מודעות פרסומת
דלג לתוכן

תם ונשלם הפסטיבל

מזל שיש את יום כיפור כדי לנוח. האינטנסיביות של החודש החולף, שהגיעה לשיאה בשבוע האחרון בו נערך פסטיבל KTM הראשון בישראל, כמעט וחיסלה אותי מעייפות מנטלית ופיזית.

למי שלא יודע על מה אני מדבר, להלן לקט קישורים לדוגמה לסקירות מהרשת: פול גז, וואלה!, מוטו, נזימה, פאנצ'ר, One, אתר השטח 4X4
אבל בתוך כל המאמץ, הלחץ והעצבים, היווה הביקור של ג'ובאני סאלה, נקודת אור מפתיעה שהפכה במהלך שהותו בארץ, לחווייה שאני ורבים מחבריי לא נשכח. (מה גם, שקיבלתי ממנו מתנה אישית בדמות חולצת הרכיבה שלו, כשהיא חתומה על ידו מגניב, אז איך אשכח?).
הבחור התגלה פשוט כ"אחלה גבר". זה התחיל בארוחת הצהריים איתו לפני האירוע אצל סטאריק ביום חמישי, המשיך לארוחת ערב מדהימה שאכלנו ביום שישי בערב ב"קימל" (אוכל מעולה!), והסתיים ביום שבת בלילה, לאחר האירוע בכפר טרומן, בבירה ב"בר גוריון" (דיזינגוף פינת בן גוריון). מלבד העובדה כי הבחור מדבר בגובה העיניים, גם אם באנגלית עילגת, הרי שמדובר על אלוף עולם שמעורה ברכיליות הפנימיות של אלופי עולם אחרים, רוכבי מרוצים רשמיים ומעורב באופן אישי בפיתוח אופנועים ופריטים שיהיו לסטנדרט בשנים הבאות. הנה אוסף של אנקדוטות (לאו דווקא ציטוטים מדוייקים) משיחות עימו, שליקטתי מתוך זכרוני הרעוע:

אנדורו

"מלבד דיוויד נייט, גם מארקו טארקלה ויוהה סלמינן עוזבים את KTM לטובת BMW. שלושתם עושים זאת לטובת חוזה שמן מבחינה כספית. טארקלה הוא לא אבידה גדולה ל-KTM, מאחר ומדובר על רוכב לא עקבי שמסוגל לוותר על מרוץ רק כי קיבל מכה ברגל…"

"לרכיבת אנדורו בינונית ומעלה, אני מעדיף את ה-2 פעימות. היתרון בכוח המתפרץ שמאפשר להניף את הגלגל הקדמי לקראת מכשול, הוא משהו שעדיין לא קיים באופנועי אנדורו 4 פעימות".

"סלמינן הוא פיני כמו שאר אזרחי פינלנד. בכל מפגשי הקבוצה הוא תמיד לא מדבר, לא צוחק, לא שותה אלכוהול ולא מתחבר עם השאר. קר כקרח. אני לא אוהב את זה".

(בתגובה למשפט שזרק אחד מהנוכחים לפיו קל יותר להרים מהרצפה אופנוע 2 פעימות מאשר אופנוע 4 פעימות בזכות המשקל העצמי הנמוך):"למה להשתמש בכוח כשאפשר לתת גז?"

"האופנוע של הוסאברג החדש פשוט מעולה. היחידי שמתקרב ליכולות של אופנוע 2 פעימות מבחינת זמינות הכח והתנהגות דינאמית"

"אין לי טכניקת רכיבה. אני רוכב "מלוכלך". אם תראה את סלמינן רוכב, תראה קו רכיבה נקי ועדין שמשורטט על השטח כשהוא פותח גז בעדינות ומאיץ בצורה מחושבת. אני יודע רק גז פתוח וגז סגור. אצלי האופנוע כל הזמן מתנפנף מצד לצד. למעשה, כשאני רוכב בספיישל, הצופים זזים הצידה מהפחד – נראה כל הזמן מהצד שאני לא בשליטה. ברכיבת אנדורו קשה אני כל הזמן עם הרגליים למטה, הולך את המסלול".

"אני לא יודע למה אני מהיר. כנראה שאני פשוט יודע מתי לפתוח את הגז ומתי לסגור".

"אני לא אוהב רכיבת סופרמוטו. יותר מדי אחיזה" (באנגלית זה נשמע טוב יותר )

"באירוע בהארזברג יש את המסיבות הטובות ביותר, לכן הפסקתי להתחרות שם. אתה בא, רוכב בשלושת הימים הראשונים רק 11 קילומטרים במסגרת הפרולוג, ולא יכול לחגוג עם כולם בלילה כי "מחר יש מרוץ". אתה יושב בעיירה הקטנה הזו, שב-21:00 אין כבר מה לעשות, וכולם חוגגים על ההר. הפסקתי להתחרות שם, ועכשיו אני מגיע לאירוע רק בשביל לראות את החברים מתחרים ולהנות ממסיבה מעולה 4 ימים ברציפות"

"כל אופנועי השטח המיוצרים היום טובים. ובכולם, גם ב-KTM, אתה צריך להכנס למכונאי שמבין עניין, מייד לאחר שיצאת מהסוכנות, כדי שיכוון לך את המתלים כמו שצריך. אבל אם אתה רוצה להתחרות, ואין לך KTM, אתה צריך להשקיע לא מעט כסף כדי להפוך את האופנוע הנחמד שלך שמתאים לרכיבת שטח כתחביב, לאופנוע מרוץ. אני אוהב את העובדה שב-KTM לא צריך להשקיע מעבר לכיוון הראשוני."

"כשהייתי בן 26, התכוונתי לפרוש ממרוצים. עבדתי אצל ההורים בממכר לחם, ומימנתי בעצמי את כל המרוצים והטיפול באופנוע. לשמחתי, שמע אותי הדילר המקומי של KTM ואמר לי שהוא לא רוצה לראות אותי פורש. הוא לקח אותי ליבואן הראשי של KTM באיטליה, והם החתימו אותי לקבוצת פאריולי. מגיל 27 ועד היום אני רוכב רק בחסות KTM. המהלך הזה הפך לי את החיים לגמרי כשעברתי בבת אחת ובגיל כה מאוחר, מרוכב חובבן לרוכב רשמי".

"ה-250F החדש הוא פשוט אופנוע מעולה. לא דומה בכלל ל-250 רייסינג הישן שהיה מאוד חלש. זה הרגיש כמו לרכב על קטנוע! במרוצים, היו קטעים שהימאהות המקבילים היו בהילוכים רביעי-חמישי, כשאצלי הייתי צריך לרדת גם להילוך שלישי ושני באותה נקודה".

ראלי ואדוונצ'ר

"בבדיקות שעשינו לדגם ה-950 ראלי לפני הדקאר, נמדדו לאופנוע 208 קמ"ש. במהלך המרוץ ב-2003 הגעתי עם האופנוע ל-197 קמ"ש. אין לי מושג כמה זמן שהיתי בסביבות המהירות הזו, אבל ההרגשה של המנוע במהירות גבוהה שכזו, ליוותה אותי במשך שעות, כך שאני מאמין שהייתי רוב הזמן סביב ה-160 או 170 קמ"ש"

"בבדיקות ל-950 ראלי, הותקנו על הגלגל הקדמי והאחורי מדי מהירות נפרדים. גם ב-160 קמ"ש, הראה הספידומטר האחורי מהירות גבוהה יותר ב-15 קמ"ש מזו של הקדמי. הווה אומר: גם במהירות זו הגלגל האחורי עדיין פרפר וחיפש אחיזה".

"ב-2004 התרסקתי ופרקתי את הכתף. לאחר 20 דקות של שכיבה על הקרקע, נזכרתי שאני במרוץ בדרך לדקאר ושזה היום האחרון. זינקתי על האופנוע ועשיתי את 500 הקילומטרים האחרונים כדי לסיים את הסטייג' ולפרוש".

"כשהתחלתי להתחרות בדקאר, כולם אמרו לי שאני צעיר מדי ולכן חשוב שאתרכז בלרכב בצורה אחראית, ולא בצורה מהירה. חשבתי שאני יודע על מה הם מדברים, עד שיצא לי לרדת "דרופ" של מטר וחצי גובה, כשאני במהירות של 120 קמ"ש בערך, כי לא הספקתי להאט מספיק. אחרי 80 מטר שעשיתי על הגלגל הקדמי, הייתי צריך להאט עוד, ולהניף את הגלגל הקדמי לקראת מדרגה נוספת, הפעם בטיפוס, ולעבור אותה ב-80 קמ"ש בערך. הקדמי עבר, האחורי פגע בקצה המדרגה וכמעט והפך אותי קדימה. האופנוע התפרע מצד לצד ובנס לא התרסקתי. מאותו רגע ואילך הבנתי למה הרוכבים שמסיימים את הדקאר בהצלחה הם בדרך כלל מבוגרים וותיקים."

"אחרי הדקאר הראשון בו השתתפתי, החלטתי שאני לא עושה זאת יותר. בשמונת המרוצים האחרים שהשתתפתי, כבר לא חשבתי כך. אבל זה לעולם לא נהייה קל יותר. החלק הקשה הוא העדר שעות השינה. וכשאתה כבר יושן, תמיד יהיה ליד האוהל שלך איזה קומפרסור או גנרטור רועש. ואם לא זה, אז מכונאי יעלה מנוע של אופנוע לסל"ד גבוה, כמה מטרים מהאוזן שלך".

"האדוונצ'ר 990 הוא אחד מהאופנועים הטובים ש-KTM ייצרה אי פעם. במסגרת החוזה, אני משתמש כיום בסופר דיוק 990 לסידורים ורכיבות בעיר, אבל ביקשתי ובחודש הבא גם אקבל, את האדוונצ'ר 990".

"את מסלול המכשולים בכפר טרומן אפשר לעבור גם עם אדוונצ'ר 990 ללא בעיה. אבל הייתי מעדיף את הסופר אנדורו 950 כי שם ניתן לראות את הגלגל הקדמי כשאתה עומד על הרגליות"

על הביקור בישראל

"ישנתי 4 ימים באוהל באמצע המדבר בדרך לדקאר, כשאני לובש את ציוד הרכיבה שלי כל אותם ימים מבלי להתקלח. אין צורך לשכן אותי במלון כה מפואר, אני יודע שזה עולה לכם לא מעט. אני מבקש שתעבירו אותי למלון זול יותר. בביקורים רבים אצל יבואני KTM ברחבי העולם, אני בכלל יושן אצל היבואן בביתו הפרטי. זה בסדר גמור אם תשכנו אותי אצל אחד מכם".

" פשוט כיף לדבר עם הישראלים! רואים שהם אוהבים רכיבת שטח ואנדורו ובעיקר את KTM. אם הייתי עכשיו בביקור בפינלנד או שבדיה, אז גם הייתי סובל מאוכל גרוע וגם הייתי צריך לעמוד עם כוס יין ביד ולחייך בנימוס כי אף אחד שם לא מדבר. כולם מסוגרים וקפואים".

"האמת? לא ציפיתי לכזה מקום ממדינה שמוכרת כל כך מעט אופנועים בשנה. הייתי בהשקה בספרד של חנות KTM שהושקעה בהמון כסף בעזרת היצרנית, והחנות הזו שלכם פה ביהוד, עם הסדנה המושקעת, לא נופלת ממנה בכלל!".

"בפעם הבאה תזמין אותי ליותר מ-4 ימים, בוא נגיד לשבוע ואפילו שבוע וחצי. אני אשמח להצטרף למפיקים של ליגת האנדורו, ולעבור איתם על המסלול כדי שיהיה ברמה הנדרשת ל-WEC או למרוצי אנדורו בינלאומיים. נעבור על המסלול, נוודא שהוא לא מסוכן מדי, קל מדי או קשה מדי. כמובן שאשמח גם להתחרות בעצמי, לטייל עם רוכבי KTM הישראליים ואף להשתלב בהדרכת רכיבה. אפשר לעשות דברים נהדרים, רק צריך יותר זמן".

 

מודעות פרסומת

7 תגובות בנושא “תם ונשלם הפסטיבל כתיבת תגובה

  1. וואלה, אחד הפוסטים היותר טובים שהעלת.
    תענוג לקרוא.

  2. איזה מלך.
    אלוף בכל קנה מידה אפשרי שכולם התאהבו בו.
    אחלה כרובי…

  3. אין מה לומר, כיף לקרוא ולצפות (מהצד, כמובן – בינתיים אני לא חוזר). ומה שלא פחות יפה – שאר היבואנים מתחילים גם כן להתעורר (לאט לאט) בזכותך.

    כRובי שולתתתת!

  4. אחלה שבוע ,אחלה בן אדם- סאלה רק מזכיר לי את המשפט : " הדבר היחיד שלעולם לא יוכלו לקחת ממך הוא מה שנתת" והוא נתן בשפע .

    כרובי סחתיין על הבלוג- איך בונים בלוג כמו שלך?
    " מתחילים בפול גז ואז מוסיפים גז" 😆

    אל תרים את האף למרות הדבלמינינג כמו שאתה אוהב,פולגז פצצות לגבות ונראה שהמיקום שלך כיום בנוף המוטורי הישראלי עושה טוב לכולם( חוץ מאישתך שרואה אותך יותר באתרי אינטרנט מאשר בחיים)

השאר תגובה

%d בלוגרים אהבו את זה: