מצלמות המהירות של גטסו: מנהג מרוצים בהולנד ועד לכבישי ישראל

בעוד שבימים אלה ממש ניטש פולמוס ציבורי נוקב סביב מצלמות המהירות, האיש שאותו צריך לשנוא – או בכלל להעריך, אינו קשור בשום צורה ואופן למדינת ישראל ולא לרגולטורים. מדובר בהולנדי שבכלל מאוד אהב לנסוע מהר.

כתב: תומר הדר (כתב הרכב של "כלכליסט") – פורסם כפוסט בפייסבוק.

הסיפור הוא כזה: מאוס גטסונידאס, אגב קיצור של מוריס, נולד בכלל באי יאווה, שהיה דאז קולוניה הולנדית ב1911. בשונה מרוב ההולנדים שמשום מה ניחנו בגנים איטיים משהו, גטסונידאס ממש אהב לנסוע מהר. למעשה, הוא כל כך אהב לנסוע מהר, עד שהוא החליט לנסוע הכי מהר שאפשר – באמצעות מטוס. כיאה להולנדי, גטסונידאס הגיש מועמדות לעבוד ב-KLM – ואפילו הצליח לעבור קורס טיס – אך משהו בגטסונידאס עדיין לא היה סגור בכל הקשור באיך ולמה הוא רוצה לנסוע מהר – ולכן הוא החליט להיות נהג ראלי.

באותן שנים, בין מלחמות העולם, נהיגת ראלי לא נחשבה לספורט עתיר המימון שהיא כיום – כלומר פחות או יותר כל נהג חובבן יכל להיכנס למכונית הטריומף, ה-MG או פחות או יותר הכל דבר שלו, לשים קסדה ומשקפי מגן, אמצעי בטיחות חיוניים של אותה תקופה – ופשוט לצאת להתחרות ואולי למות. העניין הוא שגטסונידאס היה הרבה יותר מעוד נהג חובבן – הוא היה מקצוען ויסודי (מה שאחר כך יהיה בעייתי) אך גם קצת פזיז – ולכן ב-1936, זמן קצר בלבד אחרי הפאשלה עם KLM הוא כבר ניסה להתחרות בגדולים (טוב, שנות ה-30, מה זה גדולים) עם הילמן מינקס מצ'וקמקת למדי. שלא במפתיע, הוא לא זכה אך הוא גם לא וויתר – ואפילו זכה ב-1939 מקום הרביעי בראלי מקומי די חשוב- ליג'יה רומא.

מצלמות המהירות ומלחמת העולם השנייה 

אלא שאז הגיעה מלחמת העולם השניה ודי דפקה לגטסונידאס את התכניות בכל הקשור במרוצים. אבל, כבר אמרנו שהוא היה בחור יסודי – לכן הוא המציא גרטור פשוט ויעיל שהפיק אנרגיה מפחם זול. אבל גטסונידאס גם היה ערמומי – לצד עסקי הפחם הוא עבר מהצד במחתרת ההולנדית ולחם בנאצים. ואז המלחמה נגמרה. וגטסונידאס שמצא עצמו לפתע מחוץ לעסקי הלחימה בנאצים חזר לעשות את מה שהוא יודע: מרוצים. הוא אפילו זכה במקום השני במרוץ בשנת 1949. לא סתם מרוץ – מונטה קארלו. ואז הוא הגיע לאלפין ראלי עם יגואר XK120 – ב-1951, 1953 וגם ב-1956. אה מה מה: הוא לא תמיד זכה. כי במרוצים לא תמיד זוכים – וגטסונידאס לקח את זה קצת קשה. והחליט שהספיק לו, בין היתר בגלל הגיל, לגיטימי.

הקמת חברת גאטסומטר

אבל כפי שאמרנו – גטסונידאס היה ממציא בנשמתו ולכן הוא החליט לשלב בין מה שהוא אהב למה שהוא ידע – והחליט לייצר מערכת מיוחדת שתוכל לתזמן את מהירותן של מכוניות במסלול מרוצים. ליתר דיוק- המכונית שלו. כדי לשפר זמנים. המערכת היתה מבוססת על שני פסי גומי שהוטמנו בכביש – וחוברו למצלמה בעלת מבזק. הפטנט של גטסונידאס היה מצוין למסלולי המרוצים – אבל לעוד משהו: רשויות אכיפת חוק, שממש שמחו על ההזדמנות לקבל מכשיר שיכול לצלם נהגים שנוסעים מהר בלי ששוטר יצטרך לשבת כל היום ולהפעיל מכמונת.

וכך, בשנת 1958 הקים נהג המרוצים ההולנדי שאהב לנסוע מהר את חברת גאטסומטר BV – שמייצרת את מצלמות הגאטסו. שמשמשות בפרויקט א3 בישראל. מטבע הדברים – באירופה תמצאו מצלמות גאטסו במקרים רבים בשטחים עירוניים ובסמוך לבתי ספר כשהן מגינות על ילדים ושומרות על הולכי רגל מפני נהגים שנוסעים מהר מדי ואינם יכולים להגיב בזמן. בישראל לעומת זאת פרוסות מצלמות המהירות בעיקר בכבישים המהירים, כי..

אה..

תשאלו את המשרד לבטחון פנים.