לפני כשבוע יצאה קבוצת Two Wheels Brothers המרוכזת בדף הפייסבוק הנושא את אותו השם, למסע סובב ישראל: 1161 קילומטרים ברכיבה אחת כמעט רצופה בהשתתפות כמות שיא של רוכבים למשימה שכזו. לאון חפץ, מוביל הקבוצה ויוזם הרכיבה, מספר על חוויותיו.
כתב: לאון חפץ
5 בבוקר
חודשיים של תכנונים עברו ביעף. למה לא דאגתי? תכנון מסלול, רכיבות מבחן לבדיקת התוואי, גיוס חסויות, הכנת חולצות, מדבקות ומדליות, פגישות עם המרשלים, גיוס רכב לחילוץ עם נגרר ועוד… והנה, הגיע יום המסע, והגיעה שעת הכינוס.
אחרי טיסת בוקר קצרה, אני נוחת ביס פלנט ראשון לציון בשעה 5 בבוקר. לשמחתי, אני פוגש בחניון לא פחות מ-70 רוכבים שנענו לאתגר שפרסמתי בקבוצה שלנו לפני מס' שבועות. כולם הגיעו מתוך רצון אמיתי לנסות את הרכיבה הלא פשוטה הזו ולהתמודד עם האתגר.
בבחינת המשתתפים, הרי שהם התפרסו על פני מנעד גילאים רחב, כשהם מציידים במגוון אדיר של כלים. מאופנוע אינדיאן חדיש ושמנמן ועד לקטנוע צנום. מהאופנוע הכי טכנולוגי ומתקדם ועד הטרנטה הכי מקרקשת. וזה כשלעצמו, כבר ניצחון מבחינתי: האיחוד של כל אותם רוכבים מבוגרים עם צעירים, הארליסטים וספורטיביים, אופנוענים עם רוכבי קטנועים – ללא התנשאות, ללא שחצנות וללא אגו: נטו אחווה דו גלגלית שנובעת מתוך החיבה המשותפת לתחום הרכיבה ואהבת חינם. המון ממנה.
חצי שעה של דיבורים והמתנה למאחרים והופ: בשעה -5:30 בבוקר 70 מנועים מתעוררים לחיים ומנגנים יחד Dubstep דו גלגלי מדליק.
רכב ובו הצלמת יוצא לפנינו בכדי ללכוד את כל השיירה ביציאה, ומאותו רגע ענבר אמבר מתעדת את המסע הזה מתוך הרכב, מחוצה לה ואפילו על כמורכבת על אופנוע בקטעים מסוימים.
מסלול סובב ישראל
מראשון לציון רכבנו לכיוון שדה בוקר, מצפה רמון ועד אילת דרך כביש 12. עם הגיענו לנקודה הדרומית ביותר, הפנינו את חרטומי האופנועים צפונה ועל כביש 90 עלינו חזרה לים המלח, מבלי שנפספס את הרכיבה המסורתית הנדרשת בכביש סדום-ערד האגדי.
משם, המשכנו דרך ישובי לכיש אל כביש בית גוברין ולצפון טיפסנו דרך הכבישים היפים ביותר של עמק חפר והסביבה, עם עצירה מתוכננת במחניים. המשכנו צפונה וחרשנו את כבישי רמת הגולן וקינחנו בנקודה הצפונית ביותר, הפעם בקריית שמונה.
במהלך כל הרכיבה ולאורכם של כל הכבישים אותם צלחנו, בוצעה הרכיבה באופן מסודר תוך שמירה על מבנה קבוע ועם משמעת קפדנית. הכרח לצורך שמירה על בטיחות המשתתפים במסע כה מעייף שמעמיס על השרירים ועל הריכוז. זה היה קשוח, זה היה מעייף, זה היה מאחד וזה היה הארד-קור אמיתי.
בדרך חזרה עצרנו שוב במחניים, ורגע לפני שהמשכנו אל כביש החוף לחלקו האחרון של המסע, עשינו טקס קצרצר ובו חילקנו מדליות ל-40 הרוכבים שהצליחו להגיע לנקודה הזו, שרדו ולא נשברו בדרך.
האמת? הופתעתי. הרבה סקפטיים ששמעו על המסע המתוכנן אמרו "זה לא ריאלי", "אף אחד לא יגיע להשתתף" וגם שמסע שכזה " לא מתאים לישראל" וכו' וכו'. אז נחשו מה? לא רק שזה מתאים לישראל ולא רק שהתוואי וכמות המשתתפים היא ריאלית, הרי שאני מצהיר כאן ועכשיוף בשנה הבאה נעשה זאת שוב והפעם עם יותר משתתפים!
עקבו אחרינו בקבוצה ולא תפספסו את האתגר הבא!
קבוצת Two Wheels Brothers
תודות:
ל"אמביל" יבואנית המותג Ipone
לאהוד מ"מידלנד ישראל".
לג'וני אלפא
ליוסי ספדה
לצלמת: ענבר אמבר
לצוות המרשלים: לצפריר, לשני הדניאלים, לקובי ולחגי.
ולכל מי שהגיע והשתתף" שאפו ענק. אתם באמת אופנוענים בנשמה.
מדהים. יוזמה מבורכת. כל הכבוד על הביצוע