המסע המיסיונרי של הכרובלוג כנגד ארגזי האופנועים שמטרתו מיגור התופעה הבזויה, עולה שלב. חובבי הארגזים מאיימים במלחמה ויש צורך במתנדבים הנחושים להלחם במגיפה. זו שאחזה בזנבות אופנועים רבים ונראה שאין חיסון ראוי שיגן מפניה. טור (הומוריסטי, למי שלא הבין) שכתב הגוטמן כתשובה ל-"את וגם אני בתוך ארגז (לאופנוע)"
כתב וצילם: עומרי גוטמן
מכתב פתוח
לכבוד
מר ת. ברעם
מנכ״ל ובעלים של הבלוג ״הכרובלוג״
א.נ.,
הנדון: דרישה להפסקת השמצה כנגד ארגזי האופנועים
שלום רב,
מרשתי, הליגה למען הארגז (איחוד) ובעבור הליגה המאוחדת למען הארגז ואם תסכים האחרונה, גם עמותת ידידי הארגז, מילאה ידי לפנות לכב׳ בזה המכתב.
מזה זמן מה עדה מרשתי להשתלחות בלתי-פוסקת מצד בלוגך ומצדך, באחד ממרכיבי היסוד באופנוענות בכלל ובאופנוענות בפרט.
השתלחות המתעלמת מתרומתו של הגנרל ארגזיאן, הוגה תורת הרכיבה הארגזית, מתרומתה של הנשיאה איחסונסקיה מרוסיה הגדולה, שמכיבושי נהנית אירופה עד עצם היום הזה; מתרומתה שלישיית המאחסנים לזמר העברי בשעותיו הקשות, ועוד ועוד.
תקצר היריעה מלבאר ולספר ולהלל ולקלס ולברך ולהפריך את תרומתו הארז לחיוניותו של האופנוע, ליפי תארו ולרדיוס פניתו.
לא זו אף זו, הרי שקיומם של ארגזים בצידי האופנוע מחזקים את ליבו של הרוכב, כאומרים ״אנו כאן לצידי לבך, כמו צלעות המיגון שאנו״.
לצערי, לצער מרשתי ולצער קוראינו הרבים, לא די לאדוני בתרומתו המכרעת של הארגז לתרבות הרכיבה בפרט, ולאנושות בכלל.
ובכן, לא עוד.
אם לא יחדל אדוני לאלתר ובדיעבד מהשתלחויותיו המבישות בארגז, לא תיוותר ברירה בידי מרשתי, ובידי העמותות הנוספות הלוחמות את מלחמתו הצודקת של הארז, והן תמשכנה את מאבקן בכל מדיה אפשרית שתסכים לקבלן.
כמו מקומון פתח תקווה ו-״מהנעשה במשק״ של התנועה הקיבוצית