במפעל אופנועים

ביקור במפעל אופנועים: מחלקת המחקר ופיתוח של אפריליה

ביקור במפעל אופנועים: לאפריליה אין מוזיאון אופנועים משל עצמה. לכן, כשהולכים לאיבוד בסבך המסדרונות שבמחלקת המחקר ופיתוח של החברה, נתקלים בעשרות אופנועי מרוצים, המפוזרים לאורכו ולרוחבו של המפעל. כולם מלוקקים, שמורים ונמצאים במצב חדש ומוכן למרוץ. בכל קומה תמצא אופנוע GP עם סיפור מיוחד, חלקי קרבון של אופנועים ממרוצים מפורסמים, או מנועים על סטנד בתצורות לא מוכרות. וכצפוי: המון תמונות של רוכבים מפורסמים תלויות במשרדים השונים, עם הקדשות אישיות לבעלים ולצוות המחקר.

במפעל אופנועים : סיפור רקע נדרש

בתחילת חודש מרץ, רגע לפני תחילת עונת מרוצי ה-GP החדשה של 2018, הוזמנו להצגה הרשמית של קבוצת המרוצים של אפריליה בקטגוריה הבכירה, ה-MotoGP. כשאני כותב הוזמנו, אני מתכוון לטל בן גל, מנהל המכירות הארצי של "עופר אבניר" (יבואנית אופנועי אפריליה לישראל), ואנוכי, העובד בחברה כמנהל תחום אופנועי הכביש.

התכנון היה צפוף וקצרצר – טסים בחמישי בבוקר וחוזרים בשישי בערב. מלבד הפגישה המתוכננת עם הרוכבים, וארוחות ערב ובוקר בין לבין, הובטח לנו ביקור במפעל היצרנית. זה היה מספיק כדי לגרום לי להסכים להשתתף במסע שכזה, למרות התכנון המתיש שכלל שעות רבות יחסית בשדות תעופה וטיסות, מאשר שהייה של ממש בחו"ל. אבל ביקור במפעל אופנועים: זה מספיק כדי להביא לכדי התרגשות רבתי אצל כל חובב אופנועים מצוי. מי אני שאסרב?

בזכות שביתה כלל אירופאית בחלק משדות התעופה ביבשת, זכינו לבלות שעות רבות על אדמת תורכיה, תוצאת לוואי של טיסת הקונקשיין שהתעכבה. את ההזדמנות לתמונת סלפי עם אליש אספרגרו וסאם לואיס, רוכבי הקבוצה הרשמיים, פספסנו. הגענו היישר אל המנה השנייה בארוחת הערב החגיגית שאורגנה לדילרים ומפיצים של אפריליה שהגיעו מרחבי העולם.

למרות תחושת האכזבה המתבקשת, לא נתנו להרגשה הזו להרוס לנו את החוויה – מחר נוסעים למפעל!

מקווי יצור אפרוריים למרכז הפיתוח המתקדם באירופה

בניגוד למקובל לחשוב, פסי הייצור של אפריליה נמצאים בעיירה בשם סקורזה (Scorze) ליד וונציה שבצפון מזרח איטליה. המפעל המקורי של החברה בנואלה (Noale), זה שבו יוצר האופנוע הראשון של החברה בתחילת שנות ה-50, הפסיק לפעול ב-1998. לאחר העברת קווי הייצור של כל הדגמים, הוסב המפעל הישן והוותיק להיות למחלקת המחקר ופיתוח של היצרנית. זהו המקום בו ביקרנו.

מרכז הפיתוח המדובר, זכה להשקעה בת עשרות מיליוני דולרים עם הקמתו תחת ההגדרה החדשה. השקעה שלא הפסיקה גם בשנים שלאחר מכן, והפכה אותו למרכז הפיתוח המתקדם ביותר בעולם מבין יצרניות האופנועים. גם כיום, 20 שנים לאחר שנפתח, הוא עדיין נחשב לאחד מחמשת המובילים. גם בהשוואה ליצרניות היפניות.

מתרחבים לחקר כל אופנועי היצרנית

ב-2004 נרכשה אפריליה, כשבבעלותה גם מפעל מוטו גוצי והבעלות על המותג לברדה, על ידי יצרנית הדו גלגלי הגדולה באירופה: פיאג'ו. מטבע הדברים, חשק הקונצרן האיטלקי במפעל אופנועים שכולל מרכז הפיתוח של היצרנית הקטנה, והסב אותו להיות למחלקת מחקר האופנועים של כל מותגי החברה. לפיכך, לא רק אופנועי אפריליה נבדקים ומפותחים במעבדות המקום, אלא גם אופנועי דרבי ומוטו גוצי. בנוסף, במקום מפותחים ונבנים (!) כל אופנועי המרוץ שהיצרנית מוכרת – בין אם הם מותאמים למרוצי GP, סופרבייק או מרוצי חובבים ברחבי העולם.

מטעמים מובנים, נאסר עלינו לצלם את המכשור, החדרים והמעבדות השונות שהוצגו בפנינו. גם לא את המכונות שבודקות את האופנועים על פני עשרות אלפי קילומטרים של עומס מצטבר על המכלולים השונים. הופתענו לגלות שאפילו את התוספות המקוריות המוצגות בקטלוג האביזרים של המותגים השונים, הם בודקים. זאת, כדי למצוא את השפעתם על ניהוג האופנועים והעומס שהם מייצרים על הכלים.

ראינו את המחסן המכיל עשרות אלפי חלקים לאופנועים מרוצים. ראינו את אחד מאחרוני אופנועי ה-RS250 הדו פעימתיים שנותרו עדיין במחסני החברה. אלו אופנועים שהשתתפו במרוצים בפועל, ובסיום חזרו למחסנים. כעת, אפריליה מציעה אותם לאספנים. והמחיר? תלוי במצב האופנוע, כמות המרוצים בו השתתף ובאיזו ליגה התחרה. המחירים נעים בין 30,000 ל-90,000 יורו בעבור כלים שהשתתפו באליפות העולם ונצחו עם רוכב מפורסם מעל גביהם.

ראינו את מתקן הבדיקה להתאמת האופנועים לדרישות היורו 4 ואת המוכנות שלו כבר לתקן היורו 5. הוצגו בפנינו חדרי המחשב ומעבדות הפיתוח של מחלקת המרוצים. ראינו את ייצור החלקים הייעודים לאופנועי המרוץ השונים, את מכונות עיבוד המתכת, הקרבון והפלסטיק של אופנועי המרוץ. אין לי תמונות ואין לי וידאו, כך שתצטרכו להאמין לי: היה מרתק. לא פחות. השכיח מאתנו לחלוטין את כל הסחבת ממנה סבלנו יום קודם לכן, עם המסע לטובת ההגעה למקום.

הסתובבנו עם שאר הדילרים בין המבנים השונים, לבושים בווסטים כתומים זוהרים הניתנים למבקרים (וכך אפשר להבחין מרחוק אם נכנסת לאזור אסור), ולא מצאנו מזור לנפשנו הרוגשת ולמצלמות שבערו בידינו.

אז מה כן אפשר היה לצלם? התשובה לשאלה הזו פשוטה: את המסורת המפוארת של אפריליה מעולם המרוצים, מ-2 העשורים האחרונים. מסורת עמוסה בסיפורים ואגדות על רוכבי על שהם אגדות בעצמם. הילת המרוצים, הניצחונות, הגביעים והאליפויות כפי שהיא עולה מריבוי האופנועים הפזורים במחלקות השונות במפעל. שניים מהריכוזים העיקריים של הכלים, נמצאים בכניסה למפעל (צמוד לחנות המזכרות) וממש בכניסה של מחלקת המרוצים. רק שם נתנו לנו לצלם.

מילון מבאר לסרטון שצולם

בסרטון הקצרצר שצילמתי ניתן לראות שניים מאופנועי ה-RS125 שולנטינו רוסי (מס' 46) התחרה על גביהם באמצע שנות ה-90 של המאה שעברה. הראשון בווידאו, עם הכיתוב Rossifumi על המשקף,  הוא גם האופנוע שליווה אותו בעונת הבכורה שלו בקטגורית ה-125 סמ"ק (1996), עונה אותה סיים במקום התשיעי. בהמשך הסרטון, ניתן לראות את ה-RS125 עמו זכה בתואר האליפות בשנה שלאחר מכן (1997).

אופנוע הג'ילרה הממוספר 58 הוא אופנוע אליפות ה-125 של מארקו סימונצ'לי ז"ל.  פיירינג המרוצים האדום עם הכיתוב Spain's No. 1 היה של חורחה לורנזו בעונת 2007, כשזכה עם ה-RS250 של אפריליה, באליפות הקטגוריה (2 אליפויות עולם מתוך ה-5 שצבר עד כה, נלקחו על גבי אופנועי האפריליה 250 סמ"ק).

בסרטון רואים 2 אופנועי מרוץ עם הספרה 3 בחזיתם. השחור, שרואים בצורה חטופה למדי, הוא אופנוע הסופרבייק של מקס ביאג'י משנת 2010. האחרון בסרטון בצבעי "אלאיטליה" (לבן, אדום וירוק) עם הספרה 3 על זנבו, הוא אופנוע אליפות הסופרבייק של ביאג'י  מ-2012.

האופנוע השחור עם הספרה 1 שרואים בחטף ליד האופנוע של רוסי, הוא אופנוע אליפות ה-250 סמ"ק של ביאג'י מ-1996. העונה האחרונה בה התחרה ב-250 וממנה המשיך לקטגורית ה-500 סמ"ק הדו פעימתית.

מעטפות קרבון של אופנועי מרוץ,

עוד בסרטון לפני שזה הופך למתיש מדי: אופנוע ה-RSV1000 (מנוע V בעל 2 צילינדרים) שהיה הסופרבייק הראשון של "ניטרו נורי" – האופנוע של נורי האגה (מס' 41) בעונת 2002. זו הייתה טבילת האש הראשונה של אפריליה בקטגוריה ובניגוד לשאר האופנועים בסרטון, האופנוע הזה לא זכה באליפות, למרות שזכה במס' פודיומים והאגה סיים רביעי בקטגוריה. בעונה לאחר מכן, הוא חזר להתחרות ב-GP.

אופנוע ה-GP מס' 19 הוא ה-RS-GP של אלבארו באוטיסטה מעונת 2016, עונת החזרה לקטגוריה הבכירה של אפריליה.

מנוע שלושת הצילינדרים שעל הסטנד הוא מנוע הטריפל שהיה מותקן ב-RS Cube של החברה בעונת 2003 – העונה הראשונה של אפריליה עם אופנוע 4 פעימות ב-GP.

ועוד מכל הבא ליד היה שם: מעטפות קרבון של אופנועי מרוץ, מנועים, תמונות והרבה מכונות מיוחדות, אקזוטיות, יקרות ויוקרתיות שהיו ממוקמות בכל נישה פנויה ברחבי המפעל. פשוט תענוג לכל חובב אופנועים באשר הוא, ואורגזמה של ממש לחובבי מרוצים. אין מקום ואי אפשר לסקור ולצלם את הכל, אז נשארנו בעיקר עם חוויה מיוחדת שננצור לעד.

תודה אפריליה – מקווים לחזור שוב בקרוב!

מודעות פרסומת

השאר תגובה