דלג לתוכן
מודעות פרסומת

הם לא משלמים לי מספיק

הצגתו של הימאהה MT-09 / FZ-09  (תלוי באיזו יבשת אתם) בלבוש ה"פלאט טראק" שבחר לו רולנד סאנדס הבלתי נלאה, לחצה על כמה כפתורים נוסטלגיים כנדרש. סדנת העיצוב המפורסמת בחרה להוסיף את הפרשנות שלה למשפחת ה-Faster Sons של ימאהה, במעטפת רטרו פלאט טראק ייחודית. למרות המראה המיושן משהו, הרי שמתחת לקומבינציית המושב-מיכל-מסיכת חזית החדשה, מסתתר אופנוע סטנדרטי כמעט לחלוטין, עם ABS, מנוע ארבע פעימות, 3 צילינדרים ו-115 כ"ס. הפלטפורמה עליה מתבסס העיצוב היא של אופנוע מעולה, אבל ביחס למקור אותו הוא מחקה, הוא נראה פתאום רכרוכי שכזה.

עיצובו של האופנוע החדש יחד עם הצביעה הכה מוכרת, זרק אותנו אחורה לאופנוע היחידי במינו שפרסם את 'צביעת הדבורה' הזו של ימאהה, בשנת 1975. הכוונה היא ל-TZ750 'פלאט טראק' עליו התחרה קני רוברטס האגדי.

אז הנה. לנו יש תרוץ לכתוב (שוב) על אופנוע שהשאיר חותם על עולם המרוצים הבינלאומי ולכם יש תרוץ לקרוא פרק קטן על תכנון הנדסי של אופנועים, אבל מהסוג שכולל התעלמות כמעט מוחלטת מהיכולת הנדרשת כדי להזיז אותם.

מימין – המקור: הימאהה של רוברטס; משמאל – החיקוי: הרולנד סנדס העכשווי

מעשה שהיה כך היה:

בשנים 1973 ו-1974, זכה קני רוברטס האמריקאי באליפות ה'פלאט טראק' הלאומית של ה-AMA, כשהוא רוכב על אופנוע ימאהה בעל מנוע טווין רוחבי ארבע פעימות. למרות הצלחתו של קני, יכולות ה-XR750 של הארלי דוידסון, השאירו את הימאהה הצנוע שלו מאחור בכל הקשור להספק ומהירות סופית. לא תמיד יוכל הכשרון לפצות על העדר הכח. המסקנה הייתה ברורה – רוברטס צריך מנוע חזק יותר.

רוברטס 1
"אסור שמופרעים כאלה יעלו על מסלול" (AMA)

הפתרון היה 'פשוט'. הטיונרים של ימאהה לקחו את המנוע של אופנוע הספורט TZ750 – גרסה שנוצרה במיוחד לסדרת הפורמולה שהייתה נפוצה בשנות ה-70 וה-80 של המאה הקודמת (ולא שימשה אופנועים סדרתיים). ואת המנוע הזה, הם דחפו לתוך שלדת צינורות דקיקה של אופנוע 'פלאט טראק'. העניין הוא, שמדובר על מנוע 2 פעימות, בעל ארבעה צילינדרים, שהפיק לא פחות מ-125 כ"ס. אלו היו 50 כוחות סוס יותר ממנוע הטווין הרוחבי בו השתמש רוברטס עד כה. מהירות סופית פוטנציאלית בהתבסס על מדידות לאופנוע הכביש ממנו פורק המנוע: 240 קמ"ש.

על אופנוע מסלול המיועד לאספלט, הספק זה הוא כמובן מקובל והגיוני. על אופנוע שמיועד למסלולי עפר, חסרי אחיזה, שבהם הפניות ארוכות ונעשות תוך החלקה של הגלגל האחורי תחת כוח המנוע, זה כבר מהלך פסיכי לחלוטין.

רוברטס ניסה את האופנוע לראשונה במסלול Indianapolis Mile. מהר מאוד הוא גילה שהכח הברוטאלי הוביל ל'קצת' פרפורי גלגל אחורי. "מציאת אחיזה הייתה בעייתית" – אמר רוברטס אחר כך באנדרסטייטמנט מודגש. מילא הכוח הרב בישורות, אבל החלק הקשה באמת היה תפעול המצערת וניהול האחיזה עם המנוע המטורף ששוכן מתחת למיכל הפצפון. רוברטס הצליח להשתחל, למרות מקצי דירוג בינוניים, אל מקצה הגמר בן 25 ההקפות. הוא זינק למרוץ מהמקום השישי כשהדבר דורש לדבריו " כל טיפה של יכולת וכשרון שהיו ברשותי".

והוא ממשיך ומספר: "מייד עם הזינוק בפנייה הראשונה, יצאתי רחב ופגעתי עם צידי האופנוע בחבילות החציר שלצד המסלול. אחרי המרוץ, מצאתי את החבלים שקושרים את החציר, מסובכים סביב חלקי האופנוע". למרות כל זאת, הצליח רוברטס, אט אט וכל שהמרוץ התקדם, לצמצם את הדבוקה המובילה, שכללה את שלושת הרוכבים הרשמיים של הארלי דוידסון, שלושתם על ה-XR750.

ואז, בהקפה האחרונה: "הצלחתי לצאת בצורה מעולה מפנייה מספר שלוש. אין לי מושג למה זה קרה. הצמיג היה כמעט גמור לחלוטין – שני שליש ממנו כבר היה מפורק".

"כשהתקרבנו לפניה האחרונה, הערכתי שהמקום השלישי כנראה יושג, וחשבתי שאולי אפילו אוכל לסיים שני. שילבתי להילוך חמישי לקראת הישורת בת ה-400 מטרים והאופנוע טס למעל 200 קמ"ש. ואז הכל קרה פתאום נורא מהר".

איכשהו, במטרים הבודדים שנותרו לפני קו הסיום, עבר רוברטס את השלישייה המובילה וחצה ראשון על פני דגל השחמט המתנפנף. הצופים היו בהלם.

כשירד רוברטס מהאופנוע ונשאל על החוויה, ענה את המשפט המזוהה ביותר עימו מאז: "הם לא משלמים לי מספיק כדי לרכוב על הדבר הזה".

למרות הניצחון המרהיב, היה זה רגע התהילה האחרון לו זכה האופנוע. רוברטס ניסה לרכוב עליו ב-2 מרוצים נוספים בהמשך, אבל בחר בשני המקרים לעלות לגמר על גבי אופנוע המרוצים הרגיל שלו, בעל מנוע הטווין 4 פעימות. בסוף אותה עונה, שינתה ה-AMA את החוקים כדי למנוע מאופנוע מופרעים שכאלו, לעלות שוב על המסלול במסגרת האליפות.

כיום, ה-TZ750 פלאט טראק עליו התחרה רוברטס, היחידי בעצם מסוגו, מוצג במוזיאון התהילה של ה-AMA לאופנועים באוהיו.

סיכום קצר של המרוץ עם צילום מקורי מהמרוץ. שימו לב להפרש שרוברטס, בעל לוחית מס' 1, סוגר על השלישייה המובילה והקשיבו לסאונד המנוע בווילי הניצחון לאורך הישורת, יד אחת על הגז, השנייה מחזיקה את דגל השחמט.

34 שנים אחרי המרוץ, ב-2009, חזר רוברטס לאותו המסלול למספר הקפות ראווה על האופנוע המקורי. ושוב – פתחו רמקולים מ-03:30

פורסם במקור בדו"גיגים

מודעות פרסומת

כRובי הצג הכל

https://kruvi.net/about-2/

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: