רדבול רומניאקס 2012 – טרור עלי אדמות בימי המרוץ 2+3

זוג ימי המרוץ שחלפו על רוכבי הרדבול רומניאקס, הזכירו לכולם את מהות האירוע כולו – הארד אנדורו ראלי – מהסוג הקיצוני ומהקשים ביותר שיש.

האווירה הטובה והחיוכים שליוו את הרוכבים לאחר יום המרוץ הראשון (שמלכתחילה הוגדר ע"י המארגנים כ"קל יחסית"), וההקלה שסיפק מזג האוויר בכך שהמתין בסבלנות עם המטרת הגשם, התחלפו בשרירים כואבים, מכות יבשות לרוב, ומעל 20% פרישה מקרב המשתתפים.

יום המרוצים השני (15.6), כלל כ-110 ק"מ של רכיבת שטח, כשהחלק הראשון היה בעיקר שבילים וסינגלים זורמים שאפשרו לרוכבים לפתוח גז. כל שלושת הישראלים הגיעו לנקודת השירות באמצע המסלול, כשהם מחויכי ומרוצים מהעקיפות שביצעו על רוכבים אחרים ומהקצב המהיר. אך מייד לאחר נקודת השירות, התחלפה תמונת המצב. 3 עליות קשות שחייבו, גם את הרוכבים בקטגורית ה-PRO  היוקרתית, להיעזר בשירותם האדיב של תושבי האזור. בלעדי משיכת האופנועים בחבלים ורצועות אל מעלה הגבעות, לא היו יכולים לסיים רוב הרוכבים את הטיפוסים המפרכים.

וכפי שכל רוכב יודע, בסוף כל עלייה, יש גם ירידה. בניגוד למוכר מהארץ, ברומניה יש ריבוי גבעות והרים שגובהם עולה על 800 מטרים, והירידות שנבחרו על ידי המארגנים, כולן היו תלולות וארוכות באופן משמעותי מהמוכר לרוכבים בארץ. בנוסף, שילוב הזויות התלולות עם בוץ, עלים יבשים ומחטי אורנים, יצר מצבים בעיתים מאוד של העדר אחיזה ורוכבים רבים התגלגלו לצידי האופנוע בדרכם מטה. בירידה האחרונה לפני תום יום המרוץ, גילה יורם לביא כי רגלית הבלם האחורי התעקמה והוא נותר ללא מחצית ממערכת הבלימה בדרכו מטה. ההתגלגלות לא איחרה לבוא אך הנזקים הסתיימו במעט שפשופים קלים ולא יותר.

בתום היום המפרך, הגיעו הרוכבים לכפר ויונסה (Vioneasa), המרוחק כ-105 ק"מ מסיביו, עיר המוצא של הרומנייאקס. באופן מחויך וכמעט מוצהר הודו המארגנים כי הבחירה במלונות שנבנו בשנות ה-60 ע"י הקומוניסטים ונמצאים כיום בבעלות הממשלה הרומנית (משמשים כבית הבראה לפנסיונרים), הינה חלק מהקושי שהוטל בפני המתחרים: אוכל דל, מיטות מטות ליפול וללא מים חמים. כל זאת, כך נראה לפחות, כדי להקשות על המתחרים העייפים את ההתאוששות לקראת יום המחר.

יורם לביא סיים את היום במקום ה-19 בקטגוריה דבר שהעמיד אותו בדירוג הכללי במקום ה-26 עם זמן כולל של 9 שעות ו-39 דקות. אודי לפיד סיים במקום ה-37 ובדירוג הכללי במקום ה-36 עם זמן כולל של 10 שעות ו-25 דקות. איציק קלנר, שסיים את היום במקום ה-35, התקדם באופן משמעותי בטבלת הדירוג הכללי, ומוקם בסוף יום המרוץ השני במקום ה-39 עם זמן כולל של 10 שעות ו-33 דקות.

בערב היום השני למרוץ, נערך כבכל ערב, תדרוך רוכבים לקראת יום המחר. קלאוס, מתכנן המסלולים אמר לרוכבים שרוחם הייתה מעט נפולה בשל תלאות היום והאווירה הדכאונית שהשרה המלון הרעוע: "אם חשבתם שהירידות היום היו ארוכות ומפחידות, אז למחר תביאו אתכם נייר טואלט…"

ואכן, כמובטח, יום המרוץ השלישי התגלה כקשה במיוחד בעבור כל הקטגוריות, עוד יותר מיום האתמול. רצף ירידות אכזריות, תלולות, ומשבצות בסלעים, עצים וגדמי עצים המסתתרים בצמחייה עבותה, גבו קורבנות רבים. שלושת הרוכבים הישראלים "הצליחו" אף לטעות בניווט ולבזבז זמן יקר ומשאבי כוח רבים, בטיפוס עלייה שנועד לרוכבי קטגורית ה-PRO בלבד. גם הירידות עצמן במסלול קטגורית ה-Hobby Single, הצריכו מאמצים רבים, ואת חלקן לא היה ניתן לרדת ברכיבה, אלא רק בגלישה איטית לצד האופנוע או בלעדיו.

שלושת הרוכבים הישראלים סיימו את המרוץ בעייפות רבה אך הם מבחינה מנטלית מצב רוחם מרומם. מחר הוא יום המרוץ האחרון, ולמרות שהוא כולל מס' אלמנטים קשים במיוחד, כולם סימנו לעצמם מטרה לסיים את התחרות באופן ראוי, תחרותי ועל הגלגלים – קרי: ללא פציעות או נזקים.

נכון לשלב זה עדיין לא פורסמו התוצאות הרשמיות ומצב הדירוג הכללי. אלו יפורסמו בדיווח הבא.

כמה קשה, ככה נהנים…

מודעות פרסומת

השאר תגובה