כן, אני עבריין. שיטת חישוב הנקודות החדשה, מזכה אותי בלא פחות מ-12 כתמים שחורים על רישיון הנהיגה
ובזכות המפוקפקת לחזור לכיתת הלימוד. שלושה מפגשים בני 4 שעות כל אחד, הם לא חוויה מרנינה. בייחוד כשהם נערכים בחטיבת הביניים "רשיש" שבפתח תקווה, שאת ספסלי הלימודים שבין חומותיה, נטשתי לפני יותר מ-15 שנים…
העברות שבגינן נמצאתי חייב בקורס, אינן זוהרות או אקזוטיות במיוחד:
- זמן ביצוע העבירה: לפני שנה וחצי בערך. מהותה: חציית צומת באור אדום. נתפסתי ע"י ניידת משטרה (ולא מצלמה על עמוד שמתעדת רק אחרי 4 שניות מרגע הופעת האור האדום). הסיבה לסיכון הנ"ל פשוטה לגמרי: רכבתי על סופר דיוק 125 בעל בעיית ברקסים חמורה, וכשהתחלף האור ברמזור לצהוב, היה לי ברור שניסיון בלימה יעמיד אותי באמצע הצומת…. אז העדפתי לתת גז ולחצות, ונתפסתי. כשמגיע, מגיע.
- זמן ביצוע העבירה: לפני כשנה. מהותה: עבירה "טכנית" – נסעתי בטנדר הסקודה (זה המשמש לנשיאת ה-520 בסופי השבוע), כשהוא ללא טסט בתוקף. זה כל הסיפור. אך כשמגיע, מגיע.
וחזרה לנושא השיעור: מלבד ההפתעה העוברת על הזיכרונות הנוסטלגיים (פתאום הרחבה שבעבר נחשבה ל"רחבה הגדולה", נראית קטנה ועלובה, המסדרונות הארוכים בהם נדדתי בחוסר חשק בין השיעורים, מתגלים כבני כמה מטרים בודדים, ועוד…), בנוסף לכל זה, נתגלתה הפתעה נוספת:
מתוך 32 תלמידים, רק בחורה אחת צעירה. כל השאר: גברים בגיל ממוצע שנע סביב ה-40, ויותר.
לא שזה הפריע כמובן, לשלל בדיחות שוביניסטיות על כך שהנהגים הגברים הם טובים יותר, והנשים רק מסכנות את כולנו בכביש. על כך ש"אי אפשר בלעדיהן, אבל גם אי אפשר להרוג את כולן"…וכך זה נמשך ונמשך ללא הפסקה – ואל תתנו לעובדת אכלוס כיתת העבריינים ברוב כמעט מוחלט של גברים. לשם השוואה, בכיתה לידנו למדו חבר`ה צעירים שהוזמנו לרענון – גיל ממוצע: 22-25 לערך… מאזן בחוריםבחורות בכיתה: 50:50.
יש עוד אנקדוטות שצצו במהלך השיעור המתיש הנ"ל, אבל אני חייב לזוז לעבודה.
הנה רשימה קצרה לעיסוק בפוסטים הבאים: מרצה שרוב המשפטים שלו מתחילים ב"אני, ואני ואני…", איך לשלוט ב"ספידומטר הפנימי" (נשבע לכם), וגם "מהירותמהירותמהירות" כשטן היושב על כתפי כל הנהגים בארץ.
וכאילו שזה לא מספיק – ויכוח לא קטן באם באמת מותר לבדוק מה קורה במדינות אחרות בעולם. בייחוד אם מדובר על מדינות אירופאיות. בייחוד אם יש בהן אוטובאנים ואין הגבלת מהירות מקסימאלית בנתיב השמאלי.
אכן כל סיפור הנקודות ותכני קורס הנהיגה המונעת.. טרם הוכחו כמוצלחים לא כאמצעי ענישה ולא כאמצעי חינוכי או "שיקומי" לעברייני התנועה המסוכנים שבקרבנו ובסביבתנו.
מאחר שאישית אני חובב נהיגה הן על דו גלגלי (אופנועי ספורט) והן על ארבע ומצד שני נושא האחריות והבטיחות חשוב לי מאוד (ומצד שלישי גם אני לא מחוסן מנטייה למהירות, איסוף נקודות וכדומה..). פתחתי בלוג צנוע שמטרתו להעלות רעיונות (בתקווה קצת יותר פרודוקטיבים מנקודות וקורסים לנהיגה מונעת), לתיקון ושיפור ענייני הנהיגה.. כאשר הדגש הוא על שינויי תפישה ומודעות לנהיגה נכונה ובטוחה שכל אחד אחראי לעשות מבפנים עם עצמו לפני שמתחילים להאשים את האחר על הכביש.
אשמח אם תבקרו בבלוג השכן ותעשירו/תפרו את התכנים שהולכים לצמוח שם.
http://sekeles.blogli.co.il