הסכנה ברכיבה על האופנוע מלווה אותנו תמיד. אבל לרוב היא בדיוק הסיבה שבגינה הרכיבות הופכות למתוקות ונעימות יותר. נוי אלניקוב על רכיבה עם הסוזוקי GS500 העונה לשם "לייסי". רכיבה שהתחילה טוב והסתיימה טוב.
כתב: נוי אליניקוב
שעת אחר הצהריים, יוצא לבדוק שמן, המדידה מראה שאנחנו בטווח התקין אך מתקרבים לסוף. אני ממלא מהבקבוקון כמו מתכון של סבתא, ככה, לפי העין.
יציאה לדרך, לשם שינוי ללא אוזניות. היום אני רוצה לשמוע את המחשבות שלי ולשקוע במדיטציה שהיא הרכיבה על דו גלגלי.
אני ולייסי מתגלגלים לנו בקצב שיוט רגוע, בין שיירת המשפחות בדרכן לאחד משבילי הדרום. פניה, רעידה קטנה מהפרונט. יש שלב אליו מגיעים אחרי שחיית מספר שנים עם אופנוע, מעין חיבור שיש דומה לו אצל זוגות זקנים, הבנה שכזו.
אני יודע איפה נוח ואיפה לא נוח לה, ואיך אנחנו צריכים להתקיים כדי לא לעלות אחד לשני על העצבים. היא כבר ביצעה את תפקידה במהירות שלא הייתה נוחה לה השבוע באיילון, לכן הפעם מאה ועשרה קילומטרים לשעה זו המהירות שנקבעה.
בכביש המפותל
בקצב השאנטי מגיעים לפיתולי בית גוברין, ובן רגע הדופק מתחיל לעלות. הסיבה לכך היא ככל הנראה בגלל שכאן מתרחשת הסטטיסטיקה. כאן בכביש המפותל אתה מקבל את ההבנה עד כמה מסוכן באמת הדבר שאתה עושה, בהיותך רכוב על אופנוע.
תחושה זו נשארת דקה או שתיים, ואנחנו מתגלגלים בין הפניות בריקוד תלת ספרתי רגוע. מי היה מאמין שפעם פחדתי מהפניה הזו במהירות נמוכה בהרבה? איפה הזמנים האלה? זה נראה כעידן אחר, עם אופנוע אחר.
ברכיבה על האופנוע אל החורבות
בתחנת הדלק שבדרך כלל הומה אופנועים מגלה אני שאף רוכב לא פקד את הכבישים האלו ביום הזה. הפסקה קצרה, שאיפה מכתביו של רוברט מ.פירסינג והתקלות אחת עם כלבי רועים לאחר מכן מביאים אותי למצפה ביער על כביש 38 שאת שמו אינני זוכר.
בעת שצפיתי בנוף, אוטובוס הגיע עם מדריך וילדי בית ספר דוברי ערבית, וזה העלה מחשבות על קווי דמיון בין אנשים באשר הם, והפשטות שבדבר.
שלט ממול היער הורה על הימצאותן של חורבות מעבר לכביש. הוביל אותי כעשרה קילומטרים בכביש המזכיר במצבו בן כלאים בין כביש עשר למעלה עקרבים המיתולוגי.
לאחר שדות רבים הסתיים בשער אחורי סגור לישוב מקומי ועשרה קילומטרים נוספים בדרך חזרה.
מזכירים עידן אחר
דווקא כאן, ברגעים האלה, אתה מרגיש תחושה שקשה לתאר. אתה וסוס (סוסת) הברזל שלך, דוהרים בכביש חדש. יצאת לדרך, דרך ללא מטרה או מוצא, לאן אתה נוסע? רק הדרך תדע להגיד.
משמאלך רוכבי סוסים דוהרים בשדות, כמזכירים עידן אחר, ואינך יכול שלא להרגיש חלק מהם, למרות הפער ההיסטורי בין הסוס שלך לשלהם.
119,200 ק"מ.
שנה רביעית באוכף.
ממשיכים לרכב.
טורים נוספים של נוי:
כששעון ה-GS500 הגיע ל-100,000 קילומטרים
ובאותו נושא:
חוגג עם האופנוע עשור שנים יחדיו
סרטון אופנוענות מעורר השראה: למה לא עכשיו?