את האינדיאן FTR1200 לקח שמוליק לסיבוב ארוך. פעמיים. ובהרכבה. כדי שיהיה מי שיצלם אותו עושה שטויות עם גלגל אחד באוויר. כן – אתם לא טועים: ווילי על האינדיאן.
כתב וצילם: שמוליק פאוסט
גם צילמה: ירדן אור
בזמן האחרון יצא לי להעביר לא מעט קילומטרים על גבי כלים שאני מכנה "כנאפה-רייסרז". למי שלא קרא את הטורים האחרונים שלי – מדובר (לפחות אצלי בראש, כן?) בכלים מעוצבים ומסוגננים. לרוב בסגנון רטרו – קפה רייסר, סקרמבלר או דירט-טראקר, שאין להם ייעוד ספציפי מאוד מבחינת סגנון רכיבה והם לא בהכרח נועדו להיות טובים במיוחד בשום דבר טכני. הם לא ספורטיביים במיוחד, לרוב נטולי יכולות שטח מעבר אולי לשבילים מזדמנים והם גם לא בהכרח הכי נוחים או פרקטיים…
מה שהם כן אמורים לעשות טוב במיוחד זה להיות יפים ולסובב ראשים.
לרוב כשאני כותב שהכנפאה-רייסרז לא מתחרים באופנועי ספורט זה בעיקר בגלל שלרוב מדובר באופנועים שהם, אפעס, חלשים? לא, לא חלשים. בואו נקרא להם: רגועים. לרוב מדובר באופנועים די רגועים. אופנועים רגועים מבחינת המנוע וגם אם לעיתים מאוד מהנים לרכיבה – די רגועים ובסיסיים מבחינת התנהגות. אופנועים שנועדו כאמור לרוכב מבוגר ורגוע שלא בדיוק מחפש ריגושים…
אם אתם חושבים שכאן אני הולך להגיד שהאינדיאן FTR 1200 הוא בדיוק כזה, ואחד הטובים שבהם – אתם צודקים.
FTR1200 אחד הטובים שבהם?
אבל לא לגמרי. האינדיאן הוא אכן מה שאני מכנה "כנאפה רייסר", ולפחות בעיני הוא מהמוצלחים שבהם. אבל מצד שני, הוא לא בדיוק כנאפה-רייסר קלאסי…
במבט ראשון האינדיאן מסמן את כל ה"וויים": הוא יפיפה (תתעלמו מהצביעה המאוד משעממת של אופנוע ההדגמה, תעיפו מבט בגרסה עם צביעת הבורדו לבן ותאמינו לי שתתאהבו) ויש לו סטייל בכמויות. תסתכלו על האגזוזים המגניבים האלה, על מיכל הדלק המסוגנן, הפנס הקטן והמעוצב ועל המנוע השרירי. תשומת הלב לפרטים פה היא ברמה הגבוהה ביותר, והתוצאה הסופית היא בעיני שילוב יפיפה בין קלאסי למודרני ובין כוחני לעדין.
בנוסף, עם המשקל והממדים שלו – הוא לא נועד להתחרות באופנועי ספורט. אין לו מכלולים שנועדו להתחרות באדוונצ'ר מודרני בשטח ועם מיכל הדלק המזערי כנראה שהוא גם לא יזכה בתחרות האופנוע הכי פרקטי בעולם. אז… כנאפה-רייסר.
מצד שני…
לרוב כשאני כותב שהכנפאה-רייסרז לא מתחרים באופנועי ספורט זה בעיקר בגלל שלרוב מדובר באופנועים שהם, אפעס, חלשים? לרוב מדובר באופנועים די רגועים מבחינת המנוע וגם אם לעיתים מהנים לרכיבה – די בסיסיים מבחינת התנהגות. אופנועים שנועדו כאמור לרוכב מבוגר ורגוע שלא בדיוק מחפש ריגושים.
אז האינדיאן הזה הוא הרבה דברים, אבל חלש – הוא לא. במקביל יש הרבה דברים שהוא לא, אבל מרגש – הוא דווקא כן.
דביל
ההגדרה היחידה שיש לי לכבשן, אוי סליחה – למנוע הזה, היא "דביל". מדובר באחד המנועים היותר אגרסיביים שיצא לי לרכב עליהם. מנוע גס ומחוספס שמלבד התרומה האדירה שלו להתחממות הגלובלית, גם מפיק בערך 120 כוחות-סוס וכ-12 קג"מ עם עקומת כוח שטוחה כ"כ שאם תשימו עליה קסדה תהיו בטוחים שמדובר בגבר.
בנוסף לכוח, אם תעזו ללחוץ – הוא גם יכול להיות מהנה מאוד מבחינת ההתנהגות. בסיס הגלגלים הארוך מייצר יציבות כיוונית מצויינת. וביחד עם המושב שממקם את הרוכב יותר לכיוון החלק הקדמי והכידון הרחב, הם מייצרים יכולת להוציא את הזנב בקלות מצד אחד אבל באופן יחסית נשלט מצד שני. בקיצור, האינדיאן מהנה מאוד לרכיבה. אבל לאו דווקא רכיבה "מדוייקת" וספורטיבית מהסוג הקלאסי כמו באופנועי ספורט, אלא דווקא בעיקר ברכיבה אגרסיבית ו"פרועה".
האינדיאן הוא אופנוע שכיף פשוט… להשתולל איתו.
כיף לסובב באלימות את המצערת ולהרגיש את הידיים נתלשות מהתאוצה המיידית, בכל מהירות. ואם אתם מעיזים – כיף להרים את הפרונט ב"פאוור-ווילי" ארוך (אם כי בזמן הקצר שניסיתי אני לא באמת העזתי לעלות איתו גבוה. התגובות אגרסיביות והתחושה לא ממש נשלטת, מצריך קצת אימון). או לפרפר ולהחליק את האחורי (ניסיתי קצת, אחרי 2 זוגות תחתונים החלטתי להפסיק).
מצד שני – סיבוב אלים כזה של יד ימין הוא עסק לאמיצים ומנוסים בלבד. לא בהכרח הכי מומלץ למבוגר שמחליט לראשונה להגשים את חלום הילדות שלו.
שלא תבינו לא נכון: אפשר לגמרי להתנהל איתו באופן רגוע ונשלט וזה אפילו די קל. סה"כ כשלא לוחצים – מדובר באופנוע די נעים. זה פשוט לא מרגיש לי כמו מה שהוא היה רוצה לעשות…
שילוב ייחודי
למרות שהוא נראה כמו "כנאפה-רייסר" רגוע, מבוגר ומהוגן – האינדיאן הזה הוא שילוב די ייחודי של רטרו-שיק וסטייל בכמויות עם "פליי-בייק" מגודל וקצת מופרע. אופנוע "פאן" מגניב במיוחד – אופנוע שמתאים לחובבי הגזים והשתוללויות, לא פחות ממחפשי הסטייל וההרגשה.
בקיצור האינדיאן הוא אחלה כנאפה רייסר – במיוחד אם בא לכם להיכנס לעוספיה על הצד.
גלריה
עוד חומרים טובים של שמוליק:
רויאל אנפילד קונטיננטל – "בנוי כמו אקדח"
אפריליה טואונו 660 – פרטנר מושלם
חווית רכיבה והדרכה אישית על אופנוע מסלול (וידאו)
מוכר בשבילו כליה – ק.ט.מ ראלי 890
כתיבה קולחת, תמונות נהדרות. כתבה תענוג. והי, שמח להתוודע לאופנוע שלא תמיד היה בשיקולים שלי ונמצא אי שם בעומק התדמיות של אופנוע אמריקאי. עכשיו חייב לנסות (וכן כי אני כבר מה"מבוגרים"…)