מועדון האופנועים, שבשנה האחרונה הכריז לא פעם ולא פעמיים על כך שחייבת להיות לו נציגות בהתאחדות הספורט המוטורי, בחר היום לשלוח את חבריו לליווי צעדת ירושלים המסורתית. אין לי שום בעיה עם רכיבה שכזו, ואין ספק שהחשיפה לה זוכה הצעדה מעניקה לתחום האופנוענות כמה נקודות בונוס אצל דעת הקהל בדמות רוכבים סימפטיים, אחראיים ובוגרים.
אמנם לדעתי האישית היה המועדון צריך להשתמש בצעדה דווקא לצורכי קידום מטרות הלחימה בביטוח החובה המתייקר, אך לא אגע בכך כרגע.
ברצוני לחדד דווקא את הנקודה שפתחה טקסט זה: לא משנה כמה חודשים מראש נקבעה רכיבת ליווי הצעדה, הרי שאם היה נושא הספורט המוטורי העממי "בדם" המועדון כפי שפעיליו טרחו לציין בחודשים הקודמים, הרי שהיה מקום לוותר על ההשתתפות בצעדה. המועדון היה צריך לשלוח את הרוכבים בשיירה מאורגנת למנחת הישן בערד ששם, תיערך בשעה 10:00 הפגנה למען קידום חוק הספורט המוטורי התקוע במסדרונות משרד הספורט.
אך אי ההגעה לשם, תצביע רק על דבר אחד: שהמועדון "ירד" סופית מרעיון הייצוג בהתאחדות, תוך הבנה שהנושא לא קרוב לפעיליו כפי שחשבו אנשי ההנהגה. ייתכן שהמועדון בכלל גילה שהוא חסר את היכולת לקחת חלק גם בפעילות ספורטיבית, או שאין לו מנדט לכך מצד החברים בעמותה – לא משנה מה הסיבה, עצם ההשתתפות בצעדה היום, מנתקת באופן רשמי ופומבי את המועדון, מתחום הספורט המוטורי.
ושלא יהיה ספק: אין אני חושב שמדובר במהלך שגוי של המועדון. מדובר על קבוצת רוכבים מאורגנת ולא קטנה, ששמה לעצמה מטרות שונות משל הספורטאים הדו גלגליים, ודואגת לאינטרסים של רוב החברים בה. בדיוק כפי שצריך להיות בכל עמותה מסודרת.
השאר תגובה