טל קורן כשנשמה משתחלת בברזל

טל קורן: כשנשמה משתחלת בברזל

טל קורן במונולוג רומנטי-נוסטלגי: "השבוע נפרדתי מאופנוע שגר אצלי מעל עשור. החלפתי בחיי המוני אופנועים נפלאים אבל הפעם זה העציב אותי לרמה שהתחשק לי להתייפח לתוך שדיה החמים של אמא אדמה". טל נפרד מה-"קרפדה" – קאוואסקי KDX250 נאמן שליווה אותו שנים.

כתב: טל קורן

מה שונה בתשעים ומשהו הקילוגרמים רוויי הברזל ופלסטיק המדוברים? זאת שאלה שהצדיקה חפירה לעומק שהרי כל חובב מוטוריקה נקשר עמוקות בחייו לגושי ברזל מזדמנים.

מדובר בכלי שטח, ככזה סטוצים קצרצרים בגיחות שישי או שבת למספר שעות מועט מרחיב את הלב, מעיף את הראש בהיי של אדרנלין ונותן אוויר לנשימה לשבוע שלם קדימה.
הבעיה היא שאחרי חודשיים, מי זוכר את שמה? וברגע שתגיע יפה ממנה נשמח לטרייד משתלם מבלי להביט לאחור. אז מה היה שונה הפעם אתם שואלים?

לא מובן מאליו

עם זו היו גם מסעות ארוכים יותר. הקרפדה נשאה אותי לפחות 5 פעמים מהמרכז לגבול הצפון בשטח. מכיוון שאסור לה להתנייד בכביש מדובר על יום רכיבה של לפחות 10 שעות בשטח, פחות או יותר ברצף. יום יומיים אחר כך חוזרים את אותה הדרך.

בכל הפעמים הללו הגענו שנינו שלמים ובריאים ליעד, לעיתים מפורקים מעט מהמאמץ אבל עם יכולת להתקדם עוד הלאה במידה ויידרש. מעולם במסעות אלו לא מזעיקים חבר או גרר לחילוץ. וזה לא מובן מאילו.

מכאיבה לה כרגע

במסעות שכאלו יוצא לא מעט לשוחח עם המכונה, להבטיח לה הבטחות שאם רק תשרוד עוד מעט – תקבל היא שמן חדש ונעים בצינור הזה או באגן ההוא. ואיזה טבעת נוצצת חדשה מלאה כדורי מתכת סביב צווארה במקום הבלויה שמכאיבה לה כרגע.

והיא נענית. וממשיכה וממשיכה הרבה מעבר למצופה משתי פעימות בת כמעט 30 שכמותה.
אם שכחתי להשקות אותה אל תוך הרדיאטור, היא לא תצרח ותעורר מהומה כמו חברותיה הארופאיות, אלא תמשיך בכוחותיה האחרונים להביא אותי אל הבית ואז תבקש יפה שאטפל בבוכנתה שנסדקה קלות.

היה פה שיח, היתה ערבות הדדית. יותר מכך! היתה דחיפה הדדית של האחד את השני קדימה אל הבלתי אפשרי.

זוגיות מכבדת ומתגמלת שכזו – איך לא אזיל דמעה כשיגיע הזמן להפרד?

התנצלות

אז מתנצל אהובתי שלא היה לי פנאי וממון להפיך בך שוב את רוח נעורים.
מתנצל שכבר לא הכי בא לי לרכב עליך בשנים האחרונות.

בכדי לכפר מעט על ייסורי המצפון אני מוותר על חצי מערכך ולו רק שתשכני כעת אצל אדם ראוי באמת. אחד שאני יודע שיפיח בך חיים וצבע, ואפילו יראה לך חבל ארץ שלא הכרת ושדות מוריקים יותר.

כשאבוא לומר שלום ונצא יחד לטבע לסיבוב קצרצר – תזכרי אותי?

______________________________________________

אהבתם?  לטורים, טיולים ורכיבות נוספות של טל, הקליקו כאן

הכרובלוג בפייסבוק 

 

השאר תגובה