רוכבות קרמל מעוגלות – תופעה של אופנועניות מיוחדות

אופנועניות ?

לא כל כך ברור מה בדיוק יש בסרטון הזה. יש בו אופנועים, זאת רואים בבירור וזו הסיבה שבגינה הסרטון גם עולה כאן, אבל האם יש כאן אופנועניות או אופנוענות? אני כבר לא בטוח…

אני מודה: מאוד קל, בטח ובטח לגבר ממוצע – להיות ציניקן ולכתוב באופן ארסי ומזלזל על התמונות והסרטון שבדף הפייסבוק המדובר. ונראה כאילו התחלתי בזה כבר עם הכותרת, אבל ההסבר יבוא בהמשך. כמו כן, קל ליפול לתוך מלכודות של קלישאות שוביניסטיות ואפילו מיזוגניות אם אתה חרד לתדמית עולם האופנועים הסטנדרטית. אבל ניסיתי לראות הכל דרך משקף קסדת האופנוען, ופחות דרך עיני הזכר שאני.

מועדון רוכבות?

דף הפייסבוק של מועדון האופנועים Caramel Curves האמריקאי ("רוכבות קרמל מעוגלות" בתרגום מאוד חופשי), עמוס בתמונות ובסרטונים מאירועים שונים של המועדון, וחלק קטן מהם הוא גם מהסוג המצורף, מציג את חברות המועדון על גבי אופנועים. אני רק לא בטוח שהן ממש רוכבות שם, מאחר ורוב התמונות הן של העלאת עשן מהגלגל האחורי, לרוב ללא קסדה, תמיד על כביש ציבורי בתוך העיר, תמיד בלבוש מנצנץ ומינימליסטי. מהסוג שלא כל כך מתאים לרכיבה. לא מבחינת בטיחות ולא מבחינת נוחות.

כולן עם אופנועי ספורט גדולי נפח, לפחות 1,000 סמ"ק, רוב האופנועים אף מצויידים בזרועות אחוריות מאורכות סטייל מרוצי מיאוץ (דראג), וכל האופנועים – ללא יוצא מן הכלל, מעוטרים בפריטי לבוש כאלו ואחרים, לרוב כאלו שצבועים בוורוד ומקושטים בפאייטים.

אופנועניות עם אופנוע כקישוט

יש פה קטע של העצמה נשית ללא ספק. בכל אופן, רובן מציגות את גופן בחדווה למצלמה, גוף שבדרך כלל אינו תואם לסטנדרט המקובל של היופי הנשי כיום (במילים אחרות: נשים גדולות),  והן עושות זאת עם בגדים צמודים וחושפניים במיוחד."לא מתביישות במה שהטבע נתן להן" כמו שכתבה אחת מהמגיבות בדף שהתפעמה מהתעוזה שיש לנשים הללו. קצת קשה לומר זאת לדעתי לגבי נשים שבחרו (כולן!) להחליק את השיער שהטבע נתן להן. חלקן אף חימצנו לבלונד זרחני, אבל נניח זאת בצד כי זה מוציא אותי ארסי ומרושע מדי.

הן תומכות בגישת ה"כח הנשי" לאורך ההודעות השונות פורסמו בדף ואף מציגות זאת בסרטון. מדברות על עצמאות, על היכולת של כל אישה ואישה לעשות את "מה שהיא רוצה", על כך שהן לא מתביישות בדבר וכן הלאה. אבל אף אחת לא באמת מדברת על הקשר ואהבה לרכיבה, טיולים, הרגשת העילוי המתקבלת מרכיבה על אופנוע וכן הלאה. למעשה, אפילו לא מדברות על כמה נוח לרכוב על אופנוע בעיר… האם הן אופנועניות באמת?

השראה 

ככל שאני מדפדף שם יותר, כך נראה לי שהאופנוע עבור הרוכבות הללו (האם הן באמת?), הוא יותר אקססוריז נוסף ואמצעי בסך הכל להבעת הגישה שלהן לחיים, ופחות אמצעי תחבורה המשמש לרכיבה מהנה או שימושית בעיר. נראה שהאופנוע נתפס אצלן יותר כתחום גברי שיש לקחת בו חלק, גם אם "בכח", ולו רק כדי להוכיח שהן חסרות את הגבולות המנטאליים שנשים קופחו לתוכם, במשך שנים. זה לא מפריע למגיבות הרבות בדף להכריז:

"אתן השראה למיליוני הנשים שם בחוץ!"

רוצים ורוצות לדבר על רכיבה נשית אמיתית? של כאלו שאין ספק בהיותן אופנועניות? ועוד ישראליות משלנו? יום הרוכבת הבינלאומי מתקרב ויתקיים ב-6.5.17 (בפארק רעננה, החל מהשעה 10 בבוקר. לפרטים הכנסו לכאן)

קישור שקשור: תערוכת צילום של נשים רוכבות