אדוונצ'ר

על תרבות הצריכה (או: מבחן דרך לאופנוע אדוונצ׳ר גדול-נפח*)

כמה מתוך חווית הרכיבה על אופנוע אדוונצ'ר היא באמת חוויה רחבה של טיול והרפתקאות וכמה ממנה היא תוצר של התדמית שבנו לנו במשך שנים מחלקות השיווק המלוטשות? אצ'ה יצא לרכיבת מבחן על הדגם החדש והעדכני לו חיכה, וחזר עם יותר שאלות ממסקנות.

כתב: אצ'ה

תנאים קשים. דרכים לא סלולות. שבטים נידחים.

חופש.

חזק יותר, גדול יותר.

איש העולם הגדול.

הרפתקן.

אלו הם מעט מהדימויים המלווים את מסע הפרסום של האופנוע, שעליו יכולות להיות שתי דעות בלבד:

אני אוהב או אני שונא את האופנוע הזה.

הזדמן לי לשאול מכונה שכזו לרכיבת מבחן של חצי יום. בהחלט מספיק על מנת לחוות דעה מוצקה ולהבין בשורה התחתונה, לאיזו דעת קהל אני שייך?

ראשית, ארצה לספר כי עד לפני כשנה-שנתיים, הלכתי, או בעצם רכבתי באופן עיוור אחרי מסעות פרסום המכונה הזו. קראתי את כל הסיפורים, הכרתי את אבולוציית הדגם, רצתי לרכוש מודל להרכבה, צפיתי בשקיקה במסעות חובקי העולם ביוטיוב ואף החזקתי ספר על היסטוריית החברה הוותיקה בספריית ביתי.

מודה, נסחפתי בזרם.

דמיינתי כיצד אחסוך שקל אחר שקל על מנת להגשים את החלום. להיות בעליו החוקיים של אופנוע האדוונצ׳ר המפורסם. לעזאזל המחיר הגבוה, לעזאזל מחירי הביטוח הלא-הגיוניים.

אדוונצ'ר – רק תנו לי אחד כזה.

רק כשיהיה לי אחד כזה, אוכל באמת לצאת למסע חובק עולם. רק אופנוע כזה יעשה אותי מאושר.

האמנם?

ככל שעברו השנים ועברו אופנועים שונים בין רגליי, התחילו לקונן ספקות בליבי. הייתכן כי נסיך החלומות הוא לא יותר מאשר בובת ברבי ריקה מתוכן? האם עולם הפרסום תעתע גם בי?

לא נותרה ברירה אלא לצאת לכביש. אוסף את הבהמה הגדולה (אך נעימה) מהסוכנות ויוצא מיד לכביש המהיר.

מסך דיגיטלי שופך עלי מידע אינסופי, מה שתרצה לדעת – תקבל.

בעוד הכביש מתגלגל דרומה אני נזכר במאיר אריאל – ״הדלתות מנחשות אותי ונפתחות לי מעצמן״, הוא שר. וגם כאן המתלים, אלקטרו-מכניים-דיגיטליים-נשלטים מנחשים את הדרך ואת משקלי הצנום ומתאימים את עצמם בכל רגע נתון.

אני ממשיך לרכב עם הרבה טקס בישבן. 

הכביש ממשיך להתגלגל, כעת לכיוון מזרח. אני והחלום ביחד, אל עבר האופק. בקרת שיוט מחזיקה אותי במהירות חוקית ואני מרגיש כבר בנוח. מרגיש בבית. חשבתי שמיגון הרוח יהיה אפקטיבי יותר. מתנודדת מחשבה בראשי.

ומה זה הרעש הזה מהפרונט?

אני מגרש את המחשבות בבוז – לא אתן לכן להעיר אותי מחלומי.

באתר האינטרנט של ׳תנועת ההאטה׳ (ממליץ לקרוא – חפשו בגוגל) קראתי בעבר על נקודת ה-״מספיק״. היכן נמצא האושר? מהו היחס בין חווית הסיפוק לבין הוצאת הכסף ויחד איתה השאלה, היכן נמצא ה-״מספיק״?

ישנה צריכה המספקת לנו ביטחון הישרדותי, ישנה כזו המספקת נוחיות, שם נמצא האופנוע ככלי תחבורה, ישנה נקודת המותרות וישנה נקודת ה-״מספיק״. מעבר לנקודה זו, כל הוצאה או רכישה לא תשרת אותנו בשום אופן.

היכן נמצא אותו אופנוע?

האם הוא כבר מעבר לנקודת ה-״מספיק״? האם אני באמת זקוק לו?

הדרך ממשיכה להתגלגל והכביש הופך פתלתל. רק תבחר את מה שמתאים לך מבין כל הקומבינציות האפשריות של מצב מנוע-מתלים. ואל תשכח לסנכרן את האופנוע לטלפון הסלולרי כדי שתוכל לשתף את חבריך במסע.

המכונה בולעת את הפיתולים באותו כביש מפורסם ותלת ספרתי כאילו מדובר על אופנוע ספורט קליל. אין צורך לבחור את ההילוך הנכון, יש כאן הספק ומומנט בשפע בכל אחד מהשישה. וכשנדרשת עצירה – הבלמים גדולים דיים כדי לעצור משאית בינונית.

הקרש הדק

אני עוצר לשתות קפה וסודה ומרגיש בעיקר ספקות. האם ישנם חלומות שנועדו להישאר בגדר חלומות? בעבר קראתי שישנן פנטזיות שעדיף להשאיר כפנטזיות ולא להגשימן. אולי המשפט היה בהקשר המיני של העניין, אך נראה לי שזה תואם גם פה.

מושב האופנוע מדהים והחששות שלי עוסקות כרגע בעיקר במחשבה על הקרש הדק עליו אני יושב באופנוע שלי.

אני נכנס לעיר העסוקה בשעת צהריים וגם כאן, הוא לא פחות ממושלם. מצמד רך ומצערת אלקטרונית מאפשרים התניידות כמעט קטנועית בתוך הכרך העמוס. החל ממהירות של קמ״ש אחד, משקל האופנוע כמעט ונעלם והוא מרגיש מאוזן לחלוטין.

את הדרך החוצה מהחלום אני עושה על האוטובאן המהיר. המתלים והמנוע מכוילים לכך והדרך נספגת בעדינות מדהימה. אפשר לגמוע קילומטרים רבים עם המכונה הזו לפני שתצוץ טיפה של עייפות.

אני מזדכה על האופנוע בחזרה ויושב לחשוב קצת עם עצמי.

אדוונצ'ר – האם החלום התנפץ?

האם עולם הפרסום תעתע בי ושכנע אותי ללכת באופן עיוור אחרי העדר?

האם כל החלומות מטרתם להתגשם?

*השלם את דגם האופנוע בו אתה חושק.

 

עוד מאצ'ה:

טיול רכיבה בארץ בארבעה ימים מופלאים

סרטון רכיבה ישראלי מקסים: אל הנורדקאפ

2 תגובות

  1. Ski Ami

    גם אני רכבתי על הבחור והאמת שדי התאכזבתי!!!
    היינו חברים כשבוע והשמועות והסיפורים היו בשמים ואולי הבעיה הייתה שהגעתי עם ציפיות קצת גבוהות מדי?

  2. יאיר

    מניח שאני יודע על איזה כלי אתה מדבר. יוצא לי לבחוןהרבה אדוונצ'רים בזמן האחרון ואני אשקר אם לא אומר שאני נהנה מכולם, עד כדי כך שממש קשה לי לבחור מי מהם יהיה הכלי הבא שלי. אגב, מה שחסר לי בפוסט זו התנסות עם האופנוע בשטח.

השאר תגובה