מודעות פרסומת
דלג לתוכן

ג’רמי קלרקסון כותב על ההתנסות ברכיבה על קטנוע

לאחר הפרסומים בדבר תיעוד רכיבתו של ג'רמי קלרקסון מ"טופ גיר" על קטנוע ברחובות לונדון (הבחור שונא דו-גלגליים מוצהר), פורסם הטור הבא באתר הטיימס און ליין (כאן), בו נכתב כי מדובר היה על משימה עיתונאית ולא שינוי גישה ודיעה. הגולש CityRider העלה תרגום של הטור לעברית ופרסם אותו. שווה קריאה:

"לאחרונה, עיתונים רבים פרסמו תמונה שלי על אופנוע. כולם ציינו את הנקודה שאני שונא אופנועים, וברוכבי על אחד חשפתי את עובדת היותי צבוע ועלי להתאבד באופן מיידי.

המממ. לו צולמתי רוכב על מנהלת סניף דואר, כן, הבושה היתה מכריחה אותי להתנצל פומבית. אבל זה היה אופנוע. ואני כלל לא חושב שזה מוזר שעיתונאי רכב ירכב על כלי שכזה. לא כשהכלכלה בבעיות ואנשים רבים שואלים את עצמם האם לעבור מארבעה גלגלים לשניים.

לרוע המזל, אינך יכול לבצע צעד כזה מתוך גחמה בלבד, מכיוון שזוהי בריטניה וישנם חוקים. מה שאומר שלפני שתצא לדרך עליך ללכת למגרש חניה, לעטות עליך ג'קט רב רושם ולבלות את הבוקר ברכיבה בין קונוסים בזמן שבחור בשם דייב – לכל מורי הנהיגה לאופנועים קוראים דייב – מסביר מה עושה כל דוושה וידית באופנוע.

לאחר מכן תילקח לכביש, שם תרכב במשך מספר שעות במצב של פחד משתק מהול במצוקה עזה, ולאחר מכן תיסע הביתה ותנדור נדר שלא לעלות שוב על אופנוע לעולם.

זה נקרא קורס חובה בסיסי ומאפשר לך לרכב על כל אופנוע עד 125 סמ"ק. אם תרצה לעלות על משהו גדול יותר, תהיה חייב להיבחן במבחן מתאים. אבל, כמובן, בהיותך בן אדם, אתה לעולם לא תרצה אופנוע גדול יותר, כי או אז אתה תיהרג מייד בהיותך לבוש בביגוד שנלקח היישר ממלתחת הסאדו-מזו של אן סאמרס.

בסדר, בואו נתחיל מההתחלה. האופנוע אינו מכונית. הוא לא ישאר עומד אם יושאר על גלגליו. לכן, כשאתה לא רוכב עליו אתה חייב להשעין אותו על קיר או גדר. נאמר לי כי חלק מהאופנועים מצויידים במין רגליות שניתן להוריד למטה כדי להשאירם עומדים. אבל אז עליך להרים את האופנוע על אותן רגליות, וזה כמו לנסות להרים אמריקאי.

כעת אנחנו מגיעים לבלמים. מכיוון שאופנועים מתוכננים על ידי אופנוענים – ואופנוענים, כפי שכולנו יודעים, הם עמומים במיוחד – הם לא הבינו שהבלם הקדמי והאחורי יכולים לעבוד ביחד. לכן, כדי לעצור את הגלגל הקדמי, עליך למשוך בידית בהגה, וכדי לעצור את האחורי אתה צריך ללחוץ על דוושה ברגל.

רק מילת אזהרה. אם תשתמש רק בבלם הקדמי תעוף מעל ההגה ותיהרג. אם תנסה להשתמש באחורי, תשתמש ברגל הלא נכונה ותעביר להילוך שלישי במקום לעצור. לכן תתנגש במכשול ממנו ניסית להתחמק, ותיהרג.

ואז ישנו ההיגוי. ההגה הוא בצורה שניתנת לתיאור רק ככידון של אופניים, אבל אם אתה מסובב אותו – אפילו טיפה – בשעת רכיבה, אתה תיפול ותיהרג. מה שעליך לעשות הוא להישען לכיוון הפנייה, לקבע את המבט שלך למסלול שברצונך לעבור, ואז תיפול ותיהרג.

בכל הנוגע לאביזרי השליטה הנוספים, אז…יש לך צופר ואורות ונורות איתות, כולם מופעלים על ידי מתגים וכפתורים על ההגה, אבל אם תוריד את מבטך לראות מי עושה מה, משאית תפגע בך ותיהרג. אה, ומסיבה מופלאה כלשהי, אורות האיתות אינם כבים מעצמם, מה שאומר שתרכב עם אחד מהם דולק באופן קבוע, מה שיגרום לתנועה מאחוריך לחשוב שאתה פונה ימינה. האיתות יפסק כשתפנה שמאלה, ואז תיהרג.

מה שאני מנסה לומר זה שכן, אופנועים ומכוניות הם שניהם אמצעי תחבורה, אך אין להם שום דבר במשותף. לדמיין שאתה יודע לרכב על אופנוע בגלל שאתה יודע לנהוג על מכונית זה כמו לדמיין שאתה יכול לקפוץ ראש מצוק בגובה 30 מטר בגלל שאתה יודע לשחק פינג פונג.

למרות זאת אנשים רבים עושים את המעבר כי הם מדמיינים שאופנוע קטן יהיה זול. הוא לא. בטח, הווספה 125 סמ"ק שאני בחנתי עולה 3,499 פאונד, אבל אז אתה צריך קסדה (300 פאונד), מעיל (500 פאונד), מכנסי פרדי מרקורי (100 פאונד), נעליים (130 פאונד), זוג כפפות קאוולר (90 פאונד), ארון קבורה (1000 פאונד), מצבה (750 פאונד), שריפת גופה (380 פאונד) ופרחים בכנסייה (200 פאונד).

במלים אחרות, ה-125 סמ"ק הקטן שלך, שאין בו תא מטען, לא חלונות חשמליים, לא מערכת סטריאו ואפילו לא חימום ארור, יעלה בסוף יותר מפולקסווגן גולף. למרות זאת אופנוע יהיה הרבה יותר זול לתחזוקה ממכונית. למעשה יהיה דרוש לך רק חצי ליטר של דלק כדי להגיע מביתך לזירת התאונה הקטלנית הראשונה שלך. מה שאומר שעלות תחזוקת האופנוע שלך לכל החיים תהיה רק 50 פני.

אז לאחר שהחלטת שאתה רוצה אופנוע, הבעיה הבאה היא לבחור מאיזה סוג. והתשובה הפשוטה היא שלא משנה מה תבחר, אתה תהיה מושא לבדיחות. רכיבה על אופנועים תמיד היתה יותר תחביב מאשר אלטרנטיבה אמיתית לתחבורה ראויה, וכמו כל התחביבים, האנשים הנוטלים בה חלק הם בעלי ידע נרחב במיוחד. זה מדהים אותי לפעמים איך בחייהם הקצרים אופנוענים מצליחים ללמוד כה הרבה על אופנועים כמו דייגים או אנשים שצופים על רכבות הנכנסות לתחנה.

שיהיה. בגלל שהם בעלי ידע כה רב, הם יידעו בדיוק מדוע האופנוע שבחרת הוא זבל ומדוע שלהם הוא מושלם. בדרך כלל זה יהיה משהו בנוגע ל"שיוף ברכיים", שזוהי מיומנות המיושמת על ידי אופנוענים רגעים ספורים לפני ההתרסקות שמסיימת את חייהם.

אתה, כמובן, בהיותך נורמלי, לא תהיה מעוניין בשיוף ברכיים; רק בדרך לעבודה וברוב הדרך חזרה הביתה לפני שתיהרג. זאת הסיבה שבחרתי לבחון את הווספה, שהינה כלי בזוי במיוחד בעיניהם של האופנוענים צופי הרכבות בגלל שהם אומרים שהיא קטנוע. זו גזענות. להיטפל למכונה רק כי אין לה קורת אמצע זה כמו להיטפל לאדם בגלל שיש לו עיניים מלוכסנות או עור כהה. בכנות, אהבתי את הרעיון של אופנוע שאין לו קורת אמצע, כי אתה יכול פשוט ללכת אל המושב ולהתיישב. שימושי אם אתה סקוטי ומסתובב ביום יום בחצאית.

הווספה גם מצאה חן בעיניי משום שרוב האופנועים הם יפניים.זה אומר שהם אמינים באופן יוצא דופן כך שלא תוכל לחמוק מהתנגשות קטלנית פשוט על ידי תקלה טכנית המונעת המשך רכיבה. זה אפשרי לחלוטין בווספה כי היא מיוצרת באיטליה.

שים לב, יש כמה חסרונות שעליך לקחת בחשבון. הווספה לא מונעת על ידי שרשרת. במקום זה המנוע מחובר לצד של הגלגל האחורי מסיבות שאבדו בנבכי הזמן ואינן חשובות ממילא. בכל אופן המשמעות של כל זה היא שהאופנוע רחב יותר ומוקף בפח כמו מכונית, כדי לעטוף את החלקים הנעים והלוהטים. זה גורם לו להיות כבד במיוחד. לנסות ולהרים אותו אחרי שנפלת זו משימה בלתי אפשרית.

זאת ועוד, בגלל שהמנוע הכבד נמצא בצד ימין, האופנוע אוהב לפנות ימינה הרבה יותר משהוא אוהב לפנות שמאלה. זאת אומרת שבכל העיקולים לכיוון שמאל אתה תיהרג.

אלא אם כן התייאשת בגלל המהירות של הדבר הזה. בשלב מסויים הגעתי ל-40 מייל לשעה וזה הרגיש כאילו שהחזה שלי מתנגש בהוריקן קפוא. זה היה כל מה שיכולתי לעשות כדי להמשיך ולאחוז בהגה באצבעותיי הקפואות כקרח.

על כן שנאתי את ההתנסות בתחום האופנועים ואיני ממליץ על כך לאף אחד."

מודעות פרסומת

השאר תגובה

%d בלוגרים אהבו את זה: