לקחת את וספה, אחד מהמותגים האלמותיים של עולם האופנועים ובעל עיצוב מובחן שנע תמיד סביב אותו קונספט (עוד מ-1946!), ולשנות אותו לפסל, מנורה או השם ישמור – סגאוויי? זה יכול לעשות רק אמן ישראלי עם חוצפה מקומית אמיתית.
ה-Vespa החלה דרכה אחרי מלחמת העולם השנייה שהותירה את איטליה המפסידה תחת שלטונו של מוסוליני, הרוסה לחלוטין עם כלכלה מרוסקת וללא מפעלי תעשייה ראויים לשמם. כמו כל מפעל שעסק בייצור מטוסים, גם מפעל פיאג'ו נזקק לפתרון לאחר שרוב המבנים שלו, הופצצו על ידי מטוסי בעלות הברית והסכם הכניעה של איטליה, אסר עליו להמשיך בייצור כלי נשק מעופפים. לפיכך, אולץ אנריקו פיאג'ו למצוא מוצרים חדשים לייצר ממה שנותר מהמפעל שברשותו. הוא החליט על ייצור כלי תחבורה זול, עממי ובעיקר עמיד. כזה שיוכל להתמודד היטב עם הדרכים ההרוסות של איטליה אחרי המלחמה.
וספה להמונים
יחד עם קוראדינו ד'אסניו (מהנדס אווירונאוטיקה שלא היה לו מושג בתחום הדו גלגלי) והורה לו לתכנן כלי רכב זול, קל לנהיגה לגברים ולנשים, שיהא מסוגל לשאת נוסע אחד נוסף ושלא ילכלך את הרוכב עליו. ד'אסניו סיים תוך מספר חודשים את תכנון הקטנוע תוך שהוא משתמש ברעיונות מעולם התעופה, ובכך קבע את עקרונות העיצוב שילוו את משפחת הקטנועים המוכרת של פיאג'ו, מאותו רגע ואילך. עיצוב הרכב הזכיר לאנריקו פיאג'ו צרעה ומכאן מקור שמו – צרעה באיטלקית: וספה.
מגזין הוידאו של כלכליסט צילם תוכנית וידאו קצרה הכוללת ראיון, עם רוי דיין, בעל סדנה המתמחה בקטנועי וספה איטלקיים ועושה בעיקר אומנות במתכת הכה אופיינית לקטנועי הצירעה מארץ המגף.
"רציתי להכניס את המוטוריקה לתוך הבית. אז הכנתי מנורה מאגזוז מקולקל שפירקתי מהאופנוע שלי"
פשוט אומן!!!