אבל זה בסדר. אמנם רק 500-800 רוכבים הגיעו בסופו של דבר לאירוע בירושלים, ובקושי הצלחנו לייצר עומס תנועה מורגש בדרכנו לשם, אבל נראה שהמהלכים מאחורי הקלעים מול חברי הכנסת, מתחילים לשאת פרי. "הורדת הכפפות" אולי נשמעת כמהלך אלים ואגריסיבי, אך בפועל זה התבטא בהתפרצות מתוכננת (בין הרוכבים, אך לא עם המשטרה) לתוך צומת מול שערי הכנסת למשך 2 דקות, וב"חיתוך" לא מתוכנן בכלל, של הרוכבים דרך חורשה סמוכה, כדי להמלט ממחסום שהוצב בכביש לצד הכנסת. עם זאת, ייתכן והאלימות או האגריסיביות בכלל לא נדרשת ורק יכולה להזיק. עובדה היא שתמיכה רבה מכל קצוות הקשת הפוליטית שיושבת באופוזיציה מתקבלת די בקלות. אך כמובן שהיא לא שווה הרבה אם לא נמנים על התומכים נציגים מהקואליציה עצמה. חברי כנסת זה טוב ויפה, אבל המושכים האמיתיים בחוטים, כדוגמת שר האוצר או ראש הממשלה, עדיין נמנעים מלהביע דעתם בעניין. אבל גם זה יגיע.
בכל אופן, אין כמו תחושת הגאווה העצומה שממלאת אופנוען מלראות את האיחוד, גם אם רגעי, של מאות אופנוענים אחרים למעו מטרה משותפת. ממליץ בחום לכל רוכב, עסוק ככל שיהיה, להגיע לפחות להפגנה אחת כדי להבין על מה אני מדבר. צילמתי תמונות רבות במהלך האירוע (את כולן ניתן לראות בקישור שכאן), אבל התמונה הבאה, בה רואים אופנועים ממלאים את הכביש עד קצהו, מייצגת מבחינתי הכל.
הקליקו להגדלה.
חברים בפייסבוק? אתם יכולים לתייג עצמכם בתמונות שהועלו לאלבום שבקישור
תומר.
שאפו גדול על המאמץ שאתה עושה להגיע לכל הפעילויות. הלוואי ויתר העוסקים בענף יקחו ממך דוגמא.
אהוד.