מתוך אתר גלי צה"ל (הקו התחתון הינו תוספת הדגשה שלי):
"…אמנם בשנים האחרונות מספר ההרוגים בתאונות הדרכים נמצא בירידה, אך מספר רוכבי האופנוע שקיפחו את חייהם בכבישים עלה בשנה האחרונה ב-33%. סקר שערכה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים מראה כי הרוב המכריע של הרוכבים סבורים שקיים סיכוי גבוה שאופנוען יהיה מעורב בתאונה, אבל רק 40% מאמינים שזה יקרה להם "
מתוך ויקיפדיה:
"…הדחקה היא מנגנון הגנה נפשי שעליו מצביעה הפסיכולוגיה כאחראי לסילוקם של זיכרונות, רגשות, דחפים או מחשבות מן המודע אל התת מודע בשל איומם על האני (האגו)….ההדחקה היא מנגנון חזק ויעיל מאוד, המאפשר לשלוט בדחפים חזקים שמנגנוני הגנה אחרים אינם מצליחים לשלוט בהם.
הדחקה היא מנגנון יעיל אך מסוכן, שכן הניתוק מן האני של חלקים שלמים מחיי הנפש, הרגש והיצר עלול לפגוע קשה בשלומה של האישיות ולהוות בסיס ליצירת מחלות נפש."
מתוך הכRוב-לוג – "האמת היא רק אחת, אבל יש לה מיליוני צורות, מיליוני פנים ומיליוני שמות":
"..אין שום טריפ מוטורי שישווה ל-Rush שעובר לך בגוף בזמן רכיבה מהירה באמת (אבל באמת, כן? לא כולם רוכבים מהר באמת, הרבה יודעים לדבר על זה יותר מאשר לרכב את זה). אין לי ספק שהסיכון, והעובדה שאיבוד שליטה משמעותה סיכוי גבוה למוות על הגדר, מתדלקים את ה-Rush הזה. אבל יחד עם זה, הרוכב הספורטיבי, בדרך כלל, מצויד במנגנון הדחקה משובח, שמאפשר לו לדחוק את התסריט הטרגי לירכתי התודעה, ולהתעסק בשליטה במצב."
ועוד אחד אחרון: "מעל לממוצע"