הסוזוקי וי סטרום 1050DE יורד לשטח עם חישוקי שפיצים ועם נוכחות מאסיבית. מאוד מאסיבית.
דור אבן כץ חזר מחווית הרכיבה איתו עם לא מעט מסקנות. טור מעניין כטקסט ושיחה עם דור כפרק בפודקאסט ובוידאו המצורף.
כתב: דור אבן כץ
צילום: אסנת סגל
השם "ויסטרום" מלווה את עולם האופנוענות כבר שני עשורים, ולמרות שמעולם לא נחשב ל"מכונה הכי מרגשת", תמיד הציע אמינות ונחשב ל"סוס עבודה". כל הווייתו המכאנית היא אופנוע פשוט וליניארי והנה כאן מגיעה גרסת ה–DE – Dual Explorer – שמנסה לשים את ה-1050 על מפת השטח ברצינות והמחיר- אלף שח עבור כל כוח סוס. כ-107,000 אלף ש"ח. אז בדקנו: האם סוזוקי נכנסת איתו לטריטוריה של האפריקה טווין, הנורדן וה-890 אדוונצ'ר?
1050DE – עיצוב ונוכחות
הוא נראה מעולה. בעיניי, בעיקר בשחור זהב.
החזית עם קריצה ל-DR-BIG האיקוני: מקור מודגש, פנסי LED חדים ולוח שעונים פשוט, כמעט מיושן בעיצובו אבל נוח לקריאה ולתפעול ושומר הגדרות למעט ABS שחוזר להתערבות נמוכה לאחר סגירת סוויץ'. הרושם הראשוני הוא אופנוע גמלי עם מושב גבוה ורחב, ועליתי עליו עם ציפייה של גמיעת קילומטרים – גם כאלו שמשאירים שובל אבק סמיך מאחור.
מנוע וביצועים
סוזוקי ניגשה לקטגוריה כשהנציג שלה מביא ניחוח ואופי עם בידול. מנוע ליטר בתצורת וי-טווין אמיתי ומידות גלגלים לא סטנדרטיות עם 17 אינץ' מאחור ו-21 אינץ' מלפנים, יש כאן עניין. לב המערכת – אותו V-Twin בנפח 1,037 סמ"ק, מקורר מים, שמייצר 107 כ"ס ו-10.2 קג"מ מכובדים. התגובות חלקות, המומנט זמין מסל"ד נמוך. בשלושת ההילוכים הראשונים, הוא מושך בריא, דווקא בכביש הפתוח הוא מרגיש נינוח ומשייט במהירות לא גבוהה מדי אך עם כוח מספק לכל עקיפה.
אבל -אל תצפו לפיצוץ אדרנלין של אופנועי קצה: המנוע של סוזוקי יעיל וחלק ואלו תכונות שמאפיינות פחות רגש, יותר פרקטיות.
שלדה, מתלים ובקרות
כאמור, גרסת ה-DE מגיעה עם חישוקי שפיצים 21 אינץ' קדמי ו-17 אינץ' אחורי כשהרעיון הוא לשמר מהלך בולם ארוך יחסית אבל להוריד במעט את גובה המושב הסופי.
בולמי הזעזועים תוצרת KYB מתכווננים ידנית באופן מלא ומרווח הגחון הוא 190 מ"מ. מערכת ה-ABS ניתנת לניתוק מהגלגל האחורי, על פניו, נתונים אלו מציבים את ה-1050DE כשחקן אמיתי במשבצת של אופנועי אדוונצ'ר בעלי יומרות שטח.
אבל למרות נסיונות רבים שלי בסוגי שטח שונים, לא הצלחתי לבנות על גביו ביטחון אמיתי ברכיבת שטח. ה-1050 DE כבד. כ-252 ק"ג רטובים ומעבר לכך, מרכז הכובד גבוה. בעיניי, משקל סופי נמוך הוא הנתון החשוב ביותר לאופנוע בעל יומרות שטח. אז לא, הוא לא יהפוך אותך לדקאריסט ביום – אבל בשבילי כורכר, דרכי אש ושבילים טכניים קלים, הוא יפגין יציבות וגמישות בתפעול הגז ואם אתם באמת בקטע של שטח, הוא ישמח לצמיגים בעלי נטיית שטח על אמת.
המתלים מעט מהירים מדי בשיכוך ההחזרה מהמפעל, גם לאחר כיוונים, ולכן אם השביל יהיה מחורטש מדי, תהיו חייבים להוריד קצב כדי לעזור לו לשמור על קו הרכיבה הרצוי. ההיגוי מעט איטי בגלל ה-21 הקדמי – אבל מדובר במחיר ידוע של אופנועים בז’אנר הזה.
נוחות, שימושיות וחיים יום יומיים
זהו כנראה התחום החזק ביותר של הוי סטרום! מושב רחב, מיגון רוח אפקטיבי, קוויק שיפטר יעיל, תנוחת רכיבה זקופה ומרווחת לגמרי, וגם עם מורכב – לא חסר מקום. גם כשהכביש מתפתל, האופנוע הזה משדר יציבות ומגהץ את הכביש נהדר.
כל כך קל לגמוע על גביו מרחקים. הוא פשוט שמר עליי רענן. צריכת הדלק נעה סביב 19-21 ק"מ לליטר, והמיכל מכיל 20 ליטר – טווח של כמעט 400 ק"מ בין תדלוקים – מצוין.
לסיכום
הויסטרום הבכיר הזה הוא אופנוע גדול מימדים ולא קל משקל בעל מרכז כובד גבוה וזה פחות נכון לרכיבה שטח.
המנוע שקט וחסר דרמה אבל מוכח באמינותו ובידיים עם טכניקת רכיבה מיומנת, הוא ממש לא פראייר.
העיצוב מדליק וכל מתבגרי שנות ה-90 יאהבו. יש כאן אופי אמיתי ובחירה בבידול ביחס לקטגוריה.
מי שמסתכל למציאות בעיניים ומבין שאת רוב חייו הוא מבלה בכביש, יימצא בוי סטרום אדוונצ'ר שפוי ואמין שייקח אותו בקלות לאילת ולגולן ואולי יום אחד גם יהיה כאן שלום עם השכנים ונרכוב ברצף עד לאירופה.
לצפייה
גלרית תמונות
איך תנוחת הרכיבה בעמידה? איך הבלמים? האם יש וויברציות במהירות כלשהי? מה זה שיוט "במהירות לא גבוהה מדי"? איך המחיר שלו ביחס למתחרים? איך המשקל שלו ביחס למתחרים? האם יש כמה מצבי מצערת?
בקיצור, תן קצת מידע…
תגובה לארצברג: אבל כל הרעיון הוא שהוא מספר על "חווית הרכיבה". לא כתבה יבשושית שמנתחת את האופנוע סעיף סעיף ומחלקת ציונים. אחרת הכותרת הייתה "כתבת מבחן"