סוזוקי הצליחו לייצר אופנוע נייקד בדיוק לפי כללי הפורמט המוכרים והמוקבלים, ובכל זאת מדבר על אופנוע שהצליח לפרוט לשמוליק פאוסט על מיתרי הנוסטלגיה, עם קישור היסטורי מתבקש ל-R750 האגדי. איפה שמוליק ממקם את הג'יקסס ברשימת המשאלות הפרטית שלו? החשיפה הלא כל כך מפתיעה, בטור שלפניכם.
כתב וצילם: שמוליק פאוסט
אספתי את הגי'קסס הכחול ויצאתי מהסוכנות בזהירות. בכל זאת מדובר ב-"מכונה". אחרי סיבוב קצר בעיר יצאתי מהכרך הסואן, התרחקתי מהרמזורים ומהתנועה הצפופה, יצאתי לכבישים הפתוחים ולאט לאט התחלתי לפתוח קצת יותר גז. ואז עוד קצת. ואז עוד קצת הרבה. "זהו דוקטור – זה כל מה שאני זוכר".
לקראת השקיעה מצאתי את עצמי מגזגז להנאתי באזור דרום ים-המלח צמא וגם רעב-על-סף-מוות, ועם כאבים חזקים בלחיים.
תמיד אהבתי "נייקדים"
נייקדים – למי שלא חובב אופנועים ומשום מה בכל זאת קורא את הפוסטים שלי – הם בקצרה אופנועי ספורט שהופשטו מהפלסטיקים – ה"פיירינג" – שלהם, קיבלו כידון גבוה ורחב לטובת נוחות ושימושיות וכיוון מחדש למנוע שיהפוך אותם לקצת יותר שפויים מאחיהם הקיצוניים בעלי הפיירינג.
תמיד אהבתי את הג'יקסר 750 (Suzuki GSX-R750). הג'יקסר 750 – לכל חסרי ההשכלה או למי שלא חובב אופנועים ומשועמם מספיק לקרוא את הפוסט הזה – נחשב ל-"אגדה" בשנות ה-80 והיה אחד מחלוצי אופנועי הספורט שנמכרו לציבור הרחב. הוא נחשב עד היום בעיני רבים ל-"אייקון" המושלם של תור הזהב של אופנועי ספורט, עם צביעת הכחול לבן המפורסמת שלו היה, לפחות בעיני, היפה ביותר מביניהם. הג'יקסר כיכב כאחד הפוסטרים הפופלריים ביותר בז'אנר אצל בני הנוער בתקופתו, כמו גם בחלומות הרטובים של רבים מהם… ואני אחד מהם.
סוזוקי עם חזית חייזרית
אז מה כבר יכול להיות רע בשילוב של השניים? מסתבר שגם סוזוקי אהבו את הרעיון ויצרו, כאילו במיוחד בשבילי, את הג'יקסס-750 (Suzuki GSX-S750).
דבר ראשון והכי חשוב – האופנוע נראה מצויין. נייקד קלאסי בעל קווים קרביים ופוזה מכווצת ושרירית. אני לא סגור לגבי מסיכת החזית החייזרית והאגזוז הבומבסטי, אבל מעבר לזה – העיצוב בעיני מושלם – פשוט וקלאסי. אופנוע ההדגמה מגיע צבוע בשחור עם קצת כחול יפיפה – תענוג.
מוכר באופן חשוד
הנפת רגל ראשונה – יש לנו מושב קטן וקשה, רגליים מקופלות, אפס מיגון רוח, לוח שעונים פשוט (מדי?) ושימושי, כידון רחב ומנוע רחב עוד יותר. אם הייתם אומרים לי שאני יושב על כל אחד מהנייקדים היפנים האחרים עליהם כבר ישבתי – הייתי מאמין לכם. מלבד כמה ניואנסים והכיתוב ג'יקסס750 – הכל מוכר באופן כמעט חשוד…
בעיר הג'יקסס מתנהג בנימוס מושלם, התנוחה די נעימה והמנוע לינארי ונעים מאוד. אני מתנייד באופן רגוע ומתחיל בכמה "לוקיישנים" בדרום תל אביב לצילום. הבולמים מרגישים קצת קשים ו"מתרסקים" על שיבושי הכביש הנפוצים כל-כך בחלק הזה של העיר, אבל לא באופן נוראי מדי. סך הכל האופנוע מרגיש מצויין, נעים וידידותי מאוד.
בהמה
מחוץ לעיר העסק מרגיש אפילו הרבה יותר טוב. המנוע חזק ומאיץ נהדר, מיגון הרוח כמובן חסר ושוב – רכבתי על אופנועים נוחים יותר – אבל שום דבר לא נוראי מדי ואין שום בעיה לגמוע קילומטרים על גבי הבהמה.
כשיורדים מהכבישים המהירים אל הכבישים הצדדים והמפותלים יותר האופנוע באמת מתעורר לחיים והופך להיות מכונת הנאה אמיתית. האחיזה מצויינת, ההתנהגות משרה המון בטחון, וכח אף פעם לא חסר – פשוט כיף.
אחת הסיבות שאני כ"כ אוהב נייקדים היא הוורסטיליות והשימושיות (הכל יחסי בחיים, כן?) שלהם, והג'יקסס הוא דוגמה מצויינת. מצד אחד מדובר באופנוע נעים ונוח יחסית, בעל תנוחת רכיבה שפויה ומנוע מנומס במיוחד שיכול לנייד אותך בכיף ביום-יום, ומצד שני כשרק תרצה ותסובב את יד ימין חזק מספיק – הוא יהפוך למכונה קרבית ומושחזת בעלת יכולות שאני רחוק מאוד מלנצל…
הגראז' של שמוליק
גם לי, כמו לכולנו, יש גראז' חלומות עם בין 7 ל-70 אופנועים אותם הייתי קונה לפי סדר חשיבות אם רק הייתי עשיר מספיק. כמובן שהאופנוע מספר 1 בגראז' שלי הוא דו"ש קרבי בסגנון עליו אני רוכב כרגע, אבל אם היה לי מספיק כסף לממש את הפנטזיה באמת – הדו"ש היה עובר אחר כבוד למספר 2 וליום-יום הייתי בוחר להתנייד בנייקד. כרגע, הג'יקסס הוא אחד המתחרים המובילים להיות להיות הנייקד הזה.
סוזוקי GSXS750 – גלריית תמונות
1) מחיר גבוה יחסית למתחרים
2) כוח סוס נמוך גם יחסית
3) צריכת דלק גבוהה יחסית
4) אין עידכון לדגם מאז שנת 1900.
תגובה ל-Rabea – מי המתחרים שאליהם השווית מחיר והספק?
תנסה את ה z900 החדש.