מודעות פרסומת
דלג לתוכן

סגירת מעגלים

kadshay1

יש רגעים בחיים שסוגרים מעגלים, שמסכמים תקופה שהחלה אי שם מזמן, והבשילה לרגע אחד, קסום, או חשוב, או סתם כייפי. לא תמיד אני ערני לרגעים האלה. זאת משום שלא תמיד יש לי את הזמן, או את הפנאי הנפשי להתכונן אליהם.

כתב: גידי פרדר

פורסם כפוסט בפייסבוק

בסוף השבוע האחרון הוזמנתי לשפוט במירוץ הסופרמוטו שהתקיים על מסלול הקרטינג בבית שאן. בסיום הארוע הוזמנתי לבמת המנצחים כדי להעניק את הגביעים.

אחד המתחרים, בקטגוריית S2, היה יניב קדשאי (Yaniv Kadshai), חייל ממושב מרחביה.
לפני 10 שנים (בערך) התחלתי לאמן אותו ברכיבת שטח. הוא היה בן 8 (בערך) ואחותו הייתה בת 10 (בערך). האבא, אביב קדשאי, היה מיואש מהילדים שגדלו בצלמו ובדמותו, וכצפוי, לא הקשיבו לו. זה התחיל משיעור רכיבה אחה״צ והתפתח לקייטנת הקיץ קבועה במושב מרחביה בהשתתפות ילדי משפחת קדשאי (גם של גלעד, האח של אביב) ופרדר.


הילד צמח לרוכב שטח מעולה, עד שהגיוס טרף את הקלפים וניתק אותו מעולם הרכיבה לטובת שירות המולדת. רגע לפני הגיוס הוא הספיק לטעום רכיבת סופרמוטו על קצה המזלג. הוא עשה את זה על הוסברג 450 מפלצתי, עם חישוקי שטח וצמיגים דו-שימושיים!
כל הנסיון של הילד הזה ברכיבת סופרמוטו מסתכם בפחות מ-10 פעמים (!). הוא לא זכה מעולם לרכב על חישוקי 17 אינצ'ים ולא חווה את טעמם של צמיגי כביש דביקים אף פעם! מי שיודע סופרמוטו, יודע איזה יתרון יש לרוכב שניצב מולך עם הגומי הנכון.

ביום חמישי הוא יצא מהבסיס ב-21:00 והגיע לעפולה אחרי חצות. למחרת הגיע להקפות הדירוג והתמקם בצמרת זמני ההקפה של קטגוריית S2. בשבת הוא התייצב למירוץ על אופנוע עתיק (יחסית), עם חישוק 21 קדמי ו-18 אחורי, נעולים בצמיגים דו-שימושיים בינוניים.
יניב קדשאי סיים את המקצה הראשון במקום השני, ואת המקצה השני במקום השלישי.


וכך, מול במת המנצחים, כשמסרתי לגיבור שלי את הגביע, זכיתי לרגע שלי.

מודעות פרסומת

השאר תגובה

%d בלוגרים אהבו את זה: