רוכב אופנוע נהרג שוב בתאונה והדבר הפיק אצל ניר טור כועס ועצוב. טור שנכתב על ידי אחד מאיתנו מתוך כאב. צריכים להיות מודעים וצריכים לזכור: אפשר לצמצם את אחוזי הסכנה. טור שאינו תלוי בזמן ואינו מתייחס למקרה ספציפי.
כתב: ניר סעדו
ביום שני, תום רכב על הסוזוקי ג'יקסר 600 הלבן שלו בחדרה ומת. ביום חמישי, דוד רכב על הסוזוקי ג'יקסר 600 הכחול-לבן שלו במחלף התקווה ומת. אם תום היה שורד, בכל פעם שהיה מזהה ג'יפ שחור מסוג פורד – גופו היה נדרך באבחה. אם דוד היה שורד, בכל פעם שהיה מזהה BMW שחורה, אגם סמיך של פחדים היה עולה על גדותיו וצף במחשבתו. גם עכשיו, ששניהם בתוך ארון המכוסה בתלולית עפר, ציפורניהם ממשיכות לצמוח. לא הרבה יודעים את זה, אבל אחרי תאונת האופנוע שלי, בעקבות הפגיעה בעמוד השדרה הצווארי בגובה C-5 ל C-7 – הציפורניים ביד שמאל הפסיקו לצמוח למשך כמה שבועות.
רוכב אופנוע נהרג והמדינה רוצה לכסח אופנועים כבדים
זה לא יעזור אם המדינה תחוקק חוק האוסר על יבוא אופנועים "כבדים". אגב, המונח אופנועים כבדים כבר לא רלוונטי. הקדמה הטכנולוגית בשני העשורים האחרונים השילה ממשקלם של הכלים הללו, מספר לא מבוטל של קילוגרמים. כעת, אחרי דיאטה קיצונית אופנועי הסופר ספורט נשארו חזקים אבל קלים – מה שהופך אותם להרבה יותר קטלניים. זה גם לא יעזור אם המדינה תעלה את הגיל לרישיון הבלתי מוגבל ל 24. כל בר דעת יודע שבגרות וניסיון זה לא פונקציה של גיל. בנוסף, זה יהיה הזוי שילדים בצבא הנושאים נשק, נוהגים בטנק ומפוצצים בניינים לא יוכלו לרכוב על אופנוע. האמת, כלום לא יעזור, אבל יש מספר דברים שיכולים להנחית בצורה דרמטית את אחוזי הסכנה.
בית זונות
דבר ראשון, חלאס עם הבית זונות הזה, בכל הקשור לקבלת רישיון. היום, אחרי 15 שיעורים, תאוריה וטסט – הרישיון הנכסף ביד. כשכותב שיעור, הכוונה היא שהתלמיד מבצע שמיניות במגרש, רכיבה בקו ישר ופחות משעתיים של רכיבה בכביש עם מורה אחד ועוד ארבעה תלמידים. כמה יחס אישי התלמיד מקבל? כמה מאבני היסוד הבסיסיים לרכיבה מוטמעים בתלמיד?
הדבר שהכי זכור לי מתקופת השמיניות במגרש המשופע בתלפיות, היה נאומו הקצר של הטסטר לפני תחילת הטסט. הוא העמיד אותנו בשורה ואמר לנו שכעת תתחיל הצגה. אתם תשחקו את תפקיד התלמיד המוכן לקבלת הרישיון ואני אשחק את התפקיד המאשר שאתם מוכנים לרכוב על אופנוע בכביש ציבורי. גם אחרי שתעברו, זה לא אומר שאתם יודעים לרכוב. נאומו של הטסטר, מתכתב עם אחד הסלוגנים של אופנוען מאומן "זה שיש לך כלי-כלי, לא אומר שאתה יודע איך להשתמש בו". מכה לאגו, בכדי לעורר סקרנות. מה שמוביל אותי לדבר השני.
תנאי חדש לקבלת רישיון
לימוד שני הקורסים הבסיסיים של אופנוען מאומן, חייבים להוות תנאי לקבלת הרישיון. לא אלאה אתכם בפרטים אודות צוות המדריכים, הכלים וההבנה הניתנים בקורסים הללו, אבל אומר דבר אחד שכתבתי בעבר. רק אחרי שחוויתי אותם, הבנתי כמה עוד ים של ידע יש לי לצבור, עד שאוכל להגדיר עצמי כבעל ניסיון. לרכוב על אופנוע מבלי שעברתי את הקורסים הללו, היווה זלזול בחיים שלי והאמת, גם סוג של חוצפה.
מבלי להיכנס לענייני אשמה, תום ודוד זיכרונם לברכה נהרגו מאחד הדברים שעשה להם טוב: סוזוקי ג'יקסר 600 סמ"ק המעוצב כמו חלום, עם סאונד שמטריף את הנשמה. מי שלא חווה את הכוח המתפרץ הזה, לעולם לא יוכל להבין את הריגוש. הם ידעו שקיים סיכוי גבוה שיהפכו לסטטיסטיקה. ידעו שישנו טיימר דמיוני המרחף מעל הקסדה, המודד את הזמן לאחור עד התאונה הראשונה. אחריה, הטיימר מבצע אתחול ומודד את הזמן לתאונה הבאה. גם חן אגוז ז"ל, עם לא מעט ניסיון על הג'יקסר ידע את הדברים הללו. הציפורניים ממשיכות לצמוח אחרי שמתים, תחשבו על זה בכל פעם שתגיעו לקצה שלכם, של האופנוע ושל משתמשי הדרך.
טורים נוספים של ניר סעדו
וגם
הרשמה לדף הפייסבוק של הכRובלוג
עקבו אחר האינסטגרם של הכRובלוג
הרשמה לערוץ היו טיוב של הכRובלוג