שחר עמרמי, האיש והאגדה, שותפי לארגון ליגת המרוצים של הסופרמוטו בין השנים 2003 ל-2006, מנסה להסביר לצעירים המתקשים להרים את התחום לגבהים חדשים (או לפחות לשחזר גבהים ישנים), מהי השקעה במרוצים ומה זה "לרצות להתחרות במרוץ".
הדברים הבאים, שנכתבו בקומונה סגורה פורסים במנות קטנות החבויות בין השורות ועם בדיחות סודיות המובנות רק "למי שהיה שם", את ההיסטוריה של התחום לקוראי הטקסט.
הכיתוב בכתב מוטה, הוא תוספת קטנה שלי.
"…מה זה לרצות להתחרות? זה די פשוט..
- זה לקנות אופנוע בידיעה שאחרי עונת מירוצים הוא יראה כמו סמרטוט.
- זה לקנות אופנוע בידיעה שאתה הולך להשקיע עליו בין 20% עד לפי 10 מעלות האופנוע (ראו מקרה יניב "45 מעלות" ) בתיקונים ושיפורים.
- זה לבוא למירוץ בכל מקרה ובכל מצב גם כשלמתחרה שלידך קוראים ניר שפיצר, שלום אוחיון, אליקו אוחנה, וכו'
- זה לבוא להתחרות בכל מזג אויר.
- זה לקבל החלטה אמיצה בעמותה לשלב פעם ראשונה במירוץ קטע מוטוקרוס מפגר.
- זה שאחרי ההחלטה הזאת כל המתחרים עולים לרכב, למרות לרובם אין קשר קלוש לרכיבת שטח/מוטוקרוס.
- זה לטלפן על חשבונך יום שלם לאנשים בשביל לגייס מרשלים/עוזרים/שופט.
- זה לנהוג לצפון על חשבונך לנסות לארגן מירוץ במיקום אחר.
- זה לשים תתחת שלך על בניית מסלול סופרמוטו ולהפסיד את התחתונים.
- זה לטוס לרכוב במירוץ בחו"ל בשביל לקבל בראש רק בשביל החוויה.
- זה לפוצץ כסף על קורסי רכיבה בשביל להתשפר ועדיין לסיים חמישי.
- זה להיות הרבה זמן מחוץ לבית והמשפחה שלך.
- זה לעבוד על האופנוע עד 2 בלילה להכין אותו למירוץ ואז לקום ב-6 בבוקר בשביל להגיע למירוץ.
- זה לזיין לזנדברג, מפיץ צמיגי משלין, את השכל עד שהוא מביא צמיגים לסופרמוטו, ואז למצוץ לו את הדם שיעשה מחיר.
- זה להחליף שתי קסדות בעונה כי התפוצצת.
- זה להחליף/לתקן חליפת עור כי גרזנת אותה באספלט.
- זה לבלות במיון עם חבר שלך כי הוא נפצע במירוץ.
- זה להיות זה שבמיון.
- זה לעמוד מול אנשים שמשמיצים אותך שאתה מקמבן את הליגה.
- זה להקשיב לבכיינים/קוטרים/נודניקים על איך אפשר לעשות את הליגה טוב יותר.
- זה להגיע למירוץ ולא להתחרות או לפרוש בגלל בעייה טכנית, ואז להגיע למירוץ הבא.
- זה עד שסוף סוף התחלת לתת בראש, בא איזה כוכב חדש ופותח לך את התחת, ובכל זאת אתה ממשיך.
- זה להתחרות פצוע.
- זה לחסוך כסף מעצמך ולפעמים מהמשפחה בשביל האופנוע.
- זה להקים מסלול יום לפני מירוץ בחום של יולי, במשך יום שלם.
- זה להזיז את המסלול תוך שעה למיקום אחר כי מגרשים אותך.
- זה לריב עם בעל המסלול שיוריד במחיר בכדי לקצץ בעלויות.
- זה ללמוד לטפל באופנוע לבד בכדי שתוכל לחסוך כסף לעוד סט של צמיגים.
- זה לזיין את השכל ליבואנים ולנצל את כל הקשרים שלך להשיג חסויות.
- זה לתת את האופנוע שלך לחבר שרוצה להתחרות כי אתה לא יכול.
- זה לשכנע את החברה/אישה שלך שלבוא להיות איתך בפיטס מסריח ביום שבת בלי שתראה אותך אפילו דקה, זה כיף לא נורמלי.
- לרצות להתחרות זה עוד המון דברים,
אבל זה בעיקר לרצות לתת גאז כאילו אין מחר במסלול."
עוד באותו נושא: "אדרנלין ג'אנקי? אני?"
עמרמי אתה מלך 🙂