הגשר שגבה ויגבה חיי אופנוענים

משרד התחבורה אוהב לטעון שה"גורם האנושי" הוא הסיבה המשמעותית ביותר לתאונות דרכים. השאלה היא, מה הם עושים כשמתברר שדווקא התשתיות הן אלו שמובילות למוות

תומר הדר, כתב הרכב של "כלכליסט", כותב על התאונה שהתרחשה אתמול מעל גבי גשר בר אילן (כביש 471, מעל כביש 4), וגבתה את חיים של הרוכב והנוסע שישב מאחוריו. פורסם כסטטוס בפייסבוק:

פעם, כשהינו צעירים עם ביצים גדולות ומכוניות מאוד מהירות, קראנו לגשר בר אילן "גשר דריפט", אהבנו להיכנס במהירות לא סבירה ולזרום עם השיפוע של הגשר ולאבד אחיזה ולתפוס את האוטו (לרוב) כי הגשר בנוי בניגוד לכל חוקי הפיזיקה וגם ההיגיון: הסיבוב עולה מכביש גהה ימינה אל הגשר, ונכנס לתוך הגשר באופן שמאפשר לנהג או לאופנוען לנסוע כמו שצריך-השיפוע של הגשר פועל לטובת הנהג/רוכב. ויש שדה ראיה מצוין לתוך הסיבוב. אלא שאז בנקודה שבה שדה הראיה נגמר (וזה הדבר הכי קריטי. נהיגה מתקדמת, שיעור ראשון בכיתה מלמדים להסתכל רחוק קדימה) הסיבוב עושה לנהג/רוכב בית ספר של החיים: בבת אחת לא רק שאין שדה ראיה, אלא שהסיבוב גם מתהדק. ולא רק שהסיבוב מתהדק- השיפוע-זה שפועל לטובת הנהג לפתע הופך לשיפוע הפוך! כלומר כוחות הג'י משתנים, הראות הופכת לאפס, הסיבוב מתהדק- וכל אלה מתרחשים תוך פחות מחצי שניה. אופנוען או נהג רב צריך לקחת בחשבון שיש כאן העברת משקל- אבל לא רק- ראות אפס- ולא רק- גם אחיזה אפס, לא בגלל האספלט אלא בגלל השיפוע שלרגע מתהפך ומנטרל את אפקט הG המבורך- שכל כך נעים להסתמך עליו בסיבוב ולדעת שיהיה בסדר. אה, עוד נקודה חשובה: אין שוליים לעוף אליהם וללקק פצעים. יש נפילה של 7 מטרים לכביש גהה. כמו בסרטים. תכלס, לאופנוען בגשם אין שם סיכוי. הגשר הזה גבה חיי אופנוענים בעבר ויגבה חיי אופנוענים ונהגים בעתיד. יום טוב.

YNET: אסון בכביש 4 – שני רוכבי אופנוע נהרגו

מודעות פרסומת