דו-גלגלי הוא פתרון מיידי ויחיד לכאוס התחבורתי ולתשתיות התחבורה הציבורית הכל כך חסרות בישראל. בעוד קופסאות הפח ממשיכות לעמוד בפקקים ולהיצלות בחניוני הענק, מעבר לרכיבה מודעת ואחראית ישחרר את עומסי התנועה, יחסוך זמן יקר ופשוט יהפוך אותנו לאנשים מאושרים יותר.

כתב: דור אבן כץ

השבוע עברתי ליד תחנת רכבת אשדוד. מטורף לגמרי. זה סמל, שלא לומר אנדרטה, לכך שהפתרון היחיד (!) לעומס התנועה בישראל הוא דו-גלגלי. זה לא חייב להיות אופנוע. זה יכול להיות קטנוע. ממש כמו במזרח. כמה שיותר פשוט לתפעול ואחזקה, כך ייטב.
אז למה אשדוד? ליד תחנת הרכבת בנו לאחרונה מגרש חניה עצום. מגרש חניה שמיועד לקופסאות פח ממונעות שעומדות שם כל היום וסופגות שמש. משתזפות תחת אור צהוב חזק של קיץ ישראלי, חורף ים-תיכוני ועונות מעבר לא ברורות. ככה כל השנה, כל יום למעט כיפור- הן עומדות שם ומבשלות עצמן תחת כיפת השמיים.

מה לא?

על קצה המזלג, בעוד שבמדינות אירופה המערביות, קווי הרכבת התחתית, הרכבת הרגילה והאוטובוסים, יוצאים וחוזרים ממש עד למרכזי הערים הגדולות ונותנים לאזרח שירות תחבורה ציבורית שמאפשר לאדם לנוע מביתו וחזרה ללא כל שימוש בכלי רכב פרטי, כאן אצלנו – מרחק שנות אור. אין לנו תשתית כזו. אין לנו שירות כזה. במדינת הקודש, גם מי שבוחר להגיע למטרופולין דן בעזרת רכבת, כמעט חייב להעזר ברכב+קורקינט חשמלי+אמא נהגת+מונית מרצדס או סקודה בכדי להגיע ליעדו הסופי.

הרכבת הקלה ששוברת את רחובות המרכז רחוקה מאוד מלפעול ולפעול ביעילות. בינתיים, הילודה לא עוצרת. מכירות כלי הרכב ממשיכות. המחלפים נבנים והופכים גם הם לחלק דרך פקוק. נתיבי תחב"צ זו בדיחה עצובה שלא עבדה אף פעם ותחנות מרכזיות בכל הארץ הופכות למקום אליו אף-אחד לא רוצה להגיע. התניידות ברכב זו בכלל הזיה. אנשים קונים מזגן נייד בעשרות ומאות אלפי שקלים ופשוט עומדים בכבישים "המהירים". צורכים כל פודקאסט, אפילו אותנו, את 'דור וכרובי', בכדי להעביר את הזמן.

אז מה כן? יש פתרון?

דו-גלגלי. רק דו-גלגלי. אין משהו אחר. תגידו שזה מסוכן. תגידו שיש תאונות והרוגים. תגידו שזה "כלי מוות". תגידו שביטוח החובה חונק. שהאחזקה יקרה. שמחירי הציוד בשמיים. שמחירי האופנועים כפולים מאירופה ומשולשים לעומת ארה"ב. כמעט הכל נכון. וחשוב יותר, הכל-הכל פתיר. ברמת חקיקה פשוטה. לא לצריך להמציא כלום. אפשר להביט החוצה ולהעתיק מודלים שכבר מוכיחים עצמם.

אבל עד שאלו ש-"דואגים" לאזרח, "מקדמים" בניית תשתית לתחבורה ציבורית, "מובילים" שינויים – יזוזו ויעשו משהו לטובתנו, בינתיים האחריות עלינו, אצלנו. למה אני מתכוון? קטנוע נוצר בכדי שיהיה פרקטי לשימוש וקל לתפעול. אופנוע נוצר ככלי רכב ומהר מדי התפתח להיות כלי אופנתי, ספוטיבי, דורשני, חזק -מכונת לייף סטייל מוטורית. יש אינספור תתי-נישות לאופנוענות. כל הנישות מתפתלות בין טורי רכבים וחולצות פקקים. לא מחכות ברמזורים. כל הגישות מקצרות מרחקים וזמנים. פותרות בעיות חניה. מאפשרות זמן עם הילדים, עם האישה, עם הכלב, עם התחביב.

סכנה וסיכום

איך פותרים את הסכנה הנשקפת אל רוכבים? כאן נכנס עניין הבגרות והאחריות האישית. אופנוע מסוכן יותר מרכב. נקודה. על אחת כמה וכמה כשמדובר בג'ונגל האספלט הישראלי. עם זאת, מי שמשתלם בהדרכות רכיבה, מרוכז ברכיבה, רוכב לאט. לאט. קראתם טוב? לאט.    ושומר מרחק וגם יודע איך לנהל מבט, איך לבלום, איך להימנע מסיכונים. איך להימנע לחלוטין מסיכונים מיותרים. יכול לרכוב במשך שנים. במשך עשרות שנים. ואפשר ללמוד את זה. אפשר לעשות את זה.

הרעיון שאני מציג כאן מקבל משנה תוקף כשכמות הדו-גלגלי תכפיל עצמה בכבישים. כשנגדל ונתפוס 10% מכלל מצבת כלי הרכב ולא רק 4% ביום שמשי. כשאותם מתפקדי הפקקים הקבועים, יצטרפו לשורותינו(והמשיח יגיע על החמור הלבן שעוקף אתכם מהשול בכניסה ליפו), עומס התנועה יפחת ואיתו גם תאונות הדרכים וכמות הנפגעים על דו-גלגלי ואנשים יהיו מאושרים יותר.

ואולי זה בכלל העניין, האופנועים הם הפתרון כי אז אנשים יהיו מאושרים יותר.

ועוד כמה מילים,
בדחיפה קלה של מקבלי ההחלטות שם בכנסת ובממשלה, כל מה שכתבתי כאן אפשרי די בקלות. קצת עזרה מלמעלה והחזון שאולי נראה לכם כרגע רחוק- יכול להתממש. יכול לקרות. דו-גלגלי הוא לא הבעיה במדינה,הוא הפתרון. הפתרון היחיד לבעיית עומס התנועה הקיצוני הסורר בארצנו הקטנטונת.

לוידאו השיחה של דור וכרובי על הפרק, הקליקו כאן

להאזנה לפרק זה (ולאחרים) באפליקציית הפודקאסטים המועדפת עליכם  הקליקו:

להאזנה ב-Spotify | Apple Music | ב-Youtube |  ב-Deezer | ב-Pocket Cast