גיל קינן: מאנונימיות מוחלטת למקום ה-1 בפחות משנתיים וחצי

סיפור עלייתו אל אור הזרקורים של גיל קינן, רוכב קבוצת ק.ט.מ-הוסאברג, מאנונימיות מוחלטת לפודיומיום בסיומי מרוצים.

פלאשבק שנתיים לאחור: אחרי שיחות טלפוניות לא מעטות השתכנעתי והסכמתי עם חברי בוריס אייזנברג, שבסבב החמישי של ליגת הטרקטורונים שנערך בנובמבר 2008 באיליניה, הוא יפגיש אותי עם רוכב שלדעתו "הוא הדבר הבא בעולם המרוצים". מדובר על "בן אדם" הוא אמר. "אחד שלא יהפוך לפלצן". אחלה גבר מהסוג שלפעמים קשה למצוא בקרב רוכבי חסות, שלעיתים לא מבינים את מיקומם בתחום ומרשים לעצמם גינונים של סופר-סטארים.

מאחר ובוריס לא עוסק בקידום רוכבים לתוך קבוצות מרוצים מדי יום, ופנייתו אם כך נדירה הייתה, הסכמתי לפגוש את הבחור ומשפחתו בפיטס המרוץ, טרום תחילת האירוע. לא ממש הייתה לי ברירה לנוכח העקשנות הנדירה של בוריס בעניין רוכבי הקבוצה שלנו.

בבוקר המרוץ, מייד לאחר שסיימנו להניף את האוהלים והדגלים ולפרוס באנרים ברחבי המתחם, הגיע בוריס עם הרוכב המדובר. הוא לא נראה חזק במיוחד, ושיערו הפרוע וזקנו שלא גולח מזה מס' ימים, שיוו לו מראה מבוגר יותר מגילו האמיתי (21). והאמת? מראה די מוזנח ובטח לא ספורטיבי וייצוגי. ככה מגיעים לפגישה עם מישהו שאמור להשקיע בך תקציב ומשאבים?

גם שמו של הצעיר לא הלך לפניו כמו שאר רוכבי העמק והסביבה כרוכב מוכשר במיוחד. הרוב למעשה, כלל לא שמעו עליו. לאחר סקירה קצרה שבה הבהרתי לו מה אני מצפה ממנו, וכי מדובר בעיקר על "מילה של בוריס". הוחלט כי הבחור ייצא לרכיבה קצרה עם רוכב הקבוצה שלנו, הדר עציוני, והלה ידווח לי על רמת הרכיבה של הצעיר. האם היא מספקת ויכולה להיות תחרותית ואם לאו. לחצנו ידיים, סיכמנו על חסות מינימלית ביותר. שהרי בשלב כה מוקדם הוא עוד לא הוכיח עצמו על המסלול וייתכן שבכלל לא ייכנס לשורות הקבוצה באם רמתו לא תספק את דעתו עציוני. כל המהלך הרגיש והיה יותר הסתמכות על מילתו של בוריס ופחות על סמך נתונים אמיתיים וקונקרטיים.

אחרי שבוע, פגשתי את עציוני לאחר שרכב עם הבחור הצעיר, ובדרכו השקטה הדר הנהן קלות, עצם עיניים לרגע והניף אצבע מאשרת. אמר רק שיש לבחור לאן להשתפר, אבל הוא בהחלט בכיוון הנכון. "תוך שנה-שנתיים, אם ימשיך להתאמן, הוא יביא תוצאות". החלטנו ללכת על זה ולאשרר את החסות שהובטחה שבוע לפני כן.

כך גיל קינן נכנס לקבוצת KTM ישראל. הדר לא ידע שתחזיתו תתממש ותוך פחות משנתיים וחצי, גיל יעמוד מעליו על מדרגות הפודיום של קטגורית ה-E3 המקצועית.

בעונה הראשונה גיל דישדש עם ה-450EXC המיושן שלו, במרכז טבלת הקטגוריה הבינונית. הוא סיים במקום החמישי שיכול היה להיות מאכזב אלמלא היינו זוכרים כי זוהי עונת המרוצים המלאה הראשונה שלו. בעונה השנייה, הצליח לגרד גם מקום רביעי אחד באחד הסבבים, מיקום שנחשב למיקום מעולה עבורו, בייחוד לאור כמות הרוכבים התותחים שאיכלסו את הקטגוריה דאז. את העונה הזו, ביצע רק באופן חלקי מאחר שיצא במהלכה לטיול ארוך בן מס' חודשים באוסטרליה (רק לאחר שביקש וקיבל אישור לכך).

עוד לפני שיצא כבר סיכמנו: בעונה הבאה הוא עובר קטגוריה עם אופנוע אחר וחדיש, ויהי מה. "כל קטגוריה שתרצה, כל נפח שתבחר, 2 פעימות או 4, אתה תקבע!" הצהיר גיל טרום יציאתו לאוסטרליה – "לא תצטער – אני אוכיח שההשקעה בי תשתלם!".  היה ברור לכולם שזו העונה של "להיות או לחדול".

עשיתי לי נוהג להתייעץ בעניינים מהותיים של הקבוצה, עם נדב לוגסי והדר עציוני. שניהם וותיקים מזה עונות מרוצים רבות בקבוצה. הדר מלווה את הקבוצה (או שהקבוצה מלווה אותו?) מעונתה הראשונה ב-2007, ולמעשה היה הרוכב ה-1 שגויס אליה, ונדב לוגסי, וותיק הרוכבים בקבוצה, שגייס עצמו לקבוצה טרום קיומה, שמתחרה על KTM ועובד עם המותג עוד לפני הקמת מוטוספורט… נדב  קבע לגבי גיל במהלך הפגרה בין העונות באופן חד משמעי: "הוא יביא תוצאות ב-E1 או ב-E3, והוא יטיב לעשות זאת על 2 פעימות". אמר, וצדק.

בחרתי בגיל להיות אחד ממייצגי הוסאברג העונה. אישיותו, אופיו והמוטיבציה שלו התאימו למותג הזקוק ל"פלפל" בשלב זה של חייו בישראל, וצריך היה לעשות זאת במקסימום עבודה עם מינימום אנשים ומינימום הוצאות. גיל התאים לתפקיד בדיוק, במיוחד עם ה-TE300 החדש. גם 2 פעימות שמתאים מאוד לגיל בכל הקשור למיצוי יכולות הרכיבה שלו, גם נוח לאחזקה עצמית וגם זול יחסית לרכישה ביחד לדגמי ה-4 פעימות.

במרוץ ה-1 של העונה, התברר שזה בדיוק המהלך שחסר היה להתפתחותו במרוצים של גיל. למרוץ הוא עלה עם ה-KTM 300EXC שלי (ההוסאברג עדיין לא הגיע ארצה), ולמרות שהוביל את הקטגוריה בהקפות הראשונות, הוא נכנע לבסוף בכמה שניות להדר עציוני ול-300 שלו, מקדים את בן קבוצתו, נדב לוגסי וההוסאברג FE570. כל שלושת מדרגות הגבוהות בפודיום שלנו כבר במרוץ ה-1? זה חייב להמשך!

אל השבת האחרונה הגיע גיל כשהוא במקום השלישי בקטגוריה. אבל באותה השבת, בסבב החמישי של הליגה שנערך (שוב) בבקעה, פרע גיל את השיק עליו חתמו הוא ובוריס בנובמבר 2008, כשניצח את הקטגוריה בהפרש של 15 שניות. במקום השני, סיים הדר שזיהה שנתיים קודם לכן את הפוטנציאל של קינן הצעיר.

מה שגיל עכשיו צריך להבין הוא שהניצחון הזה יצר שיק חדש לגמרי מול הקבוצה ומול החברים שהאמינו בו ודחפו אותו לאורך כל השנים: עכשיו הוא צריך להוכיח שלא מדובר היה על מקרה חד פעמי, "פוקס של בוריס", "הימור של הדר" או "בחירה אקראית של נדב" או "סתם החלטה מקרית של כRובי". עוד יותר חשוב, הוא צריך להוכיח שהוא לא היה על פסגת הצלחתו ומכאן הדרך היא רק למטה. עכשיו הוא ימדד לגבי העקביות שלו, היכולת לשמר את הזמנים הללו ואת המיקומים הללו. עכשיו כך נראה, הלחץ עליו יהיה גדול עוד יותר.

שיהיה בהצלחה!