שנת 2020 הייתה בתחילתה שנה מוכשרת. המון פוטנציאל. פעם היא תצליח אם ירצה הגורל. היא הייתה פגומה הביאה עלינו מחלה כלל עולמית ששיתקה אותנו בראבאק. ועל הדרך גם דיללה חוויות וביאסה אותנו כבני אדם.
2020 – שנה דלה בחוויות
הקורונה הזו, שפרצה עלינו בכל הכוח וריססה אותנו בנתזי רוק ונגיפים מלכותיים, דפקה לכולנו את העניינים חזק. והכרובלוג, שמקפיד תמיד לסכם את החוויות הדו גלגליות המגניבות שחוויתי השנה, לא נמלט מהמגיפה. אז הנה לכם סיכום קצרצר שמשתדל לא לבאס. כי ללא תערוכות, ללא השקות, ללא מרוצים או סתם מסעות ואירועים דו גלגליים, נחתכה כמות החוויות שאני בד"כ מסכם כאן בכמעט חצי. סיכום דל לשנה דלה.
כך שזה יהיה קצר הפעם: מהם האירועים דו גלגליים עשו עבורי את 2020?
ההחלפה לאפריליה טואונו 1100
כמה אכלתי לכם את הראס על ההוסקוורנה 701 ויטפילן, אה? הכתיבה עליו הייתה פיצוי אישי על הפרויקט הענק שבו האופנוע וכרטיס האשראי שלי כיכבו בריקוד טנגו. אז כבר שמתי עליהם אור זרקורים ונתתי להם לעשות זאת על במת הכרובלוג.
מיזם "החץ הכחול" נועד להסב את ה-701 לכלי ימי מסלול ממוקד והוא נבנה להיות גם יפה וגם אופה. להיות לכלי שעוקץ על המסלול כלים כבדים ויקרים ממנו. אבל ככל שהזמן חלף, העובדה שהוא אינו אופנוע ספורט, שבה והטרידה אותי שוב ושוב.
אז החלפתי אותו לאפריליה טואונו 1100 מדגם 2016. הטואונו ("רעם" באיטלקית) הגיע גם הוא בצבע כחול, והטיס לי את המוח מעלה. איזה אופנוע מענג! לא רק שקל יחסית היה לשפר את זמן ההקפה שלי במוטורסיטי, אלא שגם הרכיבה אל המסלול וחזרה ממנו, הפכה להיות נוחה וקלה יחסית ל-701. עכשיו התנוחה יותר נוחה, המושב יותר מרופד ומיגון הרוח קיים.
עם הטואונו במסלול
גם הטואונו, כצפוי מרוכב שיש לו חורים בכפות הידיים בכל הקשור לחיסכון בכסף והוצאות, זכה למקצה שיפורים קליל. וגם השיפורים הללו, בדיוק כמו אצל ה-701 שהיה לפניו, נועדו כדי למקד אותו לשימוש בימי מסלול לא תחרותיים. עוד על כך בהמשך.
הדרכה אישית במסלול מוטורסיטי הישראלי
כחובב הדרכות ידוע, 2020 הייתה לשנת גמילה עבורי. ירדתי ל-2 מנות בלבד השנה. הראשונה שבהן, הייתה הדרכה אחד-על-אחד עם שי לב מרייסטראק, במסלול מוטורסיטי.
בניגוד לקורסי ההדרכה הקבוצתיים שמנסים לתת את הכלים הבסיסיים והמומלצים להתמודדות עם מסלול, הרי שבהדרכה האישית אין תוכנית לימודים קבועה. זוהי הדרכה Custom Made או "תפורה על פי מידה" בעברית מצוחצחת. מסע של זיהוי נקודות החולשה העיקריות והלגמרי פרטיות של הרוכב על גבי המסלול, וטיפול בהן. הסרטון של השיא האישי עם הטואונו כאן למעלה? צולם במהלך הקורס עצמו. כן – שברתי את שיאי האישי בזמן ההדרכה עצמה.
עוד על הקורס המדובר, כאן
סרטון מההדרכה
קורס מסלול שלישי ביוון
אחרי ההדרכה האישית, הרי שהמנה השנייה של חובב סם ההדרכות, שהוא אני אם פספסתם, היה קורס המסלול שעברתי עם רייסטראק ב-Serres. שנה שלישית ברציפות שלי שם. כתבתי על החוויה בדיוק אתמול, אז לא נחזור ונחפור עליה שוב כאן. רק שם פה קישור לנופש הבלתי נשכח משם. חוויה שעוצמתה הוגברה בשל העובדה כי התקיימה דווקא עכשיו, דווקא בשנת 2020 – שנת הקורונה.
במסלול בית ברל על אופנועי הונדה NSF100
חוויה שעליה לא כתבתי, אבל בהתאם לשאר האירועים שהוצגו כאן, גם לה יש סרטון מסכם.
בבית ברל כבר רכבתי פעמיים-שלוש, על אופנועי Ovale פצפוניים. כשהחברים התארגנו על רכיבה נוספת במסלול, הפעם בלילה, עם הדרכה של לאון בנישו ועל אופנועי הונדה NSF100, לא יכולתי לסרב. גם ככה ההזדמנויות לרכיבות מסלול צומצמו ב-2020 באופן ניכר. לא הייתה לנו הפריביליגה לוותר על ההזדמנות.
היה לי קר, הייתי עייף והרכיבה בלילה הרגישה מבאסת בכל פעם שירדנו מהמסלול המואר. אבל כשאתה עליו ונותן גז? הסם נותן בראש והאדרנלין בשיאו. כיף שמוחק הכל.
בואו נקווה ש-2021 תהיה גם לשנה שמוחקת. כזו שתמחוק את 2020 ותתעלה עליה בכל מובן. זה לא אמור להיות לה קשה. אפילו די קל עם הרף הנמוך במיוחד שהשנה הקודמת קבעה.
סיכומי השנים הקודמות:
שבע חוויות דו גלגליות שעשו את 2019 – סיכום שנה