כשכולם מסכמים את העשור הנוכחי, יושב ליאור בנאי לסכם את העשור הבא בכבישים. טור יומרני משהו, ספק דימיוני, אבל אם לא ייעשה מעשה עכשיו, כך הוא ייראה. בוודאות. טור שמופנה יותר לנהגי רכבים פרטיים מאשר לרוכבי דו גלגלי שכבר ראו את האור.
כתב: ליאור בנאי – יבואן דו גלגלי
הפקקים המפלצתיים סביב גוש דן כיום, כבר עתה מחסלים לרוב הנהגים יום עבודה בשבוע בפקק. שעתיים ביום, שהן 10 שעות בשבוע שהם חודשיים תמימים בשנה (!). ע"פ כל התחזיות, הזמנים הללו יתארכו בעשור הבא למימדים כפולים.
אז כבר לא נוכל לצאת בכל שעה מכל נקודה לכל נקודה. גם לעשירים שבינינו לא תהיה פריבילגיה תחבורתית כזו – לקנות בכסף חופש תנועתי. המערכות השילטוניות המסואבות, לא הצליחו בעשורים האחרונים, ולכן גם לא יצליחו בעשור הבא: לשפר את תשתיות הרכבות או התחבורה הציבורית הצולעת, לכיוון המודל האירופאי שפשוט עובד.
העומס בכבישים גם כשברקע תפעל הרכבת הקלה
גם הרכבת הקלה "שלנו" שכולם תולים בה תקוות, תקועה כבר 50 שנה. גם כשתפעל בעוד עשור, היא לא תושיע 99% מהקוראים כאן. המסקנה ברורה: הממשלה ושר התחבורה ימשיכו לחלוב מאיתנו מיליארדים ולתקוע אותנו בפקקי ענק, שמניבים עוד ועוד מיסים. לשם הדוגמה: רק מס הבלו על הדלק שווה למדינה 14 מיליארד ש"ח בשנה.
הפתרון היחיד למדינת ישראל המסואבת ממיסים הוא פתרון תחבורה אישי ולא ציבורי. זה אומר "שכל אחד ידאג לעצמו". כי מהממשלה לא ניוושע.
לתוך הערים כלים חשמליים קטנים, חולצי פקקים וחסרי הוצאה (כמו קורקינט ואופניים חשמליים), עם הסדרה תנועתית נכונה. לפרברים או לטווח הבינוני 30-50 ק'מ, הפתרון היחיד הוא דו גלגלי יעיל, בדגש על אופנועי ביניים.
פיתרון שמתקן את המדינה באחת
חברת מחקר הולנדית, שעשתה ניתוח תחבורתי למודל גוש דן, קבעה בפירוש שאם 10% מהנהגים יעברו לדו גלגלי, ואז כמות האופנועים הנמוכה כאן, תהיה כמו באירופה 12%-16% מסך כלי הרכב, אזי כמות הפקקים בישראל בשעת שיא תפחת ב 40%. והנה לכם פתרון שמתקן את המדינה באחת.
המדינה מצידה, כך נראה, עושה ככל יכולתה להצר את צעדיהם של חולצי הפקקים הקלאסיים: כמו תחבורה ציבורית יעילה או קידום דו גלגלי יעיל. היא תמשיך מצד אחד שלא לפתח תשתיות ציבוריות, ומצד שני להציב חסמים אדירים לפתרונות האישיים. זאת, בדמות ביטוחי חובה מהיקרים בעולם – 400% מעל הממוצע העולמי, תוך חקיקה שלא תאפשר התחמקות מתשלום מס זה. כן רבותיי, ביטוח חובה הוא מס: חובה לשלם אותו, ולפי תמחור שהמדינה קובעת. ובכך מסכלת המדינה למעשה פתרון שאמור להפחית כאן פקקים ב 40%.
אמצע העשור הבא הוא נקודת השבירה
עכשיו הכל שאלה של זמן. מתי יקום הציבור וידרוש את הפתרון המתבקש (חופש תנועה). האם זה יקרה כשנבזבז 3 חודשים בשנה על הכביש ? חצי שנה בשנה? או שנה בשנה, כשלא נצליח כבר לצאת מהבית לעבודה.
אמצע העשור הבא הוא נקודת השבירה. קומו ועשו מעשה!
ובאותו נושא:
וגישה קצת שונה לנושא הטור: לגבי פתרון פנים-עירוני ודו גלגלי אחר
רכיבה אל תוך תל אביב בשעות העומס – בין הרכבים (וידאו)
טיפ: ארבעה דברים שלא ידעת על רכיבת אופנוע
מר ישראל אוטוביץ' רוצה להעיף את האופנוען מהכביש
הנהגים במכוניות באיילון: אם לא היו מנותקים, היו הורגים אותנו קצת פחות
הנבואה לא מקדימה את זמנה.. היא כבר כאן ואנחנו, הציבור, כמו בכל מיני אירועים אחרים, מסתדרים עם כל דבר. מה כ'פת לי אני ממחירי הדלק.. אני ממלא ב 100 ש"ח ולא מעניין אותי כלום ..