שימוש במורדות התלולים שמעניקים ההרים: קטע מבודד, שנסלל מחדש לכבוד השימוש במרוץ האופניים טור דה פראנס (שמתוכנן לעבור במקום מאוחר יותר השנה), נקבע כמקום בו תימדד המהירות הסופית של המתחרים, כשהם יורדים את הכביש ללא שימוש במנוע בכלל.

יוצא אם כך, שבזכות החלוקה לסטייג'ים, מצליח דפרה להשית, ולו במעט, מרוח הדקאר, על הראלי שארגן לחברים באנדורה.

וידאו שהפיקה Zenith, נותנת החסות לאירוע, בתום מרוץ 2016:

לאתר המרוץ

לדף הפייסבוק שפתחה ההפקה

פורסם במקור בדו"גיגים

אחת ולתמיד: מי מהיר יותר?

אפשר להתווכח מהיום עד מחר ולטעון שזו לא 'חוכמה' כשהרכבים המשתתפים בסרטונים שכאלו תמיד עולים פי כמה וכמה מהאופנועים המתחרים, אבל בסופו של דבר, זה הכל עניין של אחיזה, גרר נמוך וניצול האווירודינמיקה להצמד הכלי לאספלט.

על האופנוע: גיא מרטין, הרוכב הבריטי שהטביע חותמו על עולם מרוצי ה-TT בעשור האחרון, רוכב על ב.מ.וו S1000RR מוכן למרוצי הסופרבייק

ברכב: דיוויד קולת'ארד, כוכב העבר האוסטרלי במרוצי הפורמולה 1, נוהג במכונית ה-RB8 של רד בול מ-2012.

המטרה של קולת'ארד – לבצע 4 הקפות סביב סילברסטון, לפני שגיא מרטין על הסופרבייק, מצליח להשלים 3.

פורסם במקור בדו"גיגים

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 176 שכבר עוקבים אחריו

%d בלוגרים אהבו את זה: