סוג של תמימות שכבר לא ניתן לראות בסדרות מרוצים חובקות עולם. סדרת מרוצי ה-Bears ליוותה באמצע שנות ה-90 של המאה שעברה את סדרת מרוצי הסופרבייק העולמית באירופה וארה"ב (בלבד), ונועדה להיות ל"הופעת חימום" ועניין לצופים. ראשי התיבות של שם ליגת המרוצים המיוחדת הזו, אינו באמת קשור לדובים. מדובר על British European and American Race Series והיא נועדה לאופנוע טווין ליטר פלוס.
מה שמעניין לראות הוא שחלק גדול מהמתחרים, כולל המזנקים מהשרה הראשונה בגריד, לא נתמכים כלל (או נתמכים רק באופן חלקי) על ידי יצרנים\מפעלים, ובעצם רצים על מימון פרטי של נותני חסות שונים בלבד. תמימות של השנים דאז מהימים שזה עוד היה אפשרי לפני שהתחרות הגוברת הכריעה את הקבוצות הפרטיות.
על קו הזינוק, עומדים זה לצד זה, זוג אופנועי Britten V1000 (ייצור ידני של ג'ון בריטן, בסדנת ביתו שבניו זילנד), מוטו גוצי שהעמידה חברת Raceco הבריטית (מבוסס על דגם הדייטונה עם מנוע 1225 סמ"ק) ודוקאטי. ה"פייט" לאורך הסרטון, בין הבריטן למוטו גוצי, שווה צפייה לדעתי. חובבי מרוצים אמיתיים ייהנו גם ייהנו ממנו, ורק סאונד המנועים יחסר להם.
הסרטון הלא קצר (מעל 14 דקות), הועלה לרשת מתוך קלטת וידאו, דבר המסביר את איכות הצילום, שזו עצמה הוקלטה מתוך שידור טלוויזיה של היורוספורט. שיר הרקע? מעלה הסרטון לרשת מתנצל ואומר שאין לו דרך לשנותו ולמלכתחילה, לא היה בידו את הפס קול המקורי כדי להנות מסאונד מנועי הטווין. אני דווקא חושב שהוא מתאים ונחמד…