לא מרוץ נגד השעון, ולא בדיוק מרוץ נגד רוכב אחד. מה שקורה שם הוא עשרים דו-קרבים שמתנהלים בו זמנית, משתנים בכל פנייה, ומסתיימים בשורה אחת בטבלה שלא מספרת מהם כלום. השעון הוא העד, לא היריב.

בטקסט שלפניכם דור לוקח את הטענה הזו עד הסוף. למה מוטו GP לא שייך למשפחה של הביצוע היחידני מול השעון, מה מבדיל בינו לבין ריצת מאה מטר, למה הלחץ של עשרים יריבים מוציא מהרוכב חצי שנייה שהוא לא ידע שיש לו. ובסוף, למה בכל זאת אי אפשר לוותר על השעון אפילו לרגע.

כתב: דור אבן כץ

מרוץ נגד השעון, או נגד בן אדם?

המרוץ הראשון בין אופנוענים התקיים ביום בו יוצר האופנוע השני. זה כמובן לא מידע וודאי אבל זה ה-DNA הזורם בעורקיי האופנועים משחר ההיסטוריה שלהם. אופנוע מאז ומתמיד היה כלי תחבורה אבל לא רק. הוא תמיד היה גם המכונה אותה מתפעל ספורטאי שמושך את עצמו ואת המכונה לקצה גבול היכולת. היום, אני רוצה להתמקד בדיוק להיבט האופנוענות הזה.

כרובי טוען שמרוצי אופנועים הם בעצם מרוץ כנגד השעון. הוא מתכוון לכך שסדר ההזנקה נקבע לפני זמני הקפה והא מתכוון לכך שהאחד שמנצח עוצר את השעון הכללי על הזמן הנמוך ביותר.

מסתכלים על המרוץ מהסוף

אני טוען שזה נכון רק אם מסתכלים על המירוץ מהסוף. כלומר, אם ננתח את מקצוע הספורט שנקרא מירוצי אופנועים ברמה הפילוסופית, הרי שבבסיס מדובר במקצוע יחידני. אין כאן קבוצת מתחרים הפועלים יחדיו, יש כאן ספורטאי בודד שמייצג את תוצאתו שלו. בתוך עולם הספורט היחידני, ישנם מקצועות של ביצוע בודד (דוגמת עדיפת כדור ברזל, קפיצה למרחק או רכיבה על סוסים), יש מקצועות של ביצוע יחידני כנגד השעון אבל לצד מתחרים נוספים (ריצת 100 מטרים לדוגמה) וישנם מקצועות דו-קרב (כמו ג'ודו, אגרוף ואפילו טניס). מקצועות הדו-קרב היחידני הם אלו בהם מתחרה בודד מייצג את עצמו אבל מושפע ישירות מפעולות היריב. הוא צריך לתקוף ולהגן, "לשחק" אסטרטגית ולהגיב לפעולות הספורטאי האחר. מוט GP הוא מקצוע רב-קרב על סטרואידים. גם בגלל שמזנקים ל"זירה" כ-20 רוכבים יחדיו וכל אחד נלחם במרפקים מול 20 ספורטאי-על אחרים וגם בגלל שכל אחד מהם יושב על טיל קרקע-קרקע ומנהל ביצועי קצה תחת כוחות G מוטרפים כשמחיר הטעות הוא הגבוה ביותר שספורטאי יכול לשלם. ואני לא מדבר על כסף…

לענייננו

המטרה העיקרית במירוץ היא לנצח. המנצח הוא הרוכב המהיר ביותר. הרוכב המהיר ביותר הוא זה שחצה את קו הסיום ראשון. יש התאמה מלאה בין מי שחצה את קו הסיום ראשון לבין זה שעצר את השעון באותו מקצה ספציפי. זה תמיד יהיה אותו רוכב. אבל- אותו הרוכב לא התחרה מול השעון. הוא התחרה מול 20 רוכבי-על תחרותיים ברמה הגבוהה ביותר. תיאורטית ומעשית, יכול להיות שבמרוץ בו אלוף מסוים ניצח, דווקא רוכב ממקום 20 יעשה במהלך המירוץ זמן הקפה בודדת שתשבור את שיא המסלול.

המרוץ נמדד על שעון

ובטוח, אם ניתן לאותו אלוף לרכוב לבד על המסלול ללא מתחרים לצידו, נחזה בו מבצע קווי רכיבת מרוצים מושלמים שיאפשרו לו לפתוח את הרדיוסים, למקסם את האחיזה, לחבר את קווי הרכיבה ותיאורטית בלבד לעצור את השעון על הזמן הקצר ביותר. עם זאת, פעמים רבות מדווחים האלופים האמיתיים שדווקא בתנאי מרוץ לצד יריבים גדולים ומול קהל משולהב, רמת הביצוע שלהם עולה, הרכיבה על הקצה משתפרת ובעקבות כך, גם התוצאה הסופית.

וזו בעצם הנקודה שלי: המרוץ נמדד על השעון. המרוץ מנותח לפי השעון. ללא השעון, כמעט בלתי אפשרי להתפתח ברכיבה ספורטיבית אמיתית אבל המרוץ האמיתי קורה כשיריית הפתיחה מזניקה את ה"קרב" למגה-מפגש בין ענקים שנותנים הכל עד שהם חולפים אל מול דגל השחמט הנכסף.

וידאו השיחה של דור וכרובי, כאן

להאזנה לפרק זה (ולאחרים) באפליקציית הפודקאסטים המועדפת עליכם  הקליקו:

להאזנה ב-Spotify | Apple Music | ב-Youtube |  ב-Deezer | ב-Pocket Cast