יש קסם בזמן הרכיבה ששורה על כל אחד ואחד מאיתנו. בואו נודה על האמת – רכיבת אופנוע יכולה להות עניין מבלבל לצופה ההדיוט שאין לו מושג מהחיים שלו בכל מה שקשור לאופנועים.
רוחניקית
מצד אחד, הרכיבה יכולה להיחשב כסוג של אומנות ריקוד בין אדם למכונה. אבל לא רק אומנות של ריקוד. ומצד שני היא מלאכה שצריך ואפשר להתמקצע בה לכדי רמת רב-אומן, אבל היא לא רק מלאכה. רכיבת אופנוע היא גם, ולא רק, משהו אחר לגמרי. הרי זוהי גם דרך לניקוי התודעה באמצעות מכונה. מכונה רוחנית. אולי אפילו רוחניקית לא עלינו. הנה – תראו איזו רוח של התפלספות היא ישר הביאה עליי.
אופנוע הוא מכונה שהופכת את האדם הרוכב למישהו ואולי למשהו, שהוא טוב יותר. אפשר לדבר על זה מפה ועד בכלל, אבל לדבר על זה לא נותן כלום. לרכוב על אופנוע, מנגד, נותן המון. עושה עליכם שינוי שעובד כמו תיק-תק אברא כדברא. הוקוס פוקוס של מכונה על בן אדם. זהו קסם שאי אפשר להסביר אותו, אבל לגמרי אפשר לצפות לו בכל פעם מחדש. רגע לפני כל הנפת רגל מעל המושב. קסם שקורה בכל רכיבה.
קסם בזמן הרכיבה
איך זה קורה? מה התהליך האלכימי, המוזר, הקסום והבלתי מובן למדע – שקורה לנו ושהופך אותנו לאנשים קצת יותר טובים ומודעים באמצעות רכיבת האופנוע?
התשובה שלי לעניין היא פשוטה: אין לי שמץ של מושג. או שמן של מוסך. תלוי לאיזה סגנון אתם מתחברים יותר כרוכבים.
ייתכן וזה מפתיע לשמוע זאת מבן אדם שכבר רוכב מס' דו ספרתי של שנים. או שלא? קבלו עוד כאפת מציאות קטנה: אני גם לא לגמרי בטוח שאני מבין איך אני באופן אישי, יכול לעוף במחשבות למחוזות אחרים לחלוטין, ולהמציא נושאים לכתיבה, תוך כדי רכיבה. כזו שאמורה להיות ממקדת, מפקסת ומחדדת.
מטומטמים לגמרי
איך זה יכול להיות? איך עצם הרכיבה, מביאה אותי לרעיונות חדשים לגמרי לגבי נושא האופנוענות. רעיונות שלפעמים הם מטומטמים לגמרי, אבל לעתים הם, והנה רגע של טפיחה עצמית על השכם, פריצות דרך וגאונות צרופה. והכל בצניעות המפורסמת שלי. הכל נוצר ועולה בזכות המפגש הזה של אדם ומכונה דו גלגלית.
קסם אני אומר לכם, אנחנו כולנו עובדים תחת קסם בזמן הרכיבה.
ובאותו נושא
רכיבה היא אחת הדרכים הטובות ביותר להרגיש חופש מהו
🙂
כנראה שלא כול דבר אפשר ו או אפשר להסביר?!
לא מבין מה לא מובן בזה,
שים אדם סביר על מכונה חשופה שמעצימה את הכוח , המהירות והריגושים לפי מאתיים וקיבלת סופרמן, חלום הילדות של כולנו מתגשם