סאן יאנג ADXTG 400 מציע גישה ייחודית לקטגוריית הקטנועים הבינוניים, עם עיצוב אדוונצ'ר מובהק הכולל כידון רחב, צמיגים במראה שטח, הנעה בשרשרת ובולם אחורי מונושוק. הוא מרשים בגודלו, מושך מבטים בכל עצירה, ומשלב בין שימושיות יומיומית לבידול עיצובי שממקם אותו כבחירה בולטת בקרב רוכבים שמחפשים משהו אחר.
כתב: דור אבן כץ
תמונות: יפתח פרלמוטר
אני לא אוהב ציניות, ולכן אני נמנע ממנה וברצינות מלאה אני אומר – התרגשתי לאסוף את הסאן-יאנג ADXTG. למה? קשה לי להסביר. זו הייתה תחושה טובה. כי באופן כללי, יש לי איזו בעיה עם קטגוריית קטנועי 400 הסמ"ק שלטעמי הם נופלים באמצע בין קטנוע עם מנוע גדול ש-"סוחב יפה" לבין קטנועי העל סטייל טימקס ומתחריו.
אממה, כאן מדובר ב"קטנודוונצ'ר"(חיבור מילים בין קטנוע לאדוונצ'ר שהומצא ב-TheDoo) מטעם סאן יאנג, מותג שמייצר רק קטנועים.
סאן יאנג עם שם הזוי
ה-ADXTG, שם הזוי, לא קליט ולא מוצלח, הוא קטנוע בעיצוב אדוונצ'ר. זה אומר שיש לו כידון רחב וחשוף, צמיגים באיפיון חצי-חצי עם קריצה לקוביות גומי ואלקטרוניקה שמאפשרת כיבוי של בקרת אחיזה ושל ה-ABS לטובת רכיבה מהנקודה בה נגמר האספלט.
הקטנוע גדול ומרשים ועיצוב הקטנודוונצ'ר עדיין נחשב מבודל ומושך שאלות ותשומת לב. במבט ראשון, אי-אפשר לפספס את הקטנוע ששמו סאן יאנג כמטרה- ההונדה ADV350. קווי הפרופיל דומים מדי. אבל מעבר לעיצוב סאן יאנג לקחו כמה החלטות מבדלות כשהבולטות בינהן הוא בולם זעזועים אחורי מסוג מונושוק, מערכת פליטה שעולה מעלה באופן שמזכיר אופנועי ראלי והנעה בשרשרת ולא ע"י רצועה.
מתחרים
מחירון של הסאן יאנג נקבע על 46,485 שח. לצידו מתחריו הישירים הונדה ADV350 זול בכ-1000 שח, קימקו DTX360 במחיר של 37,380 שח, זונטס 368-G ב-41,900 שח ופיג'ו XP400 שתומחר ב-51,990 שח וכעת מוצע במבצע ב-39,990 שח.
נהיה מעניין.
על האספלט הקטנוע רץ נהדר. אני משייט בכביש 4 במהירות 130 קמ"ש והקטנוע משדר ש"הכל סבבה". תנוחת הרכיבה בפלג הגוף העליון מרגישה נהדר בזכות כידון רחב והידיים בגובה הנכון. מיגון הרוח עושה עבודתו נאמנה והכיסא רחב ונוח דיו.
הציק לי שמדרסי הרגליים צרים מדי וממקמים את הרגליים ללא חופש תנועה ובמנח שלא תורם לרכיבה.
ברכיבה עירונית, למרות גודלו המכובד של ה-ADXTG, לא הרגשתי מגבלה במציאת דרכים אל ראש הטור ברמזורים ומערכת הבלימה הוכיחה יעילותה ומאפשרת ביטחון תחת סחיטות בלמים משמעותיות או בליווי פניה עם הבלם האחורי.
רק עושים אבק
כאן אמור להופיע הקטנוע הזה במלוא מיתוגו ולתת הופעה. ואכן, יצרנו כמה תמונות אקשן מגניבות למדי ולכלכנו את הנעליים (גם את של יפתח הצלם) אבל, אין כאן יכולת שטח אמיתית. לעומת קטנוע סטנדרטי, כיבוי בקרת האחיזה וה-ABS מאפשר רכיבת שטח גם מעבר לשבילים לבנים אבל מרווח הגחון מוגבל מאוד, במיוחד בשילוב מרווח הגלגלים הארוך. מהלך הבולם לא מספיק ארוך לכדי גיהוץ מהמורות או דרך טרשית והמשקל העצמי של 213 ק"ג על 35 כוחות סוס לא תומכים בגזיות ובטח שלא בהנפת גלגל.
אריזה.
סאן יאנג ADXTG 400 הוא קטנוע 400 סמ"ק יעיל ונוח לרכיבה שמושך שאלות והמבטים סקרנים. הביצועים בכביש תואמים לנפח ולקטגוריה ולא יוצאי דופן לשום כיוון. הוא מספק יציבות טובה ורמת בטיחות בהתאם ויש לו צליל של קטנוע סטנדרטי. יכולות השטח שלו טובות ביחס לקטנועים רק בזכות אפשרות ניתוק הבקרות אבל באופן כללי, זה לא באמת אזור המחייה שלו.
בסוף, יש כאן קטנוע מעוצב מעולה שעושה עבודתו נאמנה במקום אליו הוא מיועד – באספלט.
וידאו שיחה בין כרובי לדור על הקטנוע:
קישורים ישירים להאזנה לשיחה עם דור על הדגם (ולאחרים) באפליקציית הפודקאסטים המועדפת עליכם:
גלריית תמונות
אז… יש לנו קטנוע כבד, לא ממש חזק, די יקר ושלא באמת נותן יכולת שטח או אפילו שבילים קצת מאתגרים. אז מה הטעם?
ואגב, זה בסוף קטנוע – מה נפח התא מתחת למושב? נכנסת קסדה? יש סבל מקורי שמאפשר התקנת ארגז או שצריך להתקין קונסטרוקציית ברזל מכוערת? איך הבחירה בשרשרת משפיעה על חווית הרכיבה (רעש, התגובה למצערת) וכמה תחזוקה היא דורשת? מה באמת מרווחי הטיפולים?
בקיצור – מבינים שהתרגשת, אבל מבחן דרכים צריך להיות קצת יותר מזה.
תגובה לארצברג: אני מבין את הציפייה שזה יהיה מבחן ושהוא יהיה צרכני באופיו ולכן יתעסק בפרטים כמו נפח האיחסון ומרווחי טיפולים. אבל הכותרת מגדירה מראש שזוהי רק רכיבת התרשמות ולכן ההתעסקות היא בחוויה ובהרגשה ופחות במפרט הטכני. זה לא הקטע של דור, שלי או של האתר. מצטער.