מודעות פרסומת
דלג לתוכן

יעשה שימי תבורי: הוסקוורנה 701 סופרמוטו



2016-Husqvarna-701-supermoto

אתם נתקלים באנשים האלו בתדירות גבוהה: "אני לא רוכב על אופנועים כי אני משוגע. תן לי אופנוע עם מנוע חזק ואני ישר יבדוק כמה הוא סוגר. אני לא יכול לרכב לאט".

זה נחמד. באמת שזה נחמד. לא מצאת תירוץ טוב יותר ללמה אשתך לא מרשה לך לקנות אופנוע? אבל באמת שהניסיון לשכנע אותנו ולהציל את הכבוד הפרטי שלך, הוא נחמד.

אותי באופן אישי, אופנועים עם מנועים גדולים שנועדו לייצר רק כוח ומהירות סופית, פחות מעניינים. אופנוע שמרגש אותי באמת ואפילו קצת מפחיד, הוא כזה שתומך ברכיבה מהירה וגז חזק, והופך את כל התנועה המהירה, לקלה וחסרת מאמץ. כמעט קלה מדי.

טכנאי גז

ההוסקוורנה 701 סופרמוטו הוא בדיוק כזה. תנו לו מנה הגונה של גז, והוא כבר ידע לטפל בה. זה סופרמוטו, הוסקוורנה, אקשן, כביש, מרוציםלא שהוא חלש חלילה בשביל אנשי התירוצים מהפסקה הראשונה – כמעט 70 כוחות סוס מאופנוע ששוקל 145 ק"ג בלבד, זה לא צחוק ומרגיש יותר ממה שזה באמת. אבל העניינים מתחילים להיות מפחידים ומרגשים, כשמבינים איך  הקומבינציה הזו עובדת וכמה מהר אפשר לרכוב בזכותה. כן, ההוסקוורנה הזה נמדד גם הוא כשלם המורכב מסך חלקיו.

האופנוע הזה עבר הסמכה בבית ספר למקצוענים וזכה לדיפלומה עם התואר "טכנאי גז". המתלים בנויים כדי לתמוך בקצב מהיר, תנוחת הרכיבה והארגונומיה הכללית מפרגנים למרפקים שלופים מעלה והעברות משקל חריפות בתלת ממד – קדימה ואחורה, לצדדים ואפילו למצבי עמידה. המושב קשיח, הפלסטיקה מינימליסטית, ואם הדברים מסתבכים והפנייה הבאה מגיעה אלייך מהר ממה שציפית, הרי שמערכת הבלימה יכולה לייצר עצירה מלאה תוך שניות בודדות. אם תתפעל אותה נכון, המוח שלך יוטח בקדמת המצח והעיניים שלך ייצאו מחוריהן. למעשה, לרגע תיראה כמו שימי תבורי…

סגירת מעגל

לא רכבתי על אופנוע סופרמוטו עם מנוע סינגל בכביש הציבורי, כבר יותר מעשור. כשכן עשיתי זאת, זה היה ב-2003 כשקיבלתי את ה-640SM של KTM מדגם 2002 (סבו של ההאסקי 701 סופרמוטו), אותו קניתי חדש מהסוכנות. רכבתי איתו בכביש נס הרים במשך יומיים ברציפות כדי לגמור את ההרצה, ועוד כמה פעמים לעבודה וחזרה. אחר כך הוא איבד את אביזרי הרישוי והפך לאופנוע למסלול בלבד למשך עונת מרוצים שלמה. רק טבעי היה, שאקח את האסקי האימתני הזה, לאותו הכביש בדיוק. סוג של סגירת מעגל. אני בן אדם רומנטי ונוסטלגי לפעמים.

זו לא הייתה "רכיבת מבחן" ואתם בטח לא קוראים עכשיו "כתבת מבחן". זו הייתה חוויה מפוצצת חושים. זה הכול. לקחתי את האופנוע לרכיבת סופ"ש וארוחת בוקר בעין כרם עם חבר (שי לוי, חבר וותיק עוד מתקופת רכיבת השטח, שהגיע רכוב על גבי דוקאטי היפרמוטו 939), וזה הכול. היו שיחות מרתקות, היה מסלול מפותל כהוגן, היו גדודי משפחות של חרקים שהתאבדו על משקפי הקסדות, והיה חום שרבי. שמחתי שבחרתי ללבוש מעיל רשת קיצי.

הפיתולים זרמו, השרירים שלא רגילים לתנוחת הרכיבה הזקופה, התעייפו קלות, וגם התחת כאב מעט בתום הרכיבה. אבל הלב חייך מצד לצד והעיניים נצצו מהתרגשות. מזמן לא רכבתי על אופנוע כל כך מהנה, כל כך מתגמל וכל כך קל לרכיבה.

אני חושב שהקטגוריה הזו של אופנועי סופרמוטו לכביש הציבורי, התפתחה מספיק אבל גם התעדנה, כדי שכל רוכב ורוכבת שחושבים שהם רוכבים "ספורטיבי", וצברו כבר שנה או שנתיים של וותק וניסיון ברכיבה קרבית בכבישים מפותלים, יקדישו לתחום הזה מחשבה שנייה. יש מצב שהוא או היא יגלו שהדרך לקצב מהיר מגיעה מכיוון אחר לגמרי. ממש לא מ"עוד כח מנוע"…

הנה סרטון סופר קצר (דקה וקצת) שערכתי למזכרת:

מודעות פרסומת

השאר תגובה

%d בלוגרים אהבו את זה: