הכנות לקורס הרכיבה במסלול – כושר

כשתחגגו את חג השבועות בסוף שבוע עמוס במוצרי חלב ולקטוז, אני אהיה במסלול סרס אשר ביוון כדי ללמוד באופן מקצועי, אחת ולתמיד, רכיבת מסלול. האירוע המתקרב הוא הזדמנות לחשוף בפניכם נדבך קטנטן מההכנות המקדימות שביצעתי לקראת קורס הרכיבה.

תמונה: אסף רחמים

תזכורת על מה מדובר

הקורס אליו אצא הוא חלק ממגוון המיזמים של חברת יונומנט. החברה היא בבעלות שני שותפים ישראלים, שגרים כאן בארץ, ומבצעים את כל הליך ההרשמה בעברית ונכונים לענות על כל שאלה שנוגעת לרכיבה שם ולהדרכה. השניים הללו חברו לזכיין היווני של "קליפורניה סופרבייק סקול", אותו בית ספר מפורסם לרכיבה מסלול בארה"ב, שהוקם ונמצא בבעלות גדול מדריכי הרכיבה – קית' קוד.

ההדרכה עצמה תתקיים במסלול סרס שביוון שאורכו 3,186 מטרים. יונומנט גם מציעה הרשמה לימי מסלול פתוחים ולהדרכות על מסלול נוסף ביוון, ע"פ רצונות הרוכבים. הקורס עצמו מועבר על גבי אופנועי CBR600RR ו-CBR1000RR (הונדה).

החבילה אליה נרשמתי כוללת 3 ימים ביוון, מהם יומיים מלאים של הדרכה עיונית ומעשית ברכיבה במסלול מרוצים שבסרס (8 שעות כל יום). היומיים הללו כוללים את שלב 1 ושלב 2, בדיוק ע"פ המתכונת של ביה"ס האמריקאי. העלות: כ-1,600 יורו. אלו כוללים "הכל כולל הכל": את הדרכה, את האופנועים (כולל צמיגים, דלק וסיוע טכני), את הכניסה למסלול, הסעות מהשדה למלון ומהמלון למסלול, לינה במלון וארוחת צהריים במסלול. ואפילו את הטיסות מהארץ (סביב ה-200 יורו לרוכב).

עוד על ההתרגשות שמציפה אותי לקראת ההשתפות בקורס, ניתן לקרוא כאן

חדר כושר

אף פעם לא מאוחר מדי, אבל אין ספק שהייתי צריך להתחיל עם כל הסיפור של חדר הכושר הרבה קודם. חלק מההוראות המאוד חד משמעיות למי שעבר ניתוח בריאטרי, היא לבצע תרגילים והתעמלות בקצב גובר והולך ולהגיע לתדירות גבוהה למדי של לפחות 4 פעמים בשבוע בחדר כושר. הדיאטה אגרסיבית, ההוראות גם. הקילוגרמים נחתכים אט אט, אבל לגרור עצמך לחדר כושר כשאתה חלש מתזונה דלה, זה לא קל.

לשמחתי, תפסתי עצמי בידיים בגישה של "מוטב מאוחר מאשר אף פעם לא". 3 חודשים לאחר הניתוח, שהם בערך 2 מאוחר מדי, נרשמתי לחדר כושר והתחלתי לתת בעבודת מכשירים. אבל הייתי צריך מטרה ברורה שלשמה אני מתאמן. "ירידה במשקל" זה אחלה, אבל גם כשמגיעים ליעד הרצוי, ממשיכים לעבוד כדי לתחזק את היעד שהושג. רציתי משהו יותר ברור וקונקרטי.

צריך מטרה להתאמן עבורה

לשמחתי, שיחת הפייסבוק עם גולן מלכה מיונומנט התגלגלה והניבה הרשמה לקורס המדובר. עיקר הקורס עוסק באומנות ביצוע הפנייה. קצב? מהירות? ברך באספלט? כל אלו נגזרים מתוך פיצוח קווי המסלול וטכניקת הפנייה. אני יודע מניסיוני הדל במרוצי שטח ובעיקר סופרמוטו במשך כמה שנים, שהכל יגיע משם.

ועל הדרך – יש לי מטרה ראויה לאימונים הסיזיפיים בחדר כושר.

הוידאו שקיבלתי מספירוס קוטראס (Spyros Koutras) פנה אליי וחידד את העניין. הצי'ף דירקטור בהדרכה מטעם ה-California Super Bike School אומר כי כושר טוב יאפשר להתרכז בביצוע נכון של התרגילים על המסלול, מבלי לאבד ריכוז מוקדם מדי.

מרכיבה בחצי שנה האחרונה במסלולים בחו"ל (יפן) ופה בארץ בפצאל שבבקעת הירדן, ידעתי מהן נקודות החולשה שלי שמצריכות עבודה: חגורת כתפיים, שרירי בטן ושרירי הארבע-ראשי בקדמת הירך. הרגשתי זאת היטב אחרי שיישמתי בפצאל את הטיפים להעברות משקל מצד לצד של אלי חן, ולא יכולתי לזוז יומיים לאחר מכן.

בנוסף, לרוכבי אופנועים, תמיד יש צורך בחיזוק שרירי הליבה. אלו השרירים המאפשרים לרוכבים לייצב את גופם לאורך זמן ברכיבה במוד תחרותי. אלו שרירים המצויים במרכז הגוף כשמבחינתי העיקריים שביניהם הם שרירי הבטן, אגן הירכיים ושרירי הגב. חיזוק נכון של שרירי הליבה משפר את היציבה ומשם גם את תפקוד שאר שרירי הידיים והרגליים.

קביעת יעדים וחיזוק שרירי ליבה

מההבנות האלו גזרתי לעצמי את היעדים להשגה בחודשים שנותרו עד לטיסה ליוון. בהתחשב בכך שהניתוח באוגוסט שעבר "פרם" אותי לדרגת סמרטוט רכרוכי, זה לא היה פשוט.

כשהתחלתי להתאמן באופן שמוכוון לרכיבת המסלול, קבעתי לעצמי יעדים מספריים. הצלחה תיחשב ברגע שאהיה: מסוגל לבצע לפחות 60 סקוואטים באימון אחד בן שעה-שעה וחצי. שלא אתרגש מרכיבת אופניים של 40 קילומטרים (ספירוס התייחס לאימונים הללו במפורש). עוד ייחשב כהצלחה: כשאהיה מסוגל לדחוק וללחוץ חצי מהמשקל שלי בסגירה ופתיחה של הרגליים על מכשירים ייעודיים (מדמה נעילה של הירכיים על מיכל הדלק), או להניף ולדחוק את מחצית משקלי עם שרירי הידיים. הרבה מטרות לתקופה של פחות מחצי שנה אימונים.

אבל זה לא רלוונטי רק למסלול: ככל שהאימונים התקדמו, הרגשתי שיפור מהותי ביכולת הרכיבה היומיומית. השרירים כאבו פחות כשביצעתי מאות קילומטרים על הכביש הציבורי במהירות גבוהה על אופנוע ערום מכל מגן רוח ביום אחד. המשיכו גם כשעליתי וירדתי כבישים מפותלים לאורך שעות רבות ובמקביל: בהתנהלות יומיומית לעבודה וחזרה, הבחנתי שתפעול האופנוע הפך לקל יותר ומפחות דרש ריכוז ומאמץ.

התזונה עצמה, שהיא בעייתית במסגרת הניתוח בשל הכמויות המוגבלות שניתן להכניס לגוף, היא ממוקדת חלבון לצורך בניית השריר. ונוזלים. המון מים. גם בימים ללא אימונים וללא רכיבת אופניים. בוקר, צהריים וערב.

מתקרבים ליום הטיסה

החלטתי שיומיים לפני הטיסה עצמה אפסיק עם האימונים כדי להגיע "רעב" לפעילות גופנית ביום המסלול עצמו. מכאן והלאה – אני עובד בעיקר על השריר המנטלי: איך להגיע רגוע למסלול. להשאיר את האגו בצד ולהפנים כמה שיותר מידע. להפוך לסוג של "בוב ספוג" אנושי למידע חדש.

להרגיע את עצמי שלא להוכיח דבר, לשאול שאלות ולתרגל כאילו אני חסר ניסיון לחלוטין.

הכל כדי להפיק את המקסימום מהקורס ומתהליך הלמידה.

והכי חשוב – ליהנות מכל התהליך.

מי מצטרף?

אתר יונומנט

 

מודעות פרסומת

השאר תגובה